נפת עזה (המנדט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החלוקה המנהלית למחוזות ונפות בתקופת המנדט

.

נפת עזהאנגלית: Sub-district of Gaza) הייתה נפה במחוז עזה בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל על שם העיר עזה.

לפי תוכנית החלוקה יועד רוב שטח הנפה למדינה הערבית, למעט יישובים יהודיים בשוליו הצפון-מזרחיים.

לאחר מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק של 1949 נותר צפון ומזרח הנפה במחוז הדרום במדינת ישראל ואילו מערבה ודרומה הפכו לרצועת עזה, שנשלטה על ידי מצרים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שערכו רשויות המנדט, היה סך האוכלוסייה בנפה 137,180 בני אדם שהתפלגו כדלקמן:

  • ערבים:134,290, מתוכם 1,250 נוצרים
  • יהודים: 2,890

יש להתחשב בעובדה שהנתונים האלה לא נבעו ממפקד אוכלוסין, אלא התבססו על מפקד האוכלוסין המנדטורי האחרון של 1931 בתוספת הגידול המחושב באוכלוסייה ונתוני ההגירה היהודית והערבית, (שהיו חלקיים בלבד).

שטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1945 היה סך שטח הנפה 1,111,501 דונמים. התפלגות השטח הייתה כדלקמן:

  • שטח בבעלות ערבית: 841,804 דונמים
  • שטח בבעלות יהודית: 49,260 דונמים
  • שטח בבעלות ציבורית (אדמות מדינה): 220,437 דונמים

יישובי הנפה‏[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

ערי הנפה:

כפרים ויישובים:

שבטים בדואים:

  • ג'באראת
  • תראבין

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.