נקודת האל-חזור
נקודת האל־חזור (point of no return) היא הנקודה שמעבר לה אדם חייב להמשיך בדרך הפעולה הנוכחית שלו מכיוון שהחזרה לאחור היא מסוכנת, בלתי אפשרית, קשה פיזית או יקרה באופן בלתי רגיל. נקודת האל־חזור יכולה להיות נקודה מחושבת במהלך פעולה מתמשכת (כגון בתעופה). פעולה מסוימת בלתי הפיכה (כגון חתימה על חוזה) יכולה להיקרא גם היא, בהשאלה, נקודת האל־חזור.
מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטוי "נקודת האל־חזור" מקורו כמונח טכני בניווט אווירי המתייחס לזמן ו/או המיקום במהלך טיסה, בהם אין למטוס מספיק דלק כדי לחזור לשדה התעופה. ייתכן שיהיה צורך לקבל החלטות חשובות לפני נקודת האל־חזור, מכיוון שלא יהיה בטוח להסתובב ולטוס בחזרה אם הטייס ישנה את דעתו לאחר נקודה זו. אחרת, היא עשויה להתאים לטווח הבטוח המרבי של המטוס במצב שבו אתר הנחיתה האפשרי היחיד הוא אתר ההמראה. למשל, במקרה של מטוס המחובר לנושאת מטוסים שנמצאת בתנועה ומרוחקת מכל שדה תעופה. בתנאים אלה, לכלי טיס חייבת להיות כמות מספקת של דלק לטיסה חזרה, כך ש"נקודת האל־חזור" עשויה לייצג את הנקודה שלפניה הטייס חייב לחזור או להסתכן באסון.
ביטויים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"לעבור את הרוביקון" הוא מטאפורה שמשמעותה היא להתקדם בכוונה מעבר לנקודת האל־חזור. מקור הביטוי בתפיסת השלטון של יוליוס קיסר ברפובליקה הרומית בשנת 49 לפני הספירה. על גנרלים רומיים נאסר בתכלית האיסור להכניס את חייליהם לשטח הבית של הרפובליקה באיטליה. ב־10 בינואר הוביל קיסר את צבאו מעבר לנהר הרוביקון,וחצה ממחוז גאליה ציסלפינית לאיטליה. אם היה מפסיד וחוזר חזרה מעבר לרובריקון גם אז היה מוצא להורג.
"לשרוף גשרים" הוא ביטוי הנגזר מהרעיון של שריפת גשר לאחר חצייתו במהלך מערכה צבאית, ולא מותיר ברירה אלא להמשיך קדימה. באופן פיגורטיבי, פירוש הדבר הוא התחייבות לדרך פעולה מסוימת על ידי הפיכת מהלך חלופי לבלתי אפשרי. הביטוי משמש לרוב בהתייחסות לניכור מכוון של אנשים או מוסדות ששיתוף הפעולה ביניהם נדרש לפעולה כלשהי. לדוגמה, "ביום האחרון שלי בעבודה הישנה שלי, אמרתי לבוס שלי מה אני באמת חושב על החברה. אני מניח ששרפתי את הגשרים שלי".
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אופק אירועים" הוא הגבול המפריד בין חור שחור לשאר היקום. כל דבר שחוצה את אופק האירועים לתוך החור השחור לא יכול לעולם לחזור, מכיוון ששום דבר לא יכול לעולם לחצות את אופק האירועים מהכיוון השני.
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נקודת האל־חזור הוא ספרו של רונן ברגמן, המתאר את מלחמתו של המודיעין הישראלי באיראן ובחזבאללה. הספר נערך על ידי שחר אלתרמן ויצא לאור בהוצאת כנרת זמורה־ביתן בשנת 2007.