ניתוב לשוני פיזיולוגי

ניתוב לשוני פיזיולוגי (קיצור: נל"פ; באנגלית: Neuro-linguistic programming,‏ בקיצור NLP) היא שיטה המציעה מגוון טכניקות פסיכולוגיות שאמורות לשפר את התקשורת עם המערכת הנוירולוגית והלשונית ורתימתן לתוצאות רצויות. השיטה שואפת לשינוי ושיפור התקשורת הבין אישית והתוך אישית. השיטה פותחה בארצות הברית בשנות ה-70, וכיום נעשה בה שימוש בסדנאות וספרים לאימון אישי ושיפור עצמי, אף שהיא איננה מוכרת כבעלת תוקף מדעי ואמפירי.

הגדרה ל-NLP

ל-NLP הגדרות רבות והוא כולל תהליכים מגוונים הנעזרים בחלק המוחי (נוירולוגי), הלשוני (לינגויסטי) והתכנות (האופן בו מאורגן המידע במוח).

• N- neuro- עיצבי (פיזיולוגי) תהליכים נוירולוגיים במוח שתפקידם לקלוט שדרים מכלל החושים (ראייה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם) לעבדם ולתרגמם לחוויות.
• L- linguistic- לשוני בעזרת ניתוח של דגמים לשוניים המבוטאים בתקשורת מילולית ניתן לזהות את הפעילות המוחית (N). לדוגמה: יש אנשים שיאמרו: אני רואה שזה לא ילך. אחרים יאמרו: אני מרגיש שזה לא ילך. הבדלים מסוג זה מצביעים על סגנון שונה של עיבוד נתונים נוירולוגי ומרמזים גם על תהליכי החשיבה האינדיבידואליים.
• P- programming- תכנות (ניתוב) ניתן לארגן את תוצאות הניתוח של הפעילות המוחית (N) והלשונית (L) ולבנות לפיהם תוכנית טיפולית (P). התוכנית תורכב משלבים ותכלול הגדרת מטרות ותכנון הדרכים להשגתן.

היסטוריה

ה-NLP פותח בארצות הברית בשנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי ד"ר ריצ'רד בנדלר ופרופסור ג'ון גרינדר שניסו לפצח את חידת המצוינות האנושית, ולבחון מדוע מטפלים ואשפי תקשורת מסוימים מצטיינים בתחומם. הם הניחו שאם יצליחו לבודד את מרכיבי התקשורת של אותם מצטיינים, יהיה בידיהם המפתח לשיפור התקשורת. הם דגמו תחילה ארבעה אישים בולטים בארצות הברית בתקופה זו. ד"ר מילטון אריקסון – אבי ההיפנותרפיה המודרנית, ד"ר וירג'יניה סטיר – עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית, פריץ פרלס – אבי תורת הגשטלט וגריגורי בייטסון – אנתרופולוג נודע.

תחילה הם תיעדו את אופן פעולתם. צילמו וראיינו את הארבעה ואת מטופליהם. לאחר שלב איסוף הנתונים הראשוני הם החלו לחפש דגמים החוזרים על עצמם. בשלב זה הם ניסחו את הנחות היסוד הראשונות של ה-NLP והוציאו לאור את ספרם הראשון ("Frogs into Princes").

גרינדר ובנדלר החלו לפתח את המודל וליצור תהליכים טיפוליים קצרי מועד. בתוך זמן קצר החלה שיטתם להתפרסם, תחילה ברחבי ארצות הברית ואחר כך גם בשאר העולם. כארבעים שנה לאחר שנוצר המודל השיטה הפכה לתעשייה שלמה, ועקרונותיה מועברים בעזרת עשרות סדנאות, כנסים, ספרים וקלטות. במהלך השנים פותחו שיטות שונות המשתמשות בעקרונות ה-NLP לסיוע בתחום העסקים, לספורט, אומנות הפיתוי, מכירות ולכישורי משא ומתן.

הנחות היסוד של ה-NLP

המפה שונה מהשטח – הנחת יסוד בסיסית זו טוענת שהשטח - העולם האובייקטיבי הוא בלתי ניתן לתיעוד. כל אדם קולט ומפרט את העולם (השטח) באופן ייחודיי, לכן לכל אדם יש מפה ייחודית (סובייקטיבית) בנוגע למציאות. בעיות רבות בתקשורת נוצרות בשל ההנחה המוטעית שניתן לתעד את המציאות באופן נכון (האופן בו אני קולט זאת) ושאר האנשים מעוותים את המציאות. כשמבינים שמדובר בראות סובייקטיבית, מפסיקים להתווכח ומתחילים להיפתח לשונות שיש בין הדעות והאנשים השונים. קבלה זו אין משמעותה הסכמה עם הצד השני, אלא הבנה שהמציאות מקבלת פרושים שונים בקרב אוכלוסיות ובקרב פרטים שונים. כך הוא הדבר בין הורים וילדים, בין גברים ונשים, בין אסיר לסוהר וכדומה.

