נסים גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

נסים גאון (Nessim Gaon; נולד ב-22 בפברואר 1922) הוא תעשיין, איש עסקים ונדבן שווייצרי ממוצא יהודי. מן המנהיגים הבולטים בקרב יהדות אירופה. הוא משמש כנשיא הפדרציה הספרדית העולמית משנת 1973.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאון נולד לדוד יוסף גאון וויקטוריה לבית כהן בחרטום, בירת סודאן למשפחה יהודית-ספרדית, שהגיעה ממצרים ומקורה בטורקיה. אביו היה פקיד בכיר בממשל הבריטי ושימש כמושל העיר פורט סודאן. הוא סיים לימודיו בבית הספר לכלכלה של לונדון והתנדב בשנת 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה לצבא הבריטי, בו סיים שירותו ב-1946 כקצין בדרגת קפטן.

לאחר תום המלחמה החל לעסוק במסחר בחומרי גלם, התעשר ונישא לרנה לבית תמן. השניים עברו להתגורר בז'נבה שבשווייץ בשנת 1956. גאון הקים שם את חברת "נגה" שעסקה בנדל"ן בשווייץ במקביל התמחה בסחר בחומרי הדברה ודגנים.

חברת "נגה" שבבעלותו שיתפה פעולה עם חברת המלונות הבינלאומית הילטון. המלון הראשון שהקים היה "נגה הילטון" בז'נבה (תוכנן על ידי האדריכלים הישראלים יעקב רכטר ומיכה פרי), מאוחר יותר הקים מלון באותו שם בקאן ומלון נוסף באבוג'ה שבניגריה.

באמצע שנות השמונים הוערך הונו האישי של גאון בכ-5 מיליארד דולרים. באותה עת הניבו עסקיו מחזור שנתי של יותר מ-15 מיליארד פרנק שווייצרי.

פעילותו במוסדות יהודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972 הקים את בית הכנסת הספרדי "היכל הנס" בז'נבה. בשנת 1973 נבחר לשמש כנשיא הפדרציה הספרדית העולמית, הוא נושא בתפקיד מאז. בנוסף, במהלך השנים שימש גאון כסגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי וכן כנשיא המגבית היהודית וארגון הבונדס בשווייץ. בשנת 1980 תרם יחד עם הקהילה היהודית הספרדית בז'נבה לשיקום בית הכנסת שער השמים בקהיר, בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים.

פעילותו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973 התחייב גאון לתרום חצי מיליון דולרים לישיבת "תורה והוראה", בתנאי שמשרד האוצר יעביר למוסד סכום זהה.‏[1] גאון ורעייתו תרמו סכום כסף נכבד להקמת אצטדיון הכדורגל "אצטדיון גאון" ביפו. האצטדיון הכיל כ-4,000 מקומות ישיבה, הוקם בשנת 1977 ושימש כמגרשה הביתי של מכבי יפו, ששיחקה בליגה הבכירה. בדצמבר 1977 היה גאון אורחו האישי של מנחם בגין בביקורו באיסמעיליה, שבמהלכו נפגש עם אנואר סאדאת. בשנת 1978 אירח בביתו את בגין, כאשר זה הגיע לגייס כספים בז'נבה עבור פרויקט שיקום שכונות. בגין הצליח לגייס בביקור זה למעלה מ-8 מיליון דולרים. ‏[2]גאון נפגש ביוני 1981 בפריז עם אהרון אוזן והבטיח לסייע במימון מפלגה ספרדית, בעקבות כך הוקמה תנועת תמ"י לקראת הבחירות לכנסת בשנת 1981. לפני הבחירות למשרת נשיא המדינה באפריל 1978 נפוצו שמועות שמנחם בגין שקל להעמיד אותו כמועמד לתפקיד.‏[3]. באפריל 1986 נחנך בדימונה היכל ספורט בן 600 מקומות ישיבה בתרומתו של גאון.‏[4] בעת ביקורו בישראל ב-1987 ביקר בצפת ותרם 100,000 דולרים להקמת מועדון לגיל הזהב.

פעילות עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 הקים גאון את חברת "אפרופים שיכון ויזום", שעסקה בבניית בתי מגורים. מנהלי החברה היו יואל הרצוג, דוד גאון (בנו), אהרון אוזן, נציגו של גאון בארץ, ואלי גבאי. החברה הוקמה לצורך בניית כ-3000 יחידות דיור בנגב, מיזם שיזם אריאל שרון, שר הבינוי והשיכון דאז. המיזם לא יצא לפועל והמדינה סירבה לשלם לגאון פיצויים על אי-מימושו. באוגוסט 2007 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים בפסק דין הצהרתי שהמדינה הפרה הסכם מחייב ומחויבת בתשלום פיצויים. החברה פורקה בצו בסוף שנת 2001.

גאון היה ערב להתחייבויותיהם של דוד גאון ויואל הרצוג, ששימשו כדירקטורים בבנק צפון אמריקה שנוסד ב-1977 ופורק ב-1987 בעקבות מעשי מירמה בהיקפים גדולים של כמה דירקטורים אחרים. בשנת 1993 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים שהדירקטורים התרשלו בתפקידם ועליהם לשאת באחריות לקריסת הבנק. גאון והרצוג נדרשו בפסק הדין לשלם סכום השווה לכ-160 מיליון דולר למדינה (לכונס הנכסים).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאון נישא לרנה לבית תמן (1925-2013). רעייתו היא אחותו של ליאון תמן, בעל הון יהודי-אנגלי. לזוג שתי בנות ובן. בנו, דוד גאון, הוא איש עסקים. הבת מרגרט נשואה ליואל הרצוג, איש עסקים, בנו של הנשיא לשעבר חיים הרצוג ורעייתו אורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דבר 22 בנוב' 1978
  2. ^ יוסף אחימאירנסים גאון, מעריב, 23 בפברואר 1978
  3. ^ דבר - 03 ינואר 1978
  4. ^ מעריב - 04 נובמבר 1985 גאון נותן קרדיט לדימונה