נעמי פרנקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעמי פרנקל
לידה 20 בנובמבר 1918
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בנובמבר 2009 (בגיל 91)
רמת גן, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ישראל רוזנצווייג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נעמי פרנקל (20 בנובמבר 1918 - 20 בנובמבר 2009) הייתה סופרת ישראלית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקל נולדה וגדלה בברלין, בת למשפחה מתבוללת, לצד שישה אחים ואחיות. אביה לחם בשורות הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, ובמהלכה הכיר את אמהּ, בת למשפחה שומרת מצוות מפולין. אמהּ נפטרה כשהייתה בת חמש שנים. לאחר עליית הנאצים לשלטון צורפה בשנת 1934 לקבוצת נערות שעלו לארץ ישראל ונקלטה בחוות הלימוד של רחל ינאית בן-צבי. משם עברה לחברת הנוער של קיבוץ משמר העמק. היא נישאה למדריכהּ בתנועה, ישעיהו (שייק) בארי, ולזוג נולדו שתי בנות.

במלחמת העצמאות שירתה בפלמ"ח, ולאחר מכן עברה לקיבוץ בית אלפא, שם נישאה לישראל רוזנצוויג, מורה לעברית ולהיסטוריה יהודית, ועורך ספרותי בספרית פועלים. לזוג נולדה בת אחת.

על ראשית דרכה כסופרת סיפרה: "אין לי יצר הפרסום. שנים כתבתי ולא הראיתי דבר לאיש. פעם, אחרי שנים של ניסיון, כאשר נתגבשו אצלי ארבעת הפרקים הראשונים, קראתי אותם לפני בעלי. ישראל הוא בעל טעם ספרותי מעולה, הוא לקח את הפרקים לשלונסקי, שנחן ב'חוש ששי' והוא מבחין בכישרון גם כשהוא באיבו. מיד פרסם את הפרקים ב'אורלוגין'. הופיעו ביקורות טובות, והדבר היה בחינת הפתעה גם לי וגם לקיבוץ. מעולם לא הכרזתי על עצמי כסופרת, וכך התחלתי."[1]

בשנת 1956 פרסמה את הספר הראשון בטרילוגיה "שאול ויוהאנה" - רומן המתאר את יהדות גרמניה ערב עליית הנאציזם. בעקבות זאת קיבלה, בהמלצתו של שר המשפטים, פנחס רוזן, מלגה מאביה של אנה פרנק על מנת לחקור את העם הגרמני, שהתה שנה בגרמניה וחצי שנה באנגליה. במהלך שהותה בגרמניה כתבה את החלק השני של "שאול ויוהאנה", ובשנת 1967 יצא לאור החלק השלישי.

את השלמת פרידתה מהרעיונות המרכסיסטיים של החברה הקיבוצית תיארה: "בתקופה שבה הייתי באנגליה במסגרת המלגה נפגשתי עם אדם ששחרר אותי לגמרי מהמרכסיזם. הוא הראה לי מסמכים של שיתוף פעולה בין הנאצים והרוסים. סטלין והרוסים היו הראשונים שאימנו את הקצינים הגרמנים. ועוד כל מיני דברים כאלה שהיו עבורי שוק מוחלט"[2].

ב-1968 ערכה את ספרו האוטוביוגרפי של מאיר הר-ציון, "פרקי יומן", ובעקבות זאת גויסה על ידי אברהם ארנן, לכתוב עבור חיל הים את ההיסטוריה של יחידה מובחרת שלו, לשימוש פנימי[3]. מהלך זה איפשר לה לעזוב את הקיבוץ, שבו התקשתה להישאר לאחר פטירת בעלה. על גיוסה אמרה: "כן, בהחלט לא הייתי צעירה. וזה באמת היה אטרקציה שהסופרת המפורסמת נעשתה פתאום חיילת"[2]. שירתה כאזרחית עובדת צה"ל בחיל הים בשייטת 13, כתחקירנית ומתעדת את פעולות הלוחמים במהלך מלחמת ההתשה, ואחר כך במפקדת החיל, שירות כולל של שבע שנים, שכלל את מלחמת יום הכיפורים. במסגרת עבודתה זו ערכה את הספר "ימים עלי ימים", שיצא לאור בהוצאת מפקדת חיל הים. בשנת 1973 יצא לאור ספרה "דודי ורעי" - סיפורה של בת קיבוץ (שעוּבד לסרט טלוויזיה, עבורו נכתב השיר "כמו צמח בר"). במקביל למדה באוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה של עם ישראל.

המראות שראתה במלחמת יום הכיפורים הותירו בה רושם עז. בין השאר תיארה: "כשירדתי לסיני, הגעתי לשדה התעופה של אופירה. שדה התעופה, שהיה תמיד שוקק חיים, היה עכשיו שומם. רק שורה ארוכה של ארונות מתים הייתה על הארץ. עד היום אני מתעוררת לפעמים בלילה ורואה לפני את שורות המתים"[2]. עוד אמרה: "הייתי עדה לדברים נוראיים שקרו, זה הוריד עבורי מהפרק את כל גיבורי הדור. דיין, פרס, כולם"[4].

נישאה בשלישית לעיתונאי מאיר בן גור[5].

בשנת 1981 יצא לאור ספרה "צמח בר" (המשך ל'דודי ורעי') על חיילי צה"ל בסיני.

בשנת 1982 עברה לגור בקריית ארבע עם משפחתה. לטענתה, כפועל יוצא מן המעבר הפיזי והמהפך האידאולוגי נודו היא ויצירתה מן השיח הספרותי: "ברגע שעברתי לחברון, עברתי דברים קשים מאוד. קודם לכן הייתי מלכת הספרות העברית. ברגע שדרכו רגלי פה, התחילו להחרים אותי. הוציאו את 'שאול ויוהאנה' מתוכנית הלימודים. כתבו נגדי מאמרים. אנשים שהיו חברים שלנו, שאכלו על שולחננו שנים, חדלו לדבר איתי. אני הייתי בוגדת."[2]

בשנת 1999 יצא לאור ספרה "ברקאי", המתאר יהודים בטורקיה לאחר דור האנוסים בספרד. בשנת 2003 יצא לאור ספרה "פרדה", העוסק ביישוב היהודי בחברון עד למאורעות תרפ"ט.

נעמי פרנקל כתבה גם ספרי ילדים ונוער אשר עובדו לשידור ברדיו.

נפטרה ב-20 בנובמבר 2009 במרכז הרפואי שיבא, ביום הולדתה ה-91. לפי צוואתה נקברה בבית אלפא, ליד בעלה השני ישראל רוזנצוויג.

פרסים ספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקל זכתה במספר פרסים ספרותיים, בהם:

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נעמי פרנקל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]