נעירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חמור בשעת נעירתו

נְעִירָה היא שם תואר לקול הייחודי שמוציאים החמורים והאתונות מגרונם ומנחיריהם; קול עב וחזק העשוי להישמע למרחק גדול.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעירת החמור מתחילה כבר בקטנותו. בעודו רך לימים הוא מתחיל לנעור קצרות בקול חלוש ועם גדילתו גובר קולו, נעירתו מתארכת ונוער מספר פעמים ביום.[1]

החמור מרים קלות את ראשו כלפי מעלה, פותח את פיו, חושף את שיניו ונוֹעֵר ברצף במשך כעשר שניות, לפעמים עד עשרות שניות.[2] כאילו היה בהתקפת היסטריה. פרדים ופרדות משמיעים קול משולב בנעירה וצהלה, המבטא את הרכב הכלאיים שבהם[3][4]. בדרך כלל הם מתחילים בקול צהלת סוס ועוברים לנעירת חמור.

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעירת החמור ידועה בחוזקהּ ובסביבה לא רועשת מאוד היא נשמעת בדרך כלל למרחקים של שלושה קילומטרים, אך היא עשויה להישמע גם למרחקים גדולים יותר.

חוקרים הציעו הסבר כי הנעירה משמשת כאמצעי קשר בין החמורים באזור ולכן היא חזקה על מנת לשמור על קשר למרחקים, ואוזניו הגדולות של החמור עשויות כדי לקלוט מסרים מחמורים אחרים הנמצאים במרחקים. השערה נוספת הינה שנעירת החמור נועדה לסמל את הטריטוריה ואת שליטת הזכר באתונות שבשטח זה, ולהדוף משם יריבים זכרים פוטנציאלים המתחרים על שליטה בגופן של האתונות. ישנן עוד השערות אחדות לגורם לנעירות.[5]

בפולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתגמים ומשלים הקשורים לנעירת החמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל תפוצת החמור בימים בהם החמור שימש ככלי תחבורה, והייתה נעירתו מכונסת עמוק בקרב בני האדם, הפכו אלה מטרד זה לבדיחה ויצרו סביבו פתגמים ומשלים. להלן מיעוטם:

בתלמוד נאמר, תוך יצירת אנלוגיה בין חמור לאשה בנושא אספקת מזון, כי כשאין לחמור אוכל הוא נוער, הווה אומר שסיבת הנעירה רומזת על כמיהה לאוכל; עם זאת נראה שלא מדובר בתלמוד בתנאי הכרחי, אלא רק במשל או באחת הסיבות האפשריות לכך:

Cquote2.svg

א״ר יצחק אמרה לו מה חמור זה כיון שאין לו מאכל באבוסו מיד צועק, כך אשה כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת[6]

Cquote3.svg

בציטוט הבא מהתלמוד הירושלמי ניתן לראות פתגם עם מוסר השכל המתייחס לנעירה כתוצאה של זלילה בהמית.

Cquote2.svg

"מִי גָּרַם לָהֶם [שיצעקו עלי]? אֲנִי, שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶם כֶּסֶף וְזָהָב. לָמָּה? שֶׁאֵין חֲמוֹר נוֹהֵק אֶלָּא (כשהוא אוכל) מִתּוֹךְ כְּפִיפָה שֶׁל חָרוּבִים "[7]

Cquote3.svg

בציטוט הבא ניתן לראות תיאור על נעירת החמור והימצאותו בכפר הערבי בתקופה של קום המדינה:

Cquote2.svg

החמור מפורסם בנעירתו הצורמת והמחרשת אוזנים. חכמינו ציינו לפי נעירת החמור אחת מאַשמורות הלילה. הערבי אומר: ,נחק אליחמאר - טילע אלינחאר” - ,נער החמור -- צץ היום".[8]

Cquote3.svg

בציטוט הבא ישנו תיאור מזווית אומנותית על נעירת החמור:

Cquote2.svg

נעירת החמור היא עולה וניתקת, עולה וניתקת, כפעיתו של עולל, אך בנויה בשכל ובחוש־ מידה, כשירה טובה.[9]

Cquote3.svg

אמונות טפלות שיוחסו לנעירת החמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים, בעת העתיקה, נהגו ליחס לנעירת החמור דברים שונים, והאמינו למשל שנעירת בלתי צפויה של חמור זה סימן לביקור פתע והיכרות לא נעימה (עמ' 573). בנוסף לכך האמינו, שנעירת החמור באופנים מסוימים הינה סימן לירידת גשמים קרובה[10].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Elisabeth Svendsen, Donkey Sanctuary (Salcombe Regis, England, The professional handbook of the donkey, Whittet Books, 1997, page 129-130.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניתן לראות סרטונים רבים באתר You tube של חמורים רכים בימים כשהם מתחילים לנעור בקול חלוש. ראו לדוגמה את הסרטון הבא: http://www.youtube.com/watch?v=jRP5QrBC1Ow&feature=related
  2. ^ ראו: EA Canacoo, FK Avornyo (1998). "Daytime activities of donkeys at range in the coastal savanna of Ghana". Applied Animal Behaviour Science . וכן G Whitehead, J French, P Ikin (1991). "Welfare and veterinary care of donkeys". In Practice (British Veterinary Association).
  3. ^ ראו את הסרטונים הבאים ביו-טיוב שבהם מודגם קול הפרד על ידי צילום חי מהשטח http://www.youtube.com/watch?v=kzm4z-Rg1sQ
  4. ^ ראו כאן דוגמה נוספת: (שים לב לצהלה המופיעה בהתחלה ורק לאחר מכן הוא עובר לנעירה)http://www.youtube.com/watch?v=INeEJXyyo1I.
  5. ^ Elisabeth Svendsen, Donkey Sanctuary (Salcombe Regis, England, The professional handbook of the donkey , Whittet Books, 1997, page 129-130
  6. ^ תלמוד בבלי, תמורה דף טז. והשווה עם שלום זאוי, מקורות יהודים בקוראן, 1983, עמ' 185.
  7. ^ תלמוד ירושלמי, יומא, מב,ב.
  8. ^ משה סטבסקי, הכפר הערבי - פרקי הווי, עם עובד, 1946, עמ' 206.
  9. ^ מולד כרך 27, מפלגת פועלי אגודת ישראל, 1971, עמ' 32.
  10. ^ ראו כאן: Cora Linn Morrison Daniels, Charles McClellan Stevens,Encyclopaedia of superstitions, folklore, and the occult sciences of the world, J. H. Yewdale & sons co., 1903, 573 page