נקר בלוטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןנקר בלוטים
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: נקראים
משפחה: נקריים
סוג: Melanerpes
מין: נקר בלוטים
שם מדעי
Melanerpes formicivorus
סווינסון, 1827
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נקר בלוטים, עם מאגר בלוטים שאגר

נקר בלוטים (שם מדעי: Melanerpes formicivorus) הוא מין של נקר בגודל בינוני מהסוג Melanerpes, החי במרכז אמריקה ובחלקה הדרום-מערבי של צפון אמריקה. הוא ידוע בעיקר בשל מאגרי אחסון הבלוטים שהוא מקים בעצים. הנקרים ניזונים בעיקר מבלוטים, אך גם ממוהל, חרקים ופירות.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשו, גבו, כנפיו וזנבו של נקר בלוטים בוגר הם בצבע שחור, בעוד מצחו, גרונו, בטנו ושתו בצבע לבן. עיניו לבנות גם הן. בחלק קטן מגבו של הנקר יש נוצות ירוקות. לזכר בוגר יש כיפת נוצות אדומה, בעוד אצל הנקבה כיפת הנוצות קטנה יותר, ויש רווח בצבע שחור בין הכיפה למצח. בזמן תעופה, ניתן לראות את העיגולים לבנים שעל כנפיו של הנקר. קריאתו של נקר הבלוטים מזכירה במעט צחוק.

אורכו של הנקר הוא כ-21 ס"מ, ומשקלו כ-85 גרם.

מאגר הבלוטים והגנה עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקרי בלוטים ידועים במאגרי אחסון הבלוטים שהם אוגרים בקיץ, על מנת שיישאר להם מזון בחורף. עצים, בניינים, עמודי חשמל או אף רדיאטורים משמשים לאגירת הבלוטים. הבלוטים מאוכסנים בחורים שנקדחו במיוחד עבורם, מה שיוצר מאגרים עצומים של בלוטים, הנאגרים על ידי כל צאצאי המשפחה האחראית לעץ[2]. הנקר בדרך כלל מתחיל להכניס בלוטים (בלוט אחד לחור) לחורים טבעיים בעץ או לסדקים בקליפתו, ורק לאחר שאזל המקום הוא מתחיל לקדוח חורים בעץ בעצמו. אם הבלוטים התייבשו, הנקר מעביר אותם לחורים מתאימים יותר. כל הקבוצה המגינה על הקן (ראו להלן) מגינה גם על המאגר מפשיטות של עופות אחרים, בעיקר מעורבנים. למאגר הבלוטים חשיבות כה גדולה אצל נקרי הבלוטים, עד כי נקרי בלוטים עשויים לקנן בסתיו על מנת לנצל את יבול הבלוטים השופע, התנהגות רבייה מאוד לא נפוצה בקרב עופות. אם אזל מאגר הבלוטים, הנקר נודד.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקרי בלוטים ידועים בזכות הרבייה השיתופית שלהם - משמע שיותר משני פרטים מסייעים בטיפול בגוזלים שבקן אחד. זוהי תכונה שנמצאת רק בתשעה אחוזים מכלל מיני העופות. אצל נקרי הבלוטים, ישנם שני סוגים של רבייה שיתופית: קואליציונית ומשפחתית. שיתוף קואליציוני הוא שיתוף פעולה של כמה וכמה נקרים בוגרים, השומרים ביחד על קן אחד. שיתוף משפחתי הוא שיתוף של הורי הגוזלים עם כמה מצאצאיהם הבוגרים יותר, בטיפול בקן אחד. הדעה הנפוצה גורסת שהרבייה השיתופית מתרחשת בגלל מיעוט טריטוריות שבהן נקרי בלוטים יכולים להתרבות. שיתוף פעולה קואליציוני של נקרי בלוטים יכול לכלול עד שבעה זכרים נוספים, ועד שלוש נקבות נוספות; למרות זאת, בדרך כלל על קינים של נקרי בלוטים ישנם רק כשלושה זכרים ושתי נקבות. בדרך כלל, השותפים לקן הם בני משפחה קרובים כמו אחים ואחיות.

בכמה מהאוכלוסיות של נקרי הבלוטים הם מונוגמיים, ובאוכלוסיות אחרות הם פוליגמיים. מספר נקבות עשויות להטיל את ביציהן לתוך אותו קן, אם כולן שומרות עליו. הנקבה מטילה כארבע ביצים בצבע לבן-סגלגל בכל תטולה, בהפרש של 24 שעות בין הטלה להטלה. לאחר 14 ימים הביצים בוקעות, ו30–32 ימים לאחר הבקיעה הגוזלים עוזבים את הקן. נקרי בלוטים עשויים להשתמש באותו קן למשך עונות קינון רבות[3].

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום תפוצתו של נקר הבלוטים מתפרש על צפון מערב אורגון, קליפורניה, מערב אמריקה ומערב מקסיקו, האזור ההררי במרכז אמריקה ובאנדים הצפוניים של קולומביה. סביבת המחיה המועדפת על הנקר היא יערות אלונים, על אף שהוא גם מקנן ביערות של אשוחי דאגלס, סקוויות ויערות טרופיים כל עוד עצי אלון נמצאים בסביבתו. נקר הבלוטים גם מקנן לעיתים בפארקים שבהם יש מספר גדול של עצי אלון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נקר בלוטים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נקר בלוטים באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ דייוויד אטנבורו, חיי הציפורים, מודן, 2003, עמ' 75-77
  3. ^ על פי אתר ADW - Animal Diversity Web.