נקודת הבזק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נקודת הבזק בכימיה היא הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה נוזל הופך לאדים, ויוצר תערובת דליקה עם האויר.

על מנת להצית חומר הנמצא בנקודת ההבזק יש צורך במקור הצתה, וזאת בניגוד ל"נקודת ההתלקחות" המתארת את הטמפרטורה שבה חומר נדלק מעצמו ללא מקור הצתה חיצוני.

"נקודת הבעירה" מתארת את הטמפרטורה שבה החומר ממשיך לבעור גם לאחר סילוק מקור ההצתה והיא גבוהה מעט מנקודת ההבזק.

בדרך כלל משתמשים במונח נקודת הבזק על מנת לתאר את תכונותיהם של דלקים נוזליים. השימוש במונח נוגע הן לדלקים מתלקחים והן לדלקים בוערים.

קיימות מספר הגדרות בינלאומיות להבחנה בין הסוגים השונים של הדלקים אולם מקובל כי נוזלים שבהם נקודת ההבזק נמוכה מ- 43° צלזיוס נחשבים למתלקחים, ואלה שבהם נקודת ההבזק גבוהה יותר נחשבים כבוערים.

מנגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל נוזל קיים "לחץ אידוי" משלו התלוי בטמפרטורה. ככל שהטמפרטורה עולה כך עולה גם לחץ האידוי. ככל שלחץ האידוי עולה כך עולה גם ריכוז אדי הנוזל הדליק באויר. לכל נוזל דליק קיים ריכוז שונה של אדים באוויר אשר יאפשר בעירה רציפה ולפיכך נקודת ההבזק היא הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה יהיו מספיק אדים של נוזל דליק באוויר הניתן להצתה.

מדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שתי דרכים עיקריות למדידת נקודת ההבזק:

  1. מערכת פתוחה-בשיטה זו מוכנסת דגימת נוזל ומד טמפרטורה לכלי אשר מעל פיתחו מותקן מקור הצתה. הנוזל מתחמם ומקור ההצתה מייצר הצתה במרווחים קבועים, עד ליצירת ההבזק אשר בו נמדדת הטמפרטורה של הנוזל שבכלי.
  2. מערכת סגורה-בנויה בדומה למערכת הפתוחה אלה שבמקרה זה נאטם פתח היציאה של האדים מעל פני הנוזל.

תוצאות המדידה במערכת סגורה נמוכות יותר ב-5-10 מעלות צלזיוס מאלה שנמדדו במערכת פתוחה.

מכיוון שקביעת נקודת ההבזק היא בעיקרה תוצאה של מדידות וניסויים ולא תוצאה של חישוב פיזיקלי תאורטי, הרי שתוצאות של מדידות בכלים שונים ובתנאים שונים יכולות להיות שונות אלה מאלה. על מנת ליצור אחידות במדידות ובתוצאותיהן, נקבעו תקנים בינלאומיים המסדירים את הכללים והתנאים שבהם יבוצעו המדידות.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלק נקודת הבזק נקודת התלקחות
אתנול 12.8 °C‏ (55 °F) 365 °C‏ (689 °F)
בנזין <−40 °C‏ (−40 °F) 246 °C‏ (475 °F)
סולר >62 °C‏ (143 °F) 210 °C‏ (410 °F)
דלק סילוני >60 °C‏ (140 °F) 210 °C‏ (410 °F)
נפט >38–72 °C‏ (100–162 °F) 220 °C‏ (428 °F)
שמן צמחי (קנולה) 327 °C‏ (620 °F
ביו דיזל >130 °C‏ (266 °F)