לפי ה-NLP ניתן ללמוד "להיכנס לנעליו" של האחר ולראות לרגע את "המפה" שלו. היכולת לראות את "המפה" של האחר מאפשרת פתיחות, קבלה ושיפור התקשורת.

ה-NLP עוסק בתהליכים מובנים לטיפול בבעיות. חלק מהתהליכים מתאימים לעבודה במגוון בעיות למשל – תהליכים לחיזוק משאבים, לשינוי דפוסי התנהגות, לשינוי אמונות מגבילות, רגשות קשים וערכים נוקשים וכדומה.

חלק מהתהליכים מיועדים לפתרון של בעיות ספציפיות כגון: אלרגיות, טראומות, פוביות, תלות וכדומה.

הקשר בין NLP ובין מקצועות טיפול מוכרים בחוק

NLP כולל טכניקות טיפוליות שונות (יש המשתמשים בביטוי "ייעוץ" כדי להימנע מהגדרת העוסק ב NLP כ"מטפל"). אלו כוללות שיטות שיש הרואים בהן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מובהק (למשל: טיפול בפוביות או חרדות), טיפול הנחשב כטיפול פסיכולוגי מוכר; ושיטות שיש הרואים בהן בגדר היפנוזה קלה (למשל: שימוש בדמיון מודרך), כאשר בישראל מתיר החוק רק לרופאים, פסיכולוגים או רופאי שיניים לבצע היפנוזה.

אחת הביקורות שעולות ביחס לשימוש ב NLP על ידי מי שלא הוכשר כרופא או כפסיכולוג או כאיש טיפול בשדה קרוב, גורסת שהעוסקים בתחום עשויים להפר את הוראת החוק המגבילה עיסוק במקצועות אלו למורשים בלבד, וכן, ששימוש בכלים פסיכולוגיים רבי-עצמה על ידי מי שלא בהכרח עבר הכשרה מקיפה בתחומים רחבים של פסיכולוגיה עשוי לגרור תוצאות קשות במקרים מסוימים.

הטיפול בפוביה

ל-NLP גם שיטות שאמורות לטפל בפוביות. התהליך שפותח על ידי בנדלר וגרינדר לטיפול בפוביה מתוכנן למוטט פוביות ששרדו שנים ארוכות בתוך כחצי שעה.

מהות התהליך בהתייחסות למרכיב הזמן. אדם הסובל מפוביה נוטה להימנע ככל האפשר מלפגוש את הגורם לפוביה. אבל, אם הוא נאלץ להתמודד מול הפחד הגדול, תחושתו הסובייקטיבית היא כאילו הזמן עצר מלכת.
אם אדם סובל מפוביה מפני חציית גשרים והוא נאלץ לחצות גשר, על אף שבפועל החצייה ארכה כחצי דקה, בחווייתו האירוע נמשך לנצח. בהתבסס על הנחה זו בנו גרינדר ובנדלר תהליך שמטרתו להפוך ולקצר את משך הזמן הסובייקטיבי. בתהליך זה האדם רואה סרט המתעד אירוע בו הוא נאלץ להתמודד עם הפוביה. בהמשך הוא מדמיין שהוא מריץ את הסרט אחורנית בקצב מהיר. בסוף התהליך מדמיין האדם את עצמו בתוך הסרט המורץ אחורנית במהירות. היפוך זמנים זה אמור לחולל שינוי בתכנות הפנימי של החוויה ולמוטט את הפחד הלא רציונלי.

קישורים חיצוניים

• NLP, באתר האגודה הישראלית ל-NLP
• ורדה צדיק, התמודדות עם מחלות מנקודת המבט של ה-NLP, ‏נובמבר ‏2011, באתר פסיכולוגיה עברית
• זיו סגל ואפרת שמר, ניתוח טכני מחוזק NLP, הרצאה מצולמת באתר "אוניברסיטה מצולמת"

ראו גם

• דמיון מודרך
• טיפול התנהגותי וקוגניטיבי