נפרטיטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסלה המפורסם של נפרטיטי

נפרטיטי (בערך 1370–1330 לפנה"ס) הייתה אשתו העיקרית של אחנתון מלך מצרים. היא הייתה חמותו וככל הנראה גם אמו החורגת של פרעה תות ענח' אמון. משמעות שמה הוא "האישה היפה הגיעה".

נפרטיטי התפרסמה בעיקר בשל הפרוטומה המפורסמת שלה (בתמונה משמאל) מתוך האוסף של המוזיאון המצרי בברלין, ומוצגת כיום במוזיאון החדש בברלין. הפסל הוא אחד הפסלים המועתקים ביותר של מצרים העתיקה. הפרוטומה התגלתה על ידי האגיפטולוג היהודי הגרמני לודוויג בורכהרד (Ludwig Borchardt) במשלחת שמומנה על ידי החברה הגרמנית האורינטלית (Deutsche Orient-Gesellschaft) על פי ההסכם עם מחלקת העתיקות המצרית הועברו חלק מהממצאים לידיה, לטענת מחלקת העתיקות כיסו הגרמנים את הפרוטומה בבוץ לפני חלוקת המציאות ודרשו את החזרתה. הגרמנים סרבו, כתוצאה מכך החברה והמוזיאון בברלין לא קיבלו יותר רישיונות חפירה במצרים.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהות הוריה של נפרטיטי לא ידועה בבירור, אך משערים שהיא בתו של איי שמונה מאוחר יותר לפרעה.

תאוריה אחרת זיהתה את נפרטיטי כנסיכת מיתני Tadukhipa.

שנת נישואיה לאמנחותפ הרביעי (שאחר כך נודע כאחנתון) אינה ידועה, אולם ידוע שהיו להם שש בנות:

  • מרית אתון – שנה 2
  • מכת אתון – שנה 3
  • ענחס נפ אתון, בעתיד המלכה של תות-ענח-אמון – שנה 4
  • נפר נפרו אתון תא-שרית – שנה 6
  • נפר נפרו רע – שנה 9
  • סתפ נא רע – שנה 11

מלכותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחנתון ונפרטיטי

בשנה הרביעית למלכותו (1346 לפנה"ס), הוביל אמנחותפ הרביעי מהפכה דתית בה החלו לעבוד את אל-השמש אתון, ובה הייתה נפרטיטי שותפה בולטת. באותה שנה הוא גם החל לבנות את בירתו החדשה, אחתתון ('האופק של אתון'), במקום שידוע כיום כתל עמרנה.

בשנה החמישית למלכותו, שינה אמנחותפ הרביעי את שמו באופן רשמי לאחנתון (בין הפירושים המקובלים: 'הראוי לעבוד את אתון', 'בחירו של אתון' ו'הרוח המפוארת של אתון'), כעדות לפולחן החדש. האירוע קרה כנראה ב-2 בינואר באותה שנה.

בשנה השביעית למלכותו (1343 לפנה"ס), הועברה הבירה מתבאי לאל-עמארנה, אם כי בנייתה של העיר המשיכה עוד שנתיים (עד 1341 לפנה"ס). העיר החדשה הוקדשה לדתם החדשה של הזוג המלכותי. לפי ההערכות הפרוטומה המפורסמת של נפרטיטי נוצרה בשנה זו.

בתקופת מלכות אחנתון (ואולי גם לאחר מכן) שלטה נפרטיטי בצורה חסרת תקדים במצרים העתיקה. יש עדויות לכך שבשנת 12 למלכותו היא הועלתה לדרגה של מלכה שותפה, המקבילה לדרגה של פרעה.[1]

נפרטיטי מוצגת לעתים קרובות בתבליטים כשגודלה כגודלו של פרעה, דבר המסמל את חשיבותה, וכן כשהיא עובדת את אתון לבדה. אולי הדבר המרשים ביותר הוא תבליט מהמקדש בתל עמרנה (שנמצא כיום במוזיאון MFA בבוסטון) שבו היא מוצגת מכה אויב זר בעזרת אלה לפני אתון, תיאור שהיה שמור רק לפרעונים.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות שנת 14 למלכות אחנתון (1336 לפנה"ס), פסק שמה של נפרטיטי להופיע באזכורים היסטוריים. תאוריות שונות הוצעו להסביר את היעלמותה הפתאומית. תאוריה אחת טוענת שהיא מתה במגפה, ולפי תאוריה אחרת מוות טבעי אחר הוא הגורם.

בעבר הרחוק הייתה מקובלת הסברה ששמה צונזר בשל חרפה שהמיטה על בית המלוכה, אולם סברה זו נדחתה שכן המחיקה המכוונת של מצבת אשתו של אחנתון, התבררה כמצבתה של קייה.‏[2]

גם בדבר מקום קבורתה של נפרטיטי הועלו הצעות והשערות רבות.

פרסומה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפרטיטי היא מלכת מצרים המפורסמת ביותר בתודעה המערבית אחרי קלאופטרה, היא השפיעה על שינוי הסטנדרטים של היופי הנשי במאה ה-20, ומכונה לעתים קרובות "האשה היפה ביותר בעולם".‏[3][4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Reeves, Nicholas. Akhenaten: Egypt's False Prophet. p.172 Thames & Hudson. 2005. ISBN 0-500-28552-7
  2. ^ Dodson & Hilton, op. cit., p.156
  3. ^ Queen Nefertiti of Egypt
  4. ^ Nefertiti - Crystalinks

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]