נפת טבריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החלוקה המנהלית למחוזות ונפות בתקופת המנדט

נפת טבריהאנגלית: Sub-district of Tiberias) הייתה נפה במחוז הגליל בתקופת המנדט הבריטי על שם העיר טבריה.

לפי תוכנית החלוקה נועד כל שטח הנפה להיות חלק מהמדינה היהודית, אולם במהלך מלחמת העצמאות השטח שמדרום וממזרח לכנרת נכבש על ידי הצבא הסורי. בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות הפך השטח לאזור מפורז, ולמרות היותו שטח ריבוני ישראלי, נשלט בפועל בידי סוריה. רובו המכריע של שטח הנפה נשאר בישראל והפך לנפת כנרת במחוז הצפון.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סקר הכפרים שערכו רשויות המנדט בשנת 1945 היה סך האוכלוסייה בנפה 39,200 בני אדם והתפלגה כדלקמן:

  • ערבים:24,810, מתוכם 2,360 נוצרים
  • יהודים: 13,100
  • אחרים: 1,290

יש להתחשב בעובדה שהנתונים האלה לא נבעו ממפקד אוכלוסין, אלא התבססו על מפקד האוכלוסין המנדטורי האחרון של 1931 בתוספת הגידול המחושב באוכלוסייה ונתוני ההגירה היהודית והערבית, (שהיו חלקיים בלבד).

שטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סקר הכפרים משנת 1945 היה סך השטחים של יישובי הנפה 440,969 דונמים. התפלגות השטח הייתה כדלקמן:

  • שטח בבעלות ערבית: 231,761 דונמים
  • שטח בבעלות יהודית: 167,406 דונמים
  • שטח בבעלות ציבורית (אדמות מדינה): 41,802 דונמים

יישובי הנפה‏[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר הנפה:

כפרים ויישובים:

שבטים בדואים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]