נפתלי הורוביץ (מעליץ)

רבי נפתלי הורוביץ

אין תמונה חופשית
לידה	1 בדצמבר 1844 ד' בטבת תר"ה מיילץ, האימפריה האוסטרית
פטירה	ספטמבר 1915 (בגיל 70) י"ח בתשרי תרע"ו וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	מיילץ
מקום מגורים	מעליץ ווינה
תקופת הפעילות	? – ספטמבר 1915
רבותיו	רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב, רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי יוסף ברוך אפשטיין (היהודי הטוב מניישטאט)
אדמו"ר מעליץ ה־3 1879–1915 (כ־36 שנים) → רבי יהודה הורוביץ

רבי נפתלי הורוביץ (כונה: רבי נפתלי מעליצער) (ד' בטבת תר"ה - י"ח בתשרי תרע"ו) היה האדמו"ר השלישי ממעליץ.

קורות חייו

נפתלי הורוביץ נולד לרבי יהודה ולרייזל שרה בעיר מעליץ.

בהיותו בן 14 נישא ליהודית בת רבי מאיר נתן בנו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. לאחר נישואיו היה סמוך על שולחן סב אשתו רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב במשך כשתי שנים. בתקופה זו יצר הכרות עם כמה רבנים שבקרו בחצר הסב, ביניהם רבי יוסף ברוך אפשטיין (בנו של רבי קלונימוס קלמן אפשטיין בעל ה"מאור ושמש". בתקופה זו הם למדו יחד. ורבי נפתלי ראה בו אחד מרבותיו), ורבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה. אחר פטירת הסב התקרב לבנו רבי מאיר הורוביץ בעל ה"אמרי נועם" והיה סמוך על שולחנו.

אשתו יהודית לא האריכה ימים ונפטרה אחרי לידת בתה היחידה שפרינצא.

לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בצאנז והתקרב לרבי חיים הלברשטאם מצאנז. באחד הימים הגיע לצאנז רבי אביש קאנר, גביר וחסיד מפורסם מהעיר סאניק. רבי חיים הלברשטאם הציע לרבי אביש לקחתו כחתן לבתו הבתולה רעכל. לאחר נישואיו המשיך בלימודו יחד עם רבי צבי אלימלך וקספרס.

במשך ימי אברכותו היה נוהג בסיגופים והרבה להתענות.

אדמו"ר ממעליץ

בט' בטבת תרל"ט (4 בינואר 1879) נפטר אביו, והוא הוכתר לממלא מקומו ברבנות העיר מעליץ. בתקופה זו החל לנהוג באדמו"רות, לקח קוויטלעך, ערך טישים בשבתות וחגים וחבש קולפיק.

כיהן ברבנות מעליץ עד סוף שנת תרע"ד (1914). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה שם פתח בית מדרש והמשיך לשמש כאדמו"ר.

נפטר בווינה בחול המועד סוכות תרע"ו (1915), והועבר לקבורה במעליץ.

מנהגיו

נהג שלא לברך על ברקים ורעמים בשם ומלכות ולברך שהכל על תפוחי אדמה. בבית הכנסת שלו בקריאת התורה לא הקפיד על קריאת כהן לעלייה ראשונה.

ביום הכיפורים הקפיד לסיים את התפילה תיכף אחר צאת הכוכבים ולא לאחר אפילו מעט באמרו "השכינה בצער שבניה צמים ומענים את נפשם ואין להוסף על צער זה אפילו רגע".

רבותיו

רבי נפתלי היה אומר בשם אבות דרבי נתן, ”חובה היא לאדם שישמש שלשה ת"ח” (פ"ג ו'). ראה כרבותיו את רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב (סב רעייתו בזיווג ראשון), רבי יוסף ברוך אפשטיין ("דער גוטער יוד") מניישטאט ורבי חיים הלברשטאם מצאנז. את האחרון החשיב ל"רבו המובהק", נסע אליו פעמים רבות, וכן הקפיד להזכיר דבר תורה בשמו בכל יום.

