נלי פורטדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח, מכיל מידע טפל, חסר מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
נלי קים פורטדו
נלי פורטדו
מידע כללי
תאריך לידה 2 בדצמבר 1978
מקום לידה ויקטוריה, קולומביה הבריטית, קנדה
שנות פעילות 1990-הווה
סוגה פופ, R&B, פולק, טריפ הופ, מוזיקת עולם
חברת תקליטים DreamWorks Records, Mosley Music Group, Geffen Records

נלי קים פורטדו (Nelly Kim Furtado;‏ נולדה ב-2 בדצמבר 1978) היא זמרת יוצרת ומפיקה קנדית.

פורטדו התפרסמה בשנת 2000 הודות ליציאת אלבום הבכורה שלה, "Whoa, Nelly!‎", אשר סינגל הבכורה ממנו, "I'm like a Bird" זיכה אותה בפרס גראמי. לאחר הולדת בתה הראשונה והוצאת אלבום פחות מצליח מסחרית, "Folklore", חזרה פורטדו בשנת 2006 לסצנת המוזיקה עם האלבום "Loose" שהכיל להיטים כגון "Promiscuous", "Maneater", "Say It Right", "All Good Things (Come to an End)‎", ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נלי פורטדו נולדה להורים פורטוגזים אשר היגרו לקנדה. פורטדו החלה לשיר בגיל 4, והופיעה בדואט עם אמה בכנסייה ב"יום פורטוגל". בגיל 9 החלה לנגן על יוקולילי, וטרומבון, וכמה שנים מאוחר יותר על גיטרה וכלי מקלדת. בגיל 12 החלה פורטדו לכתוב שירים ובמהלך שנות הנעורים שלה הופיעה פורטדו בתזמורת צועדת פורטוגזית.

החוויה המוזיקלית הראשונה של פורטדו הייתה כזמרת רקע של ראפרים ותקליטנים. במהלך ביקור קיצי בטורונטו, פורטדו הכירה את טליס ניוקירק, חבר בלהקת "Plains of Fascination". פורטדו תרמה את קולה עבור מספר שירים באלבום ובשנת 1996, כשסיימה את הלימודים, הצטרפה נלי אל הלהקה ועברה לטורונטו. אך הצליל הכללי של הלהקה היה יותר מדי היפ-הופ וראפ עבור פורטדו, שהאמינה שזה לא מייצג את היכולות הקוליות שלה ולא את האישיות שלה. פורטדו עזבה את הלהקה ותכננה לחזור לביתה.

לפני שעזבה, הופיעה פורטדו בתוכנית של חיפוש אחר כישרונות צעירים. בתוכנית, הכירה פורטדו את סולן להקת "The Philosopher Kings" הקנדית, גרלד איטון. הוא עזר לפורטדו בהפקת הקלטת דמו על-מנת להשיג חוזה הקלטות. הדמו הוביל את נלי לחתימת חוזה הקלטות עם חברת "DreamWorks". הסינגל הראשון של נלי היה "Party's Just Begun (Again)‎", ויצא רק בארצות הברית למועדוני הריקודים. בנוסף, נכנס השיר לפסקול הסרט "Brokedown Palace", מה שהיווה הישג עבור פורטדו.

תחילת ההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Nelly Furtado Mi Plan Tour Deutschland.jpg

פורטדו המשיכה את שיתוף הפעולה עם איטון ובריאן וסט, אשר הפיקו את אלבום הבכורה של פורדטו, "Whoa, Nelly!‎", אשר יצא לאור באוקטובר 2000.

האלבום הפך להצלחה עולמית. האלבום הגיע למקום השני במצעד מכירות האלבומים הבריטניה, למקום הרביעי במצעד המכירות האוסטרלי ואילו למקום 23 במצעד הבילבורד בארצות הברית. שלושת הסינגלים מתוך האלבום היו "I'm like a Bird", "Turn off the Light", ו- "‎...On the Radio (Remember the Days)‎". האלבום קיבל ארבע מועמדויות עבור פרסי הגראמי, אמנם זכה רק בקטגורית "Best Female Pop Vocal Performance" עבור הסינגל "I'm like a Bird".

הביקורות שיבחו את האלבום בכך שפורטדו הצליחה לשלב סגנונות שונים בהצלחה. מגזין "Slant" כתב "האלבום הוא חוויה מרנינה לאוזן, נעים לשמוע משהו שונה חוץ מנסיכות הפופ ולהקות הראפ-מטאל שקמו לאחרונה". האלבום מכר עד סוף אוגוסט 2006 יותר מחמישה מיליון עותקים ברחבי העולם.

