נמק חריף של האבוביות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נמק חריף של האבוביות (ATN - Acute tubular necrosis) הוא מצב בו יש נמק (מוות) של תאים באבוביות הכליה, האחראי להעביר את השתן אל השופכן תוך כדי ספיגה מחדש של מים ומומסים אחרים. תאי אבובית מחדשים את עצמם באופן סדיר ולכן אם מוסר גורם הנמק אז סיכויי ההתאוששות של הכליה גבוהים. נמק חריף של האבוביות הוא אחד הגורמים הנפוצים ביותר לאי ספיקת כליות חריפה. המצאות גלילים של תאי אפיתל בצבע "חום בוץ" בשתן הוא ממצא אבחנתי מובהק לנמק חריף של האבוביות.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמק חריף של האבוביות מסווג לאיסכמי ולטוקסי. המצב הטוקסי נובע מחשיפה של תאי האבובית לחומר שהינו רעיל לכליות (נפרוטוקסי). המצב האיסכמי נובע מחוסר אספקת חמצן לתאי האבובית. תאי האבובית רגישים במיוחד לחוסר חמצן עקב המטבוליזם הגבוה שלהם.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמק חריף של האבוביות נחשב כגורם לאי ספיקת כליות חריפה ממקור כלייתי (בניגוד לגורמים לפני או אחרי הכליה). האבחנה נעשית על פי ממצא של FeNA > 3 (הפרשת נתרן גבוהה בשתן) והמצאות גלילים חומים בבדיקת שתן. בהיסטופתולוגיה (ביופסיה מן הכליה תחת מיקרוסקופ) ניתן לראות נמק מקומי של תאי האפיתל באבוביות הכליה יחד עם אובדן או קרע מקומי של ממברנת הבסיס.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.