ניתוק הזיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת ממלכת ירדן עם שטחי הגדה המערבית שסופחו לה ב-1950.

ניתוק הזיקהערבית: فك الارتباط; תעתיק מדויק: פכ אלארתבאט) הוא כינוי למהלך שבו ויתרה ירדן על התביעה לריבונות על הגדה המערבית, בהחלטה עליה הכריז חוסיין, מלך ירדן, ביום 31 ביולי 1988.

שטחי הגדה המערבית, אשר נכבשו על ידי ירדן במלחמת העצמאות, סופחו לממלכה ההאשמית ב-24 באפריל 1950. סיפוח שטחים אלה הוכר רשמית רק על ידי מספר מדינות, בהן הממלכה המאוחדת. בשנת 1967 כבשה ישראל במלחמת ששת הימים שטחים אלה, אולם ירדן, אף על פי שלא הייתה הריבון בפועל, המשיכה לשלם משכורות ופנסיה לעובדי ציבור ולתת שירותים בענייני ההקדשים והחינוך. ב-1972 הגה המלך חוסיין תוכנית לכינון פדרציה – ממלכה ערבית מאוחדת הכוללת את ירדן והגדה המערבית שלה שני חבלים אוטונומיים. תוכנית זו לא הגיעה לכדי מימוש. בשנת 1974 החליטה הליגה הערבית על הכרה באש"ף כמייצג הלגיטימי והבלעדי של העם הפלסטיני. החלטה זו אילצה את המלך חוסיין לוותר על תביעתו לדיבור בשם הפלסטינים במשא ומתן ולהכיר במדינה פלסטינית עצמאית אשר אינה תלויה בירדן.

ב-28 ביולי 1988 הודיע המלך חוסיין על הפסקתה של תוכנית פיתוח לגדה המערבית בהיקף של 1.3 מיליארד דולר; זאת, מתוך רצון לאפשר לאש"ף לקחת יותר אחריות על שטחים אלה. יומיים לאחר מכן פיזר המלך את הפרלמנט, על מנת להפסיק את ייצוגם של תושבי הגדה המערבית בו. מספר הנציגים מן הגדה המערבית בפרלמנט היה 30, כמחצית ממספר המושבים בבית הנבחרים. ב-31 ביולי הודיע המלך על ניתוק כל הקשרים החוקיים והמִנהליים עם הגדה המערבית, למעט החסות על המקומות הקדושים למוסלמים בירושלים. בנאומו לאומה ביום שבו הודיע על ההחלטה נימק המלך את המהלך בסיועו להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]