אמהות ואלבום שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בספטמבר 2003 ילדה פורטדו בטורונטו את בתה נוויס. אביה הוא ה-DJ גספר גאוניה. פורטדו וגאוניה חברים טובים מזה שנים, והם נשארו ביחד 4 שנים עד לפרידתם ב-2005.

בנובמבר של אותה שנה יצא אלבומה השני של פורטדו, "Folklore". בין הסינגלים שיצאו מתוך האלבום: "Força", אשר פירושו "כוח להמשיך הלאה" בשפה הפורטוגזית, "Powerless (Say What You Want)‎" ו"Try". אף אחד מהסינגלים לא הצליח להיכנס למצעד הבילבורד בארצות הברית. האלבום נכשל במכירות, ומכר עד היום כשני מיליון עותקים. הסיבה העיקרית לכישלונו היא שינוי סגנון המוזיקה של פורטדו, סגנון פחות "פופי" מאשר אלבום הבכורה, אך סיבה נוספה היא שחברת התקליטים של פורטדו לא יכלה לקדם את האלבום בשל קשיים כלכליים, אשר גרמו להתאחדות עם חברת התקליטים "Universal Music Group". בשנת 2005 חברת התקליטים של פורטדו, "DreamWorks" הפכה ל"Geffen Records".

Loose[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Loose

אלבומה השלישי של פורטדו, "Loose", יצא לאור ביוני 2006. האלבום, אשר הופק בעיקרו על ידי טימבלנד, מכיל סאונד כללי של רית'ם אנד בלוז, היפ הופ ומוזיקה של שנות השמונים. פורטדו תיארה את האלבום כ"מודרני, פופי ומבהיל" אך הביקורות ביקרו אותה שעזבה את הסאונד הקודם שלה, ושינתה אותו על מנת להצליח מסחרית.

לעומת זאת, האלבום הפך להצלחה. ארבעה סינגלים מובילים שוחררו בארצות שונות באלבום: "No Hay Igual", המתחבר אל הקהל הלטיני של פורטדו, שוחרר רק באמריקה הלטינית, "Promiscuous", בעל צלילי ההיפ הופ המתחבר אל הקהל האמריקאי שוחרר בארצות הברית ו"Maneater", בעל הצליל האפל והפופי שוחרר באירופה. חלוקת הסינגלים הפכה את האלבום לאלבום המצליח ביותר בקריירה של פורטדו, והגיע למקום הראשון במצעד מכירות האלבום בארצות הברית. הסינגלים הבאים "Promiscuous" ו"Say It Right", נכנסו למקום הראשון במצעד הקנדי והאמריקאי, "Maneater" למקום הראשון במצעד הבריטי ו"All Good Things (Come to an End)" במצעד האירופי. ארבעת סינגלים אלו כיכבו במקומות הראשונים בכל העולם. ב-2007, השתתפה פורטדו בשיר "Give It to Me" יחד עם טימבלנד וזמר הפופ ג'סטין טימברלייק. הסינגל הפך לסינגל השלישי המצליח להגיע לפסגת מצעד הבילבורד בארצות הברית ולמקום הראשון במצעד הבריטי. ב-16 בפברואר פורטדו יצאה לסיבוב ההופעות "Get Loose Tour". בסוף שנת 2007 קיבלה פורטדו את פרס "אלבום השנה" בטקס פרסי הווידאו של ערוץ MTV, למרות שהאלבום יצא בשנת 2006.

פורטדו גילמה בפרק של סדרת המתח CSI: NY בעונה ה-3 בפרק ה-15: את הדמות "אווה ברנדט". פרק זה כלל בתוכו את שיריה "Maneater" ו-"All Good Things (Come To An End)‎" המופיעים באלבומה האחרון "Loose". עוד הופיעה פורטדו בפרק של אופרת הסבון היומית "One Life to Live" בארצות הברית, שם ביצעה חלק משיריה על במת מועדון.

2009-הווה: אלבומים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2008 פורטדו החלה להקליט אלבום בספרדית, האלבום יצא ב-15 בספטמבר 2009.

בתחילת 2010, בעקבות רעידת האדמה בהאיטי, התארחה בגרסת ההאיטי של השיר "Wavin' Flag" של קאננן לצד אמנים נוספים מקנדה, ובניהם דרייק, אבריל לאבין, קנדיאל אופיטל וג'סטין ביבר.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]