נמל התעופה הבינלאומי מיניסטרו פיסטריני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נמל התעופה הבינלאומי מיניסטרו פיסטריני
Aeropuerto Internacional Ministro Pistarini

199 - Buenos Aires - Aéroport international Ezeiza - Janvier 2010.jpg
נתוני השדה

קוד IATA
EZE

קוד ICAO
SAEZ

סוג השדה ציבורי/צבאי
מפעיל אארופוארטוס ארגנטינה 2000
עיר סמוכה Flag of Argentina.svg בואנוס איירס, ארגנטינה
קואורדינטות 34°48′49.70″S 58°32′29.40″W / 34.8138056°S 58.5415000°W / -34.8138056; -58.5415000קואורדינטות: 34°48′49.70″S 58°32′29.40″W / 34.8138056°S 58.5415000°W / -34.8138056; -58.5415000
גובה מעל פני הים 66 רגל
20 מטר
www.aa2000.com.ar
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
11/29 10.827 3.300 אספלט
17/35 10.187 3.105 אספלט

נמל התעופה הבינלאומי מיניסטרו פיסטריניספרדית: Aeropuerto Internacional Ministro Pistarini) יותר מוכר כ'נמל התעופה של אסייסה' (בספרדית: Aeropuerto de Ezeiza) הוא הגדול מבין שני שדות התעופה הציבורים המשרתים את אזור המטרופולין של בואנוס איירס והוא נמל התעופה הבינלאומי הראשי של ארגנטינה. הוא ממוקם בעיר אסייסה (Ezeiza), במחוז בואנוס איירס, כ-35 ק"מ דרומית מערבית לבירה בואנוס איירס. שדה התעופה השני של בואנוס איירס נקרא אארופארקה חורחה ניוברי, והוא משמש לטיסות פנימיות בארגנטינה וכן ליעדים מקומים בברזיל, צ'ילה, פרגוואי ואורוגוואי. החיבור ביניהם יכול להיעשות על ידי אוטובוס או מונית.

שדה התעופה מחולק לשלושה טרמינלים. טרמינל A משמש את רוב חברות התעופה הבינלאומיות, טרמינל B משמש באופן בלעדי את אארולינאס ארחנטינס, וטרמינל C הוא לטיסות שכר וכן מסוף מטענים.

נמל התעופה הבינלאומי מיניסטרו פיסטריני הוא היחיד באמריקה הלטינית שמפעיל טיסות לחמש היבשות (אפריקה, אמריקה, אסיה, אירופה ואוקיאניה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט שדה התעופה היה של הגנרל חואן פיסטריני, שהגיש את פרויקט הבנייה שלו בתקופת היותו שר העבודות הציבוריות. התוואי אושר על ידי חוק 12.285, ב-30 בספטמבר 1935, הוא היה אמור להיות שדה התעופה הגדול בעולם והתלבטו היכן לבנותו, האם במקום בו נמצא כיום רחוב חנרל פז או בריו דה לה פלטה עצמו. מדידות של תחנות מזג אוויר גילו כי כאשר יש מזג אויר רע או ערפל אין הבדל בין שני המקומות. לבסוף בחרו את השטח שהוא תופס כיום. הסיבה העיקרית לבחירה זו הייתה כי סוג האדמה של המקום גרם לחיסכון של מיליוני דולרים וחודשים רבים של עבודה. זאת למרות שהאזור סובל מהצפות וערפל במשך החורף, אף כי גורמים אקלימיים אלו לא מפריעים להפעלתו הרגילה של שדה התעופה.

הוא נפתח רשמית ב-30 באפריל 1949, בתקופת נשיאותו הראשונה של חואן דומינגו פרון, וכמו שהיה צפוי, נמל התעופה הבינלאומי של אסייסה היה בזמנו הגדול ביותר בעולם.

בשנת 2009 עברו בנמל 7.92 מיליון נוסעים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]