נס במילאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נס במילאנו (איטלקית: Miracolo a Milano) הוא סרט נאו-ריאליזם איטלקי משנת 1951 בבימויו של ויטוריו דה סיקה. התסריט נכתב בין היתר על ידי צ'זרה זוואטיני ומבוסס על הרומן שלו טוטו הטוב (באיטלקית: Toto il Buono). העלילה מתארת את חייהם של עניי העיר מילאנו בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה ואת מאבקם בשלטון ובבעלי ההון. הסרט נחשב לאחד השיאים של הנאו-ריאליזם האיטלקי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו סיפור פנטזיה שבמרכזו טוטו, יתום שאומץ על ידי אישה זקנה בשם לולוטה אך עבר לבית יתומים לאחר שלולוטה נפטרה. הסרט מתחיל בילדותו של טוטו וקופץ ליום הולדתו השמונה עשרה של טוטו, כאשר הוא עוזב את בית היתומים ומתחיל את חייו בשכונת העוני של מילאנו.

כישוריו הארגוניים של טוטו, אותם רכש בבית היתומים ומלולוטה, משמשים אותו כדי להביא סדר וארגון לשכונה החדשה הנבנית כדי לאכלס את העניים כמו גם רגעי אושר קטנים בין מוכי הגורל המאכלסים אותה. במהלך ניסיונות חפירת באר מים לשכונה, מגלים התושבים כי הם יושבים למעשה על שדה נפט.

כאשר בעלי האדמה החוקיים שומעים על שדה הנפט הם מגייסים לצידם את השלטונות והמשטרה כדי לפנות את יושבי השכונה ממקום מושבם. כדי להתמודד עם הפינוי אמו המאמצת של טוטו מעניקה לו יונת קסמים המגשימה את משאלותיו. תחילה הוא משתמש ביונה כדי להילחם במפנים ולהשיב להם מלחמה שערה, אך משזו מצליחה אנשי השכונה באים בבקשות שונות ומשונות לטוטו. טוטו טוב הלב מנסה להגשים את משאלות לבם אך מלאכים המתנגדים לאחזקתה בידי בני תמותה לוקחים אותה חזרה השמיימה.

השוטרים מנצלים את אובדן היונה כדי להשתלט על השכונה ומפנים את התושבים לבית הכלא בעגלות. אולם, בדרך נס, בדרכם לכלא היונה מוחזרת לטוטו שמבקש לשחרר לחופשי אותו ואת חבריו.

בסצנה קולנועית היסטורית משתחררים טוטו וכל חבריו בכיכרה המרכזית של העיר, בסמוך לקתדרלת מילאנו, ונמלטים השמיימה ברוכבם על מטאטאים של מנקי הרחוב.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לסרטי נאו-ריאליזם איטלקי אחרים שנעשו באותה תקופה, הושקעו מאמצים ניכרים באפקטים המיוחדים בסרט, ולצורך כך אף נשכר מומחה אפקטים אמריקאי. כמו כן דה סיקה השתמש גם בשחקנים מקצועיים, דבר שלא היה מקובל בקולנוע הנאו-ריאליזם המוקדם יותר.

הסרט עלה לאקרנים באיטליה ב-8 בפברואר 1951 ובאפריל 1951 השתתף בפסטיבל קאן. הוא זכה לתשבחות רבות מצד הביקורת ואף זכה בפרס דקל הזהב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]