נפח הפיזור

נפח הפיזור (באנגלית: Volume of distribution, נקרא גם VD) הוא הנפח התאורטי של הפלזמה אילו כל התרופה הייתה מומסת בפלזמה באותו ריכוז בו היא נמצאת בפלזמה בפועל. לכן, ככל שה-VD גדול יותר משמע שהתרופה דלילה יותר בדככארבם, כלומר, יש יותר ממנה בשאר הרקמות בגוף. נפח הפיזור הוא מדד המחושב על ידי חלוקת הכמות הכוללת של התרופה בגוף, בריכוז שלה בדם.

נפח הפיזור יכול לעלות במקרה של אי-ספיקת כליות (עקב אגירת נוזלים) או אי-ספיקת כבד. לעומת זאת, הוא יכול לרדת בעקבות התייבשות.

חישוב

חישוב נפח הפיזור ניתן על ידי המשוואה הבאה:

${V_{D}}={\frac {\mathrm {total\ amount\ of\ drug\ in\ the\ body} }{\mathrm {drug\ blood\ plasma\ concentration} }}$

לפי נוסחה זו אפשר לחשב את מינון התרופה הנדרש כדי לקבל ריכוז תרופה מסוים בדם אם V_D ידוע. V_D אינו ערך פיזיולוגי; זהו השתקפות של כיצד התרופה תתפזר בדם, בהתאם למאפיינים שונים כמו מסיסות, אפיניות לחלבוני פלזמה, גודל, ואחרים.

לדוגמה, אם ניתן 1,000 מ"ג של תרופה, וכעת ריכוזה בדם הוא 50 מ"ג לליטר, יהיה נפח הפיזור שלה 20 ליטר. כלומר: כמות הדם הנדרשת כדי שכל התרופה תהיה מפוזרת בו בריכוז של 50 מ"ג לליטר היא 20 ליטר.

בנוסף, על ידי ה-V_D ניתן להעריך היכן נמצאת התרופה בגוף:

VD	מידת הפיזור
5	רק בפלזמה
5-20	בנוזל הבין תאי
20-40	בכל נוזלי הגוף
מעל 40	גם ברקמות