נתיבי איילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נתיבי אילון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "כביש 20" מפנה לכאן. לערך העוסק בכביש בירושלים, ראו כביש 20 (ירושלים).
כביש 20
Ayalon22.jpg
נתיבי איילון מהאוויר, בקטע שתחילתו מעט לאחר מחלף לה גוארדיה וממשיך צפונה
ISR-HW20.png
סיווג כביש ארצי
ציר כביש אורך
כינוי נתיבי איילון
כביש מהיר ממחלף חולות עד מחלף משה דיין וממחלף קיבוץ גלויות עד מסעף הרצליה צפון
אורך 27.5 ק"מ
נקודת התחלה מחלף חולות
ערים ראשיות ראשון לציון, חולון, בת ים, תל אביב, רמת גן, הרצליה
נקודת סיום הרצליה/כפר שמריהו
Ayalon Highway.PNG

מפת נתיבי איילון (כביש 20) וסביבתם - מהקצה הצפוני, ליד כפר שמריהו, ועד הקצה הדרומי במחלף חולות

נתיבי איילון הם חוט השדרה התחבורתי של מטרופולין תל אביב-יפו. לאורך הציר שחוצה את המטרופולין מצפון לדרום עובר כביש מהיר (כביש 20), מסילת רכבת ונחל איילון שמנקז גשמים מכל אזור השפלה. בקטע המרכזי של הכביש (בין מחלף קיבוץ גלויות למחלף גלילות) עוברים ביום 750,000 כלי רכב והוא אחד מצירי התנועה העמוסים ביותר בישראל. הוא מחבר את כל הכבישים הבין עירוניים שמגיעים לתל אביב: כביש 4 מאשדוד והדרום, כביש 1 מירושלים, כביש 5 ממזרח, כביש 431 ממזרח וכביש 2 לחיפה ולצפון.

ציר נתיבי איