נעמי חזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נעמי חזן
Naomi Hazan08Sderot.JPG
תאריך לידה 18 בנובמבר 1946
כנסות 13 - 15
סיעה מרצ
תפקידים בולטים

שרה נעמי חזן (נולדה ב-18 בנובמבר 1946), אשת אקדמיה, פוליטיקאית, פעילת שמאל וזכויות אדם. כיהנה כחברת כנסת מטעם מרצ בשנים 2003-1992 (כנסות 13 - 15). בשנים 2012-2008 כיהנה כנשיאת הקרן החדשה לישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמי חזן נולדה ב-18 בנובמבר 1946 בירושלים, בת לאברהם הרמן, לימים שגריר ישראל בארצות הברית ונשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, ולזינה הרמן, לימים חברת הכנסת. נעמי חזן היא אם לשניים.

פעילות ציבורית ואקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחזן תואר ראשון ושני במדע המדינה מאוניברסיטת קולומביה. בשנת 1975 קיבלה תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה שכותרתה "פוליטיקה וארגוני נוער בגאנה ובחוף השנהב". שימשה כפרופסור באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת הרווארד.

חזן מילאה שורה של תפקידים ציבוריים ואקדמיים, בהם: ראש מכון טרומן למחקר וקידום השלום באוניברסיטה העברית, נשיאת הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית למדעי-המדינה (וסגנית נשיא האיגוד העולמי), ממיסדות שדולת הנשים בישראל, וחברת המשלחת הישראלית לוועידת האו"ם לציון עשור האישה הבינלאומי בניירובי ובבייג'ינג. היא פעילה גם במגוון ארגוני נשים, בהם בת שלום ונציבות הנשים לשלום צודק ישראלי-פלסטיני.

כתבה וערכה שמונה ספרים בנושא פוליטיקה השוואתית, ופרסמה מאמרים רבים בנושא פוליטיקה ומדע המדינה באפריקה, יחסי ערב-ישראל, פוליטיקה בישראל ומעמד האשה.

כחברת הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 נבחרה לראשונה כחברת כנסת מטעם סיעת מרצ. במהלך חברותה בכנסת מונתה לסגנית יו"ר הכנסת ושימשה כיו"ר ועדת המשנה לדיני אישות של הוועדה למעמד האשה בכנסת וכחברה בוועדת החוץ והביטחון. בשנת 1994, בעודה מכהנת כחברת-כנסת, קודמה חזן לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. בשנת 1998 הייתה מועמדת מרצ לראשות עיריית ירושלים. בבחירות לכנסת ה-17 היא הוצבה במקום ה-113 הסמלי ברשימת מרצ לכנסת, ובבחירות לכנסת ה-18 הוצבה במקום ה-112 הסמלי ברשימה זו.

במהלך פעילותה בכנסת יזמה חזן מספר חוקים, רבים מהם בתחומי מעמד האישה והצרכנות. בין היתר, יזמה תיקון לחוק שירות ביטחון שעיגן את זכותן של נשים לשרת בצה"ל בכל תפקיד בו משרת גבר, אלא אם כן הדבר מתחייב ממהותו של התפקיד. כן יזמה תיקון לחוק עבודת נשים המאפשר למי שילדה יותר מילד אחד בלידה אחת להאריך את חופשת הלידה בשבועיים. יחד עם נעמי בלומנטל יזמה תיקון לפקודת בתי הסוהר המאפשר לשירות בתי הסוהר שלא להפריד בין אסירים לאסירות במקרים שבהם הדבר דרוש לשם מתן טיפול רפואי או טיפול בנפגעי סמים.

בתחום הצרכנות, יזמה עם חיים אורון חוק שאפשר הגשת תובענות ייצוגיות בענייני הגבלים עסקיים ובנקאות. בהמשך יזמה חוק המאפשר להגיש תובענות ייצוגיות גם בתחום הביטוח. בנוסף, יזמה שני תיקונים לחוק הגנת הצרכן – האחד הטיל איסור על בעלי עסקים להציב שלטים הפוטרים אותם מאחריות לנזקים גופניים שעלולים להיגרם ללקוחות בתחום בית העסק ותיקון נוסף המאפשר ביטול עסקאות רוכלות בתוך 14 ימים, בנסיבות מסוימות.

חוקים נוספים שיזמה כוללים את חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (עם מיכאל איתן), תיקון לחוק שירות ביטחון שחייב את עיגון הוראות הקריאה לשירות מילואים בפקודות הצבא ואת יידוע חיילי המילואים בהן, וכן חוק המחייב את שר הביטחון לקבוע אמות מידה אחידות להכרזה על אתרי הנצחה ממלכתיים, ומחייב הקצאת תקציב שנתי מיוחד לשם הקמת אתרי הנצחה.

בשנת 2002 ניהלה את דיוני ועדת החוץ והביטחון בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-2002‏[1] המגדיל את הקצבאות לחייל מילואים שנהרג או הפך לנכה עקב שירותו במילואים.‏[2]

לאחר סיום כהונתה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 פרשה חזן לגמלאות מהאוניברסיטה העברית. החל משנת 2005 מכהנת כראש בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו. משמשת כנשיאת הסניף הישראלי של האגודה הבינלאומית למדעי-המדינה (וסגנית נשיא באיגוד העולמי).

בשנת 2008 מונתה לשמש כנשיאת הקרן החדשה לישראל.‏[3] חזן שימשה כחברת הנהלת הקרן גם בשנים 1993-1992 ו-2008-2007. בתחילת 2010 יצאה תנועת "אם תרצו" בביקורת על הקרן, בשל תמיכתה בארגונים כגון רופאים למען זכויות האדם[4] ותקפה את חזן אישית, גם בקריקטורות בשלטי חוצות. נעמי חזן הגיבה ואמרה כי הביקורת שקרית ומרושעת. [5] ביולי 2012 פרשה מכהונתה כנשיאת הקרן החדשה לישראל‏[6]

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Deborah Pellow and Naomi Chazan, Ghana: Coping with Uncertainty,‎ 1986
  • Naomi Chazan [et al.]‎, Politics and Society in Contemporary Africa, 1988
  • Naomi Chazan, Israel on the Eve of an Election Year:‎ some Preliminary Reflections, 1991
  • Naomi Chazan [et al.], Settlements or Peace‎, 2000
  • S.N. Eisenstadt, Michel Abitbol, Naomi Chazan (editors), The Early State in African Perspective:‎ Culture, Power, and Division of Labor, 1988
  • Donald Rothchild and Naomi Chazan (editors), The Precarious Balance:‎ State and Society in Africa, 1988
  • Naomi Chazan (editor), Irredentism and International Politics, 1991
  • John W. Harbeson, Donald Rothchild, and Naomi Chazan (editors), Civil Society and the State in Africa,‎ 1994

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]