משפחתו

כל בניו וחתניו שימשו ברבנות או כאדמו"רים:

• אשתו בזווג ראשון יהודית הלברשטאם
  • בתם היחידה שפרינצא אשת רבי חיים אלעזר אונגר אב"ד ראדלוב
• אשתו בזיווג שני רעכל קנר (נפטרה כ"ח בטבת ה'תרפ"ח)
  • בנו רבי אלימלך, נולד בשנת תרמ"ה. נישא לבינה בת רבי צבי הירש הורוביץ אב"ד ראזוואדוב, שימש כרב הצעיר במעליץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היגר לארצות הברית, אחרי כמה שנים חזר ושימש כאדמו"ר ממעליץ בקראקא. הלחין מספר ניגונים שהתקבלו כניגוני מעליץ. נהרג במלחמת העולם השנייה ונטמן בקראקא.
  • בנו רבי אלעזר, נישא למרים יוכבד בת גיסו רבי משה קנר. שימש כרבה של בארווע ואחר כך חזר למעליץ בתור האדמו"ר ממעליץ, נהרג בו' באב ה'תש"ב.
  • בנו רבי דוד, חתן דודו רבי צבי יוסף רובין אב"ד יאסלו. נפטר בארצות הברית בי"א בסיון ה'תשי"ז.
  • בנו רבי מנחם מנדל, אב"ד מעליץ. מילא את מקום אביו ברבנות העיר מעליץ. נישא לפרומט בילא בת רבי שמואל שמעלקא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני-וויעליטשקא, הלחין מספר ניגונים שהתקבלו כניגוני מעליץ. בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה במחנה רדמישלא שם נתפס מתפלל עם מנין בשבת, הנאצים הוציאו את חברי המנין אל מחוץ למחנה שם נצטוו לחפור בור, נורו ונקברו שם. כל בניו נהרגו בשואה.
  • בנו רבי אברהם אביש, אב"ד קראלי. נולד בשנת תרנ"ה. חתן רבי יצחק אייזיק וייס מספינקא, הוסמך להוראה על ידי רבי שמואל ענגיל אב"ד רדמישלא והגאון מאוסטרבצה. בתקופת השואה נלקח למחנה סטמר ומשם לאושוויץ. נהרג בי"ב בסיון ה'תש"ד. בנו הוא רבי שמואל צבי הורוביץ, האדמו"ר מספינקא.
  • בנו רבי יצחק, אדמו"ר ממעליץ ארצות הברית. נולד בשנת תרנ"ו. נישא לבילא בת רבי שמואל הורוביץ אב"ד דמביץ. הדפיס את תורת אביו בספר בשם "קדושת נפתלי", נפטר כ"ב בתמוז ה'תשל"ח.
  • בנו רבי ברוך, האדמו"ר ממעליץ - ליזענסק. נולד בשנת תרס"א, חתן רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מפוהדייץ, ובזוו"ש חתן רבי אלחנן ווייסבלום נכד רבי אלימלך מליז'נסק, בתקופת מלחמת העולם השנייה הוגלה לסיביר, ולאחר מכן היגר לארצות הברית. נפטר בכ"ד בכסלו ה'תשט"ו.
  • בתו רחמה, אשת הרב סיני הלברשטאם אב"ד קלשיץ וז'מיגראד, בן רבי ברוך בן רבי חיים מצאנז. נפטרה ונטמנה בבויבריק בעת בריחתה בשנות המלחמה.
  • בתו בילא מירל, אשת רבי יחזקאל הולשטוק רבה של אוסטרובצה, נהרגה יחד עם כל בניה בשואה.
  • בתו תרצה, בזיווג ראשון הייתה נשואה לרבי בן ציון הלברשטאם ה"קדושת ציון" מבאבוב, בזיווג שני נישאה לרבי יחיאל מקרעטשנוף בן רבי יוסף מבורשה (נכד בעל ה"ייטב לב").
  • בתו פריידא, אשת רבי אשר לעמיל הורוביץ אב"ד שנדישוב, כתב את תורת חותנו והעבירם לגיסו רבי יצחק שהדפיס מהם את הספר "קדושת נפתלי".
  • בתו צפורה, אשת רבי פנחס שמעיה הלברשטאם בן רבי אריה ליבוש אב"ד צאנז. במהלך ימי השבע ברכות שלהם פרצה מלחמת העולם הראשונה. כל צאצאיהם נהרגו בשואה.
  • בתו ברכה, אשת רבי דוד טייטלבוים אב"ד פרעמישלא, נהרגו עם צאצאיהם בשואה.
  • בתו שאשא, אשת רבי יוסף דוד אדמו"ר מסאסוב בלבוב, נהרגו עם צאצאיהם בשואה.