ניתוח מוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניתוח מוז
אוזן של גבר בן 63, שצולמה שישה עשר ימים לאחר ניתוח מוז להסרת סרטן תאי קשקש בקצה השמאלי העליון של האוזן, ושלושה ימים לאחר הסרת התפרים.
אוזן של גבר בן 63, שצולמה שישה עשר ימים לאחר ניתוח מוז להסרת סרטן תאי קשקש בקצה השמאלי העליון של האוזן, ושלושה ימים לאחר הסרת התפרים.
שמות נוספים ניתוח מוס, ניתוח מוהס, ניתוח מוהז
סיבות סרטן עור
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D015580

ניתוח מיקרוגרפי בשיטת מוז או ניתוח מוהס או ניתוח מוסאנגלית: Mohs Micrographic Surgery) הוא ניתוח עם בקרה מיקרוסקופית להסרת גידולים סרטניים בעור. הניתוח מבוצע בטכניקה מתקדמת שנחשבת יעילה ביותר להסרת גידולים סרטניים בעור.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח מוז פותח על ידי הכירורג האמריקאי דוקטור פרדריק מוהס ב-1930, עוד כשהיה סטודנט לרפואה באוניברסיטת ויסקונסין בארצות הברית.

הניתוח מיועד לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן העור, מצב בו גידול סרטני מתפתח בעקבות חלוקת תאים בגוף שיצאה מבקרה. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית ומשלב כריתה ואבחון מיקרוסקופי של הגידול ושל השוליים. יתרונותיו של ניתוח מוז הוא בריפוי מרבי ושמירה מרבית על רקמת עור בריאה.[1]

שיטה ניתוחית זו פותחה בשנות ה-30 של המאה ה-20. אחוזי הריפוי של המנותחים בה נחשבים גבוהים יחסית והשיטה נחשבת ליעילה במיוחד מאחר שההליך כולל ביצוע של בדיקה מיקרוסקופית מקיפה ופענוח פתולוגי מיידי (בדומה לביופסיה), תוך כדי ההליך הניתוחי עצמו. במידה ותוצאות הבדיקה מצביעות על שאריות של גידול בעומק העור, שאריות אלו מוסרות עוד במהלך הניתוח. שיטה זו מאפשרת הסרה מלאה של רקמות נגועות כדי למנוע הישנות הגידול תוך צמצום הסרת רקמה בריאה. ניתוח מוז מבוצע בחדר ניתוח בהרדמה מקומית ומחייב צמידות של מעבדה מיוחדת בה מבוצעת בדיקת הרקמה בזמן אמת.

הניתוח מיועד לגידולים בעלי גבולות ללא ברורים, שחזרו לאחר טיפול קודם, גידולים שמוכרים כבעלי סיכוי לחזור וגידולים באזורים בהם נדרש שימור מרבי של עור בריא לשחזור (כגון עור הפנים, כפות הידיים).

שיעור הריפוי בניתוח מוז המדווח ברוב המחקרים נע בין 97% ו-99.8% לקרצינומה של תאי בסיס ראשונית, הסוג הנפוץ ביותר של סרטן עור. בניתוח מוז משתמשים גם לקרצינומת תאי קשקש, אך עם שיעור ריפוי נמוך יותר.[2] ההליך מתאים גם לסילוק סוגים שונים של נגעי עור אשר אינם סרטניים (גידולים שפירים).

שלבי ההליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

משך הניתוח משתנה ונע לרוב בין שעתיים ל-4 שעות, כאשר מרבית הזמן הוא ניתוח פתולוגי של הגידול במעבדה הסמוכה והחלטה על המשך הניתוח או צורך בהליך שחזור עור כמו השתלת עור (אנ').

בשלב הראשון, המנותח מורדם בהרדמה מקומית והגידול מוסר, יחד עם שכבת רקמה נוספת שאינה נראית לעין. מקום הניתוח נחבש והמנותח מועבר לאזור המתנה. בזמן זה, מכין המנתח מפת מוהס (Mohs map) ובה צילום הרקמה שהוסרה עם פצע הניתוח ואיור מפורט של הפצע. בשלב השני, נצבעות דגימות הרקמה ומועברות לבדיקה מיקרוסקופית. בשלב השלישי, מזוהים כל שלוחות ושורשי הגידול ומסומנים על מפת המוז. תחת המיקרוסקופ נבחנים שולי הכריתה (היקפית סביב הגידול ועומק הרקמה תחת הגידול). אם זוהו שאריות גידול מעבר לרקמה שהוצאה, המנתח יסיר שאריות אלו בהתאם לזיהוי המדויק שסומן במפה.

רק לאחר שכל שאריות הגידול הוסרו, ייסגר פצע הניתוח, לרוב בהחלמה טבעית ללא ניתוח נוסף. במצבים בהם הוסר גידול נרחב, נדרשת לעיתים גם פעולה ניתוחית נוספת כגון תפרים או העברת רקמת עור מאזור הניתוח (מתלה עור) או חלק אחר בגוף (השתלת עור).

החלמה וסיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלמה מהליך אורכת כשלושה שבועות מיום ההליך עד לסגירת הפצע והחלמה איטית ממושכת אורכת עד כשנתיים עד היעלמות הצלקת. הימנעות מעישון אחרי הניתוח מגדילה את הסיכוי להחלמה מיטבית של הפצע. בשנה וחצי לאחר סיום הניתוח, ישנה חובה להשתמש בקרם הגנה מהשמש בעל מסנן גבוה והימנעות מחשיפת האזור לשמש ישירה שעשויה לגרום לסרטן העור.

סיבוכים אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דימום מסיבי באזור הניתוח עקב פגיעה בכלי דם
  • פגיעה בעצב באזור הניתוח שעלולה לגרום להפרעה תפקודית או תחושתית. לעיתים יוחלט לעשות זאת גם במודע במקרים בהם גבולות הגידול מחייבים את הכריתה הזו. לעיתים העצב ישתקם בתוך כמה חודשים ולעיתים הנזק יהיה בלתי הפיך.
  • זיהום באזור המנותח, שבמקרים מסוימים יצריך ניקוז או טיפול אנטיביוטי.
  • בשל ההרדמה המקומית צפויות הפרעות תחושה באזור המנותח. לרוב הן יחלפו עם הזמן.
  • במקרים נדירים בהם לא ניתן להסיר גידול במלואו תיתכן חזרה של הגידול. אם קיים חשש להיוותרות שארית גידול לאחר הניתוח יומלץ טיפול משלים מסוגים שונים[3].

סרטן העור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטן העור הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר. הסיבות להתפתחותו שונות ובהן חשיפה לשמש, עור בהיר, גנטיקה וכו'. הניתוח מאפשר טיפול והסרת נגעי סרטן העור ובהם הגידולים השכיחים ביותר: קרצינומה של תאי בסיס (BCC) וקרצינומת תאי קשקש (SCC).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניתוח מוז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נייר עמדה: ניתוח מיקרוגרפי בשיטת מוז, האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין
  2. ^ Mikhail, George R.; Mohs, Frederic Edward (1991). Mohs micrographic surgery. Philadelphia: W.B. Saunders. p. 13. ISBN 978-0-7216-3415-9.
  3. ^ ניתוח מוהס, באתר www.sheba.co.il

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.