נקודת ג'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נקודת ג'י
מיקום אנטומי נרתיק עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם ארנסט גרפנברג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נקודת ג'י, או נקודת גרפנברג (באנגלית: The G-spot or Gräfenberg spot), הנקראת על שם הגינקולוג הגרמני ארנסט גרפנברג, נטענת להיות אזור ארוגני בגוף האישה, הממוקם בדופן הקדמית של הנרתיק, אשר גירויו עשוי להוביל לעונג רב, אורגזמה עוצמתית ואף לשפיכה נשית.[1] עצם קיומה של נקודת הג'י ניצב בפני ויכוח בקהילה המדעית עד ימינו. למרות שנקודת הג'י נחקרת כבר משנות ה-40, ישנה חוסר עקביות בממצאים וחוסר הסכמות בין חוקרים בנוגע למיקומה, הגדרתה, תפקידה והמבנה שלה,[2] [3][1] וישנן עדויות וממצאים רבים התומכים במגוון גישות בנושא.[1][4]

תרשים מערכת הרבייה הנקבית

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המינוח "נקודת ג'י" טבע בשנת 1981 פרנק אדייגו (Frank Addiego), חוקר מיניות אמריקאי, והמונח זכה לפרסום כשנה לאחר מכן, עת נכלל בספר פופולרי אודות מיניות, The G spot and other discoveries about human sexuality[5]. הנקודה נקראה על שמו של גרפנברג, ששיער קיומה בשנות ה-50. על אף ההתייחסות המוכרת על ידי החוקר הגרמני, ישנן התייחסויות לקיומם של שפיכה נשית ואזור ארוטוגני התואם במיקומו האנטומי לנקודת הג'י בספרי המיניות ההינדואיזם כבר במאה ה-11[6]. מדובר באזכורים מפורטים של אזור אנטומי, אופני גירוי ומיצגים וויזואלים.

במחצית הראשונה של המאה ה-20, הדעה הרווחת הייתה שתפקידו המרכזי של הנרתיק הוא בתהליך הרבייה, ורק באופן משני קשור בהנאה מינית[3]. טענה זו נתמכה במחקרים לפיהם דופן הנרתיק הקדמי הראה רגישות נמוכה לגירויים חשמליים, צפיפות נמוכה של רצפטורים, והעדר קצות עצבים[2]. אך בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-20, קיבל אזור זה הכרה בהיותו בעל חשיבות, וחיבורו להנאה מינית ואורגזמה נשית. טענה זו מיוחסת לגניקולוג הגרמני ארנסט גרפנברג, אשר תיאר לראשונה אזור בעל רגישות גבוהה בדופן הנרתיק הקדמית.

מחלוקת אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויכוח אנטומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה מחלוקת עקבית בין חוקרים, גניקולוגים וסקסולוגים בגין מיקומו של האזור האורגני המוכר כנקודת הג'י[7]. מחד, נטען כי הנקודה נמצאת בערך בין עצם החיק (Pubic bone) וצוואר הרחם, על קירו הקדמי של הנרתיק[7]. מאידך עדויות שנאספו מדיווחים עצמיים של נשים מעידים גם על אפשרות כי המיקום הוא דווקא בקירו האחורי של הנרתיק בניגוד לממצאים קודמים[3]. גם בדבר שאלת עומק האזור ישנן אי הסכמות בין מחקרים, מטענות לעומק של סנטימטר יחיד לתוך רקמת הנרתיק ועד למיקום מדויק של 7.5 סנטימטר בין עצם החיק וצוואר הרחם[7].

מחקרים רבים אספו עדויות וממצאים בנושא אולם עד היום לא הוכרעה סופית שאלת המיקום. על אף הממצאים הרבים, במחקרי דימות שונים, המבנים האנטומיים אשר נמצאו באזור הם בלוטת סקין ורקמות הסובבות את שלפוחית השתן[3]. מרבית הממצאים שוללים קיומו של אזור או איבר מובחן תפקודית התואם לתיאורה של נקודת הג'י בספרות[2]. אם זאת, במאמר סקירה משנת 2019 נטען כי נקודת הג'י אינה אזור אלא מבנה אנטומי זעיר בקירו הקדמי של הנרתיק[8].

