ננסי מרצ'נד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ננסי מרצ'נד
Nancy Marchand.jpg
ננסי מרצ'נד
סוגה ושפה מועדפות: קומדיה ודרמה ארצות הברית
תאריך לידה: 19 ביוני 1928
מקום לידה: באפלו, ניו יורק, ארצות הברית
תאריך פטירה: 18 ביוני 2000 (בגיל 72)
מקום פטירה: סטרטפורד, קונטיקט, ארצות הברית
פרסים: פרס גלובוס הזהב, ארבעה פרסי אמי
דמות ידועה: ליוויה סופרנו (הסופרנוס),
מרגרט פיינצ'ון ( לו גרנט)

ננסי מרצ'נדאנגלית: Nancy Marchand;‏ 19 ביוני 1928 - 18 ביוני 2000) הייתה שחקנית קולנוע טלוויזיה ותיאטרון אמריקאית זוכת פרס גלובוס הזהב וארבעה פרסי אמי, את הפרסים קטפה על תפקידייה בסדרות "הסופרנוס" ו"לו גרנט".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרצ'נד נולדה באפלו, ניו יורק, למרג'ורי פרימן, פנסתרנית ולריימונד ל. מרצ'נד, רופא.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופיעה לראשונה בטלוויזיה בסדרה "תיאטרון הטלוויזיה קראפט" והתפרסמה בסוף שנות ה-70 בסדרת הדרמה "לו גרנט" בה גילמה את המוציאה לאור, האלמנה מרגרט פיינצ'ון. הדמות התבססה על העיתונאית המפורסמת קת'רין גרהאם וזיכתה את מרצ'נד בארבעה פרסי אמי. בשנת 1986 השתתפה בשישה פרקים במיני סדרה ההיסטורית "צפון ודרום". את מירב הפרסום שלה קיבלה מרצ'נד בשנותייה האחרונות כשגילמה את ליוויה אמו של המאפיונר טוני סופרנו (ג'יימס גנדולפיני) בסדרת הפשע "הסופרנוס", מספר חודשים לפני מותה הספיקה מרצ'נד לזכות בפרס גלובוס הזהב ובפרס גילדת שחקני המסך.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכתה בפרס שולחן הדרמה בשנת 1980 על הופעתה במחזה "בוקר בשבע". בשנת 1994 הייתה מרצ'נד מועמדת לפרס טוני על הופעתה במחזה "שקרנים לבנים וקומדיה שחורה".

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלה את דרכה כשחקנית קולנוע בשנת 1969 בדרמה הקומית "אני, נטלי", התקדמה להפקות נחשבות לדוגמת "בית חולים" ו"הבוסטונים". את הופעותייה הבולטות כשחקנית קולנוע עשתה מרצ'נד בקומדיות "האקדח מת מצחוק: מתוך תיקי מחלק בילוש!" בתור ראש העיר ו"סברינה" של סידני פולאק בתור מוד אמו של ליינוס לאראבי (הריסון פורד).

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרצ'נד נפטרה ב-18 יוני 2000, יום לפני יום הולדתה ממחלת סרטן הריאה. בעלה, השחקן פול ספיירר לו הייתה נשואה במשך כ-48 שנה, נפטר שנה לפני-כן, גם הוא ממחלת הסרטן. הזוג הותיר אחריו שלושה ילדים ושבעה נכדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]