נצרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgנצרן
Picasso.triggerfish.arp.jpg
נצרן
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: נפוחתאים
משפחה: נצרניים
סוג: נצרן
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Balistidae
‏(אנטואן ריסו, 1810)

נִצְרָן (Balistidae) הינו סוג דגים הנמנה עם משפחת הנצרניים. משפחה זו כוללת 11 סוגי דגים, המצויים בעיקר בימים חמים. יש להם צבעי אזהרה בולטים ושלושה קוצים היוצרים נצרה, משם מגיע שמם. במשפחת הנצרניים מצויים דגים מגושמים. הדגים האלו, חיים במים רדודים, לגונה.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורם של הנצרניים - מכוסה קשקשים גרמיות גדולות וקשות, המשמשות להם הגנה. לדגים הללו - יש שני סנפירי גב, שעל אחד מהם יש שלושה קוצים והאחרון מהם הכי עבה וגדול. בדרך הכלל הקוצים - מקופלים בתוך שקע שיש להם על הגב. לנצרניים יש שיניים חזקות כאיזמל.

מנגנונים ואמצעי הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסוואה :כאשר מופיע אויב, חודרים דגים אלה לסדק או נקיק צר בין סלעים ואלמוגים וזוקפים את הקוץ העבה, הנתמך על - ידי שני הקוצים האחרים. הנתפסת בתוך נקיק הסלע ואינה מאפשרת לשלוף את הנצרן ממחבואו.
  • התנגדות : במידה ויש צורך, הנצרן תוקף את יריבו, בעזרת שיניו החזקות כאיזמל.
  • רעל וצבעי אזהרה : בשרם של רבים מבני המשפחה ארסי ואינו אכיל. ייתכן שזו הסיבה שלרבים מהם ,יש צבעים שבולטים לעין, שהם אינם אלא צבעי אזהרה. הם באופן עקיף, מודיעים לאויביהם שלא כדאי לפגוע בהם לרעה, ובכך יש להם אמצעי הגנה נוסף.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצרניים ניזונים בעיקר מאצות, סרטנים,רכיכות ושלדי קיפודי - ים. את שלדי קיפודי הים, הנצרניים אוכלים בדרך מעניינת ביותר. הדג נופח סילון מים חזק - ההופך את קיפוד הים וחושף את צידו התחתון שהקוצים על פניו קצרים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הרבייה הזכר חופר גומה והנקבות מטילות את ביציהן בגומה. ההטלות נשמרות על ידי הזכר בין יום למספר ימים ואחר כך בוקעות ביצי הדגים לים - הפתוח. בזמן השמירה עלול הזכר להיות תוקפני כלפי מי שמתקרב לביצים. תקופת הרבייה היא בתחילת האביב וסוף הקיץ.

נצרניים בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפרץ אילת שישה סוגים של נצרניים, שמהם בולטים בעיקר הפיחון, שצבעו שחור כצבע הפיח ואורכו עד 50 ס"מ. פיקסון ים סופי, שארכו כ- 30 ס"מ והוא ייחודי לים סוף. בחוף הים התיכוני של הארץ, נפוץ הנצרן הים-תיכוני, המנומר בכתמים כחולים וצהובים. דג זה, שארכו כ-40 ס"מ, מוכר גם בקולות שהוא משמיע על ידי שפשוף שיני הלוע שלו. הוא חי בלהקות קטנות בעומק 10-100 מ' וניזון מדגים, סרטנים ורכיכות.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]