חוקרים סיפקו הסברים שונים להבדלים אינדבדואלים בין נשים בדיווחיהן על קיומו של אזור ארוגני התואם לתיאורה של נקודת הג'י. אסכולה אחת טוענת כי מדובר ברקמה בעלת רגישות גבוה וצפיפות עצבית לגירוי מכני במהלך עוררות מינית[9], אסכולה דומה נשענת על ממצאים לפיהן לנשים בעלות רגישות גבוה למעשה ישנן רקמות עבות בקירו הקדמי של הנרתיק ומדובר בהבדל אנטומי פשוט[10]. מנגד, חוקרים אשר בחנו את הקשר בין נקודת הג'י המשוערת והדגדגן, שוללים את קיומו של אזור ארוגני מובחן ובכך תומכים בהשערות מוקדמות יותר של חוקרים כמו מאסטרס וג'ונסון[11]. אלו היו הראשונים לטעון כי מבנה הדגדגן מקיף ומתרחב לאורך הנרתיק כולו. בהישען על טענה זו אלו גרסו כי בעת חדירה הדגדגן מגורה על ידי מגע ותזוזת העור העוטף אותו ועל כן מקורו של אורגזמה נרתיקית למעשה בגירוי דגדגני.

קומפלקס המיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם המחקר המודרני התפתחה גישה לפיה יש לחקור את הקומפלקס האנטומי כולו ולא את נקודת הג'י כאזור ארוגני נפרד. זו התפתחה לאחר הבנת המורכבות האנטומית באזור הנרתיק הנקבי והקשרים הפיזיולוגיים והאנטומיים בין האזור המוערך כנקודת הג'י למבנים אנטומיים מוכרים אחרים באזור זה. חוקרים שונים קראו לקומפלקס בשמות שונים בהתאם לקשרים אותם חקרו אולם רובם מתייחסים לקשרים בין מבנה הדגדגן, רקמות מערכת השתן וקירו הקדמי של הנרתיק[2][12].

הפרוסטטה הנשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צד נוסף בוויכוח האנטומי קושר את נקודת הג'י בלוטת סקין המכונה גם כפרוסטטה הנשית[13]. רנייר דה גראף זיהה כבר בשנת 1672 הפרשות (שפיכה נשית) מאזורים ארוגניים בזמן משגל[14]. השערות מדעיות מודרניות הקושרות רגישות בנקודת הג'י עם שפיכה נשית הובילו לרעיון שהשפיכה הנשית (שאינה שתן) מקורה בבלוטות סקין. בלוטת סקין והערמונית (הפרוסטטה הגברית) פועלים באופן דומה במונחים של אנטיגן ספציפי לערמונית המופרש בעת גירוי[9][15], מה שהוביל למגמה מקובלת של כינוי בלוטות סקין כפרוסטטה הנשית[13].

השלכות הוויכוח על החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לויכוח ישנן השלכות רפואיות וחברתיות על נשים ברחבי העולם. מבחינה רפואית, התפתחו גישות רפואיות חדשות לטיפול בפגיעה בתפקוד מיני בקרב נשים על ידי הגברת התפקוד של נקודת ה-G. עם זאת, הרעיון של שני סוגי אורגזמות מחזיר רעיונות פרוידיאנים לתפיסה הכללית אשר מפעילה לחץ על נשים להגיע לאורגזמה נרתיקית. יש הטוענים כי כל ניסיון לרדד את האורגזמה הנשית לאזור ארוגני בלבד כמו נקודת ה-G יהיה שגוי[1]. לפיכך, יש הטוענים שעלינו לקחת בחשבון גורמים נוספים כמו אינטימיות, הורמונים, ניסיונות קודמים וגורמים תרבותיים ודתיים בהבנת מיניות האישה.

G-Shot[עריכת קוד מקור | עריכה]

זריקת ג'י או הגדלת ג'י (באנגלית: G-Shot או G-Amplification) היא פרוצדורה ניתוחית זעירה המיועדת להגדלתו הזמנית של האיזור להגברת הרגישות והעצמת התחושה[7]. מדובר בניתוח לא פולשני הכולל הזרקת חומר דמוי קולגן לאזור המדובר ובכך מוביל להגדלתו והגברת התחושה הנלווית לגירויו למשך תקופה של כ-3-4 חודשים[16]. הפרוצדורה אינה מאושרת על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) והשלכותיה והשפעותיה על גוף האדם מעולם לא נבדקו בצורה מחקרית מקובלת[17][7]. בעוד והפרוצדורה נועדה להגברת והעצמת התחושה האורגזמית, היא ניתנת כמענה היום לנשים החוות מצוקה פסיכולוגית הנגרמת בעקבות קשיים בהגעה לאורגזמה[7], פתרון בעייתי וחסר ביסוס בעל סכנות ותופעות לוואי שונות: פגיעה בתפקוד המיני, זיהומים, שינויים והפרעות בתחושה, דיספראוניה, צלקות ועוד[18].

