נערמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שני צדדיה של פלטת נערמר

נערמר היה מלך מצרים ששלט כנראה בסוף המאה ה-32 לפנה"ס. נחשב בעיני רבים מהאגיפטולוגים למאחד מצרים העליונה ומצרים התחתונה לממלכה אחת.

איחוד מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה האנושית התפתחה בהדרגה מבתי אב לשבטים, ויצרה ערי מדינה קטנות שכללו גם את הכפרים שמסביב להן. סביב שנת 3300 לפנה"ס היו ערי המדינה במצרים מחולקות לשתי ממלכות: מצרים העליונה, שמלכה חבש את הכתר הלבן, ומצרים התחתונה, שמלכה חבש את הכתר האדום. האגיפטולוגים שמיחסים לנערמר את איחוד מצרים, מזהים אותו עם המלך מנס, שמופיע כמלך הראשון של מצרים ברשימת המלכים של מנתו מהתקופה ההלניסטית. בפלטת נערמר שהתגלתה בהיירקונפוליס בשנת 1898, מופיע נערמר כמלך מצרים העליונה והתחתונה, בכך שהוא חובש את שני הכתרים. עדות נוספת היא רשימות המלכים שנמצאו בקברי המלכים דן וקא, שמשתייכים לשושלת הראשונה, שם מופיע נערמר כמיסד השושלת. חלק מהאגיפטולוגים סבורים שנערמר לא איחד את מצרים, אלא רק החל בתהליך האיחוד, כאשר המלך המאחד הוא יורשו שנקרא חור אחע. בעיניהם נערמר הוא המלך האחרון של שושלת 0.

מוצאו, חייו, וקבורתו של נערמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהחוקרים חושבים שהוא ירש את מלך העקרבים השני או המלך קע, מלכים ששלטו במצרים העליונה בתקופה הקדם שושלתית. ישנם חוקרים שמזהים אותו עם מלך העקרבים השני. נערמר שלט מעיר הבירה שלו טיניס שליד אבידוס. אשתו נקראה ניתחותפ, שהייתה נסיכה ממצרים התחתונה, והיא כנראה גם הייתה אמו של יורשו חור אחע. קברו של נערמר בנוי משני תאים, והוא נמצא באום אל קאאב שבאזור אבידוס.

נערמר בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרך של נערמר (שעליו מופיע שפמנון (נר) ואיזמל (מר), מעל לחזית של מקדש), נמצא על שברי חרסים בתל ערד, תל עירני ועין הבשור. בדיקה שנעשתה לחרס מעין הבשור גילתה שהחרס הוא של קנקן יין שיוצר במצרים. יגאל ידין סבר על בסיס הסרך, ועל בסיס ניתוח של פלטת נערמר, ששם הוא זיהה שירטוט של עפיפון מדבר, שנערמר כבש ושלט בדרום ארץ ישראל. ישנם חוקרים שסבורים שמקור הסרך בארץ ישראל הוא בסחר שהתנהל בין מצרים וארץ ישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]