נקניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נקניק סלמי

נקניק הוא מאכל העשוי מבשר טחון ומעובד בתוספת תבלינים, הנתון בעטיפה ממעי בעל חיים או מחומר סינתטי. ההבדל בין נקניק לנקניקייה הוא שהראשון מוכן לאכילה כפי שהוא ומשתמר בדרך כלל ללא קירור, בעוד הנקניקייה דורשת קירור לאחסנתה ובישול לפני אכילתה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיני הנקניקים מנצלים חלקי בעלי חיים שהינם אכילים ומזינים אך אינם נעימים למראה, כאברים פנימיים, דם ושומן, ומעבדים אותם לצורה נעימה לעין האדם. הכנת הנקניק גם מאפשרת שימור הבשר שלא יכול היה להיאכל מיידית ועל כן הנקניק הוא מסוגי האוכל המוכן העתיקים ביותר.

משערים כי הנקניק הומצא על ידי השומרים, בערך באלף השלישי לפני הספירה. ישנן עדויות כתובות על הנקניק הסיני "לופ צ'ונג" שהכיל בשר כבש ועז, משנת 589 לפנה"ס. המשורר היווני הומרוס הזכיר את נקניק הדם באודיסיאה, ואפיכרמוס כתב קומדיה שנקראה "הנקניק", ומכאן מסיקים שהנקניק היה מזון רווח בקרב היוונים והרומאים הקדומים.

בתקופתו של נירון קיסר, הנקניק היה נאכל (בין היתר) בפסטיבל הלופרקליה. הקתולים הראשונים שללו את קיום פסטיבל אלילי זה ואת אכילת הנקניק, ולכן הקיסר קונסטנטינוס (שהתנצר) אסר על אכילתו. בתחילת המאה ה-10, הקיסר הביזנטי ליאו הרביעי אסר ייצור נקניק דם בעקבות מקרים של הרעלות.

באופן מסורתי, עטיפות הנקניקים יוצרו ממעי בעל חיים שרוקן ונוקה. כיום משתמשים בעטיפות קולגן, תאית או פלסטיק, במיוחד בייצור נקניקים תעשייתי.

סוגי נקניקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לסווג את הנקניקים לפי אופן הכנתם, סוג הבשר ממנו הם עשויים או מרקמם. אין סיווג אחד מוסכם והחלוקה היא במידה רבה עניין של מסורת מקומית. בישראל רווחת המסורת הגרמנית של חלוקה לנקניק מבושל לעומת נא:

  • נקניקים מבושלים (נקניק רטוב): אלו מבושלים ולאחר מכן מעושנים, או מבושלים תוך עישון. ניתן לאוכלם חמים או קרים ויש לאחסנם בקירור. דוגמאות: מורטדלה איטלקית, קילבסה פולנית, פריזר.
  • פסטרמה
  • נקניקים חצי יבשים: אלה נקניקים שעברו טיפול בחום ולאחריו ייבוש ו/או עישון. נקניק חצי יבש טיפוסי הוא נקניק הסלמי.
  • נקניקים נאים (נקניק יבש): עשויים מבשר נא ואינם מבושלים. הם משתמרים באמצעות תסיסה או המלחה בשילוב ייבוש, כבישה או עישון. נקניקים אלו משתמרים יפה ללא קירור. דוגמאות: סרוולט שווייצרי, פפרוני איטלקי, קבנוס.

בהשאלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעגה הישראלית המילה "נקניק" משמשת ככינוי גנאי, אולי משום הדמיון הקיים בינו לבין הפין, המופנית בדרך-כלל כלפי אדם המגלה פחדנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]