נסיכות קאראמאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסיה הקטנה ב-1400 לערך
דגל נסיכות קאראמאן, על פי: Catalan Atlas, 1375

נסיכות קאראמאןטורקית: Karamanoğulları Beyliği), הייתה אחת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה, שהקימו בני שבט‏‏[1] הקרמנאואולו (בטורקית Karamanoğlu), השייך לקבוצת שבטי האוע'וז הטורקמניים , עם ירידת כוחן של סולטנות רום והאימפריה הביזנטית. הנסיכות הוקמה בסביבות שנת 1250, הפכה למדינת חסות של האימפריה העות'מאנית בשנת 1468, עם כיבושה על ידי הסולטאן מהמט השני ופורקה לחלוטין כיישות, בשנת 1487, על ידי הסולטאן באיזיט השני‏‏[2]. שם הנסיכות נגזר משמו של קאראמאן ביי, אשר היה מנהיגו השני של השבט העצמאי, ושליטה הראשון של הנסיכות כיישות עצמאית, בין השנים 1256 ו-1362. קאראמאן ביי כבש בשנת 1256 את העיר קאראמאן. לאחר מותו, בשנת 1362, שונה שם העיר מלרנדה לקאראמאן לכבודו ובשנת 1275 היא הפכה לבירת הנסיכות, עד לשנת 1468, מועד בו נכבשה על ידי מהמט השני. מקור בני השבט מאזור אזרבייג'ן, ובמהלך נדודיהם, הם נעו בחיץ שבין שטחי סולטנות רום לממלכת קיליקיה הארמנית והתיישבו באזור נפת קאראמאן של ימינו‏‏[3].

הנסיכות הרחיבה את גבולותיה ככל שדעך כוחה של סולטנות רום, בין היתר גם לנפת קוניה של ימינו והפכה ליריבה עיקשת של האימפריה העות'מאנית המתגבשת. בשנת 1390 כבש הסולטאן באיזיט הראשון שטחים מהנסיכות ובכלל זה העיר החשובה קוניה. בין השנים 1442 ו-1443 החריב שליט הנסיכות איברהים ביי את אנקרה, תוך ניצול העובדה שמרבית צבאו של הסולטאן מוראט השני מצוי בקרבות בגבולות הונגריה של ימינו. במשחקי הכוחות בין האימפריה העות'מאנית המתגבשת לבין הממלוכים בחרה נסיכות קאראמאן לעמוד לצד הממלוכים, והפכה למעשה למדינת חסות שלהם. עובדה זו הפכה את הנסיכות לזירת קרבות מסוף המאה ה-14 ועד לכיבושה. בהמשך, נסיכות אק קויונלו, הפכה ליריבתה המרה של האימפריה העות'מאנית . מנהיגה הכריזמטי של נסיכות אק קויונלו, אוזון האסן (Uzun Hasan), התערב במאבקי הירושה, שהיו בנסיכות קאראמאן ולמרות שמהמט השני כבר כבש את נסיכות קאראמאן בשנת 1468 והפך אותה למדינת חסות, הוא לא הצליח להכניע קבוצה גדולה של שבטים הרריים, אשר פעלו בכוחניות בעידודו של אוזון האסן, נגד "השליטים מטעם" שמונו בנסיכות. שיא העימות התרחש בשנים 1472 ו-1473. בשנת 1472 הצליחו כוחות משותפים של נסיכויות אק קויונלו וקאראמאן, בהנהגת אוזון האסן, להביס את כוחותיו של מהמט השני, לכבוש מחדש את העיר קאראמאן ולנוע לכוון העיר החשובה בורסה[4].

אירוע זה הוביל לקרב אוטלוק בלי, בתאריך 11 באוגוסט 1473, בו זכו כוחותיו של מהמט השני בניצחון מכריע על צבאות אק קויונלו וספיחיו מקאראמאן. קרב זה נחשב לאירוע מכונן בתולדות האימפריה העות'מאנית, שהפכה לכוח החזק ביותר באנטוליה. בשנת 1487, פירק באיזיט השני את נסיכות החסות והיא הוטמעה באימפריה העות'מאנית[5].

סוגיה מעניינת היא דגלה של הנסיכות, אשר לפי אטלס קטאלאן (1375), מכיל את סמל המגן דוד. יחד עם זאת, יש המציינים כי סמל זה שימש גם מוסלמים ונוצרים בימי הביניים, נודע כחותם שלמה המלך והיה נפוץ מאד, גם בקרב השבטים הטורקמניים באנטוליה[6]. לדוגמה, שבט הג'נדרואולו Candaroğlu, שמרכזו היה בעיר סינופ, השתמש בסמל זה, אם כי בצבע האדום.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ המינוח המקביל הנכון באנגלית הינו Clan ולא Tribe.‏
  2. ^ ‏‏Inalcik, Halil, The Ottoman Empire ,The Classical Age 1300-1600 ,The Trinity Press ,London ,1973.‏
  3. ^ ‏Claude Cahen, Pre-Ottoman Turkey: a general survey of the material and spiritual culture and history c. 1071-1330, trans. J. Jones-Williams, New York: Taplinger, 1968. ‏
  4. ^ ‏Goodwin, Jason. Lords of The Horizons: A History of the Ottoman Empire. London: Vintage, 1999. ‏
  5. ^ Köprülü, Mehmet Fuat, The Origins of the Ottoman Empire, translated by Gary Leiser, State University of New York Press, 1992.‏
  6. ^ Joseph Jacobs M. Seligsohn , SOLOMON, SEAL OF, באתר jewishencyclopedia.com (באנגלית).