נשיאות בוסניה והרצגובינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין הנשיאות, במרכז העיר סרייבו

נשיאוּת בוסניה והרצגובינהבוסנית: Predsjedništvo Bosne i Hercegovine) היא הטריאומווירט המהווה את ראש המדינה בבוסניה והרצגובינה.

לפי חוקת בוסניה והרצגובינה, שלושת חברי הנשיאות הם בוסניאקי, קרואטי וסרבי. הבוסניאקי והקרואטי נבחרים בידי תושבי הפדרציה של בוסניה והרצגובינה, ואילו הסרבי נבחר בידי תושבי רפובליקה סרפסקה. הנשיאות נבחרת לתקופת כהונה של ארבע שנים, ומדי שמונה חודשים מתחלפים ביניהם השלושה בתפקיד יו"ר הנשיאות. הראשון לכהן הוא מי שזכה במספר הקולות הרב ביותר, אלא אם כן הוא מכהן באותה עת כיו"ר.

תפקידיה העיקריים של הנשיאות הם:

  • לנהל את מדיניות החוץ, למנות שגרירים ולייצג את המדינה בפני ארגונים ומוסדות בינלאומיים.
  • לקיים את החלטות הפרלמנט.
  • להציע המלצות למועצת השרים בנוגע לתקציב השנתי ולהציגם באספת הפרלמנט.
  • לדווח לפרלמנט לפחות אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, על הוצאות הממשלה.
  • לתאם בין הארגונים הבינלאומיים והלא ממשלתיים הפועלים בבוסניה והרצגובינה.

חברי הנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז נערכו הבחירות הראשונות ב-1996, נבחרו הנציגים המפורטים להלן כחברי הנשיאות:

הנציג הבוסניאקי הנציג הסרבי הנציג הקרואטי
1996 אלייה איזטבגוביץ' מומצ'ילו קריישניק קרשימיר זובאק
1998 אלייה איזטבגוביץ'
זכה ב-87% מהקולות.
ז'יבקו רדישיץ'
זכה ב-52% מהקולות.
אנטה ילאביץ'
זכה ב-52% מהקולות.
2002 סוליימן טיהיץ'
טיהיץ' זכה ב-37.3% מהקולות, לעומת 34.8% בהם זכה יריבו, האריס סילייג'יץ'.
מירקו שארוביץ'
שארוביץ' זכה ב-35.5% מהקולות, בהפרש ניכר מהמועמדים האחרים. הוא התפטר מתפקידו ב-2003 לאחר שהסתבך בשערורייה של מכירת נשק לעיראק. הפרלמנט מינה במקומו את בוריסלב פרבץ‎.
דרגאן צ'וביץ'
זכה ב-61.5% מהקולות. הוא הודח ב-2005 בידי הנציג העליון פאדי אשדון, בשל חשדות לשחיתות, והפרלמנט בחר במקומו באיבו מירו יוביץ'.
2006 האריס סילייג'יץ'
זכה בכ-62% מהקולות. הנשיא היוצא, טיהיץ', זכה ב-28% מהקולות בלבד.
נבוישה רדמנוביץ'
זכה בכ-55% מהקולות.
ז'לקו קומשיץ'
זכה בכ-41% מהקולות, והדיח את יוביץ', שזכה בכ-25% מהקולות.
2010 בקיר איזטבגוביץ'
זכה בכ-34.9% מהקולות לעומת 30.5% ו-25.1% ליריביו העיקריים.
נבוישה רדמנוביץ'
זכה ב-48.9% מהקולות, לעומת 47.3% ליריבו העיקרי.
ז'לקו קומשיץ'
זכה ב-60.6% מהקולות לעומת 19.7% למועמד השני בהישגו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]