נקודת הג'י בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודת הג'י נתפסת בסממן מיני ומעוררת עניין רב גם בתרבות ומדיה הפופולרית. הנקודה נהפכה בעצמה למושאו של מוקד עניין עסקי המוערך במליונים המשווק כספרים, סרטים, סדרות, אביזרי מין ופנאי ועוד[3].

דוגמא להתייחסויות בולטות לנקודות הג'י מחוץ לשיח המחקרי והאקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: נקדת ג'י
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נקודת ג'י

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Vieira-Baptista et al, G-spot: fact or fiction?: a systematic review, Sexual medicine, 2021
  2. ^ 1 2 3 4 Jannini, E., Buisson, O. & Rubio-Casillas, A., Beyond the G-spot: clitourethrovaginal complex anatomy in female orgasm, Nat Rev Urol, 2014, עמ' 531-538
  3. ^ 1 2 3 4 5 Kilchevsky et al, Is the Female G‐Spot Truly a Distinct Anatomic Entity?, The Journal of sexual medicine, עמ' 719-726
  4. ^ Richard Balon & Robert Taylor Segraves, Clinical manual of sexual disorder, Arlington: American Psychiatric Pub, 2009, עמ' 258
  5. ^ Ladas, AK; Whipple, B; Perry, JD [1982]. The G spot and other discoveries about human sexuality. New York: Holt, Rinehart, and Winston
  6. ^ Syed Rabia, Knowledge of the “Gräfenberg zone” and female ejaculation in ancient Indian sexual science. a medical history contribution (abst.), Sudhoffs Arch, 1999, עמ' 90-171
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 Puppo, V., & Gruenwald, I, Does the G-spot exist? A review of the current literature, International urogynecology journal, 2012, עמ' 1665-1669
  8. ^ Ostrzenski, A., G‐Spot Anatomy and its Clinical Significance: A Systematic Review, Clinical Anatomy, 32(8), 2019, עמ' 1094-1101
  9. ^ 1 2 Terence M. Hines, The G-spot: A modern gynecologic myth, American Journal of Obstetrics and Gynecology, 2001, עמ' 359-362
  10. ^ Cindy M. Meston & David M. Buss, Why women have sex: Understanding sexual motivations from adventure to revenge (and everything in between), New York: Henry Holt & Company, 2009, עמ' 35-36
  11. ^ Elisabeth A. Lloyd, The case of the female orgasm: Bias in the science of evolution, Harvard University Press, Cambridge, עמ' 53
  12. ^ Roy Levin, [DOI: 10.1080/1468199031000064487 The G-spot—reality or illusion?], Sexual and Relationship Therapy, 2003, עמ' 117-119
  13. ^ 1 2 Zaviačič M., Ablin R., The Female Prostate, JNCI: Journal of the National Cancer Institute, 1998, עמ' 713
  14. ^ Rodriguez et al.,, Female ejaculation: An update on anatomy, history, and controversies, Clinical Anatomy, 2021, עמ' 103-107
  15. ^ Addiego et al.,, Female ejaculation: A case study, Journal of Sex Research, 1981, עמ' 13-21
  16. ^ What’s The Difference Between O-Shot and G-Shot?, Nore: Women Health
  17. ^ Dan Childs, G-Shot Parties: A Shot at Better Sex?, ‏Feb. 20, 2008
  18. ^ Robert Crooks & Karla Baur, Our Sexuality, Cengage Learning, 2010, עמ' 169–170
  19. ^ By Aharon Abhishek, Netflix ,The Principles of Pleasure': Is there something called 'perfect' orgasm?, March 22, 2022
  20. ^ G-Spot, באתר IMDb (באנגלית)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נקודת_ג%27י&oldid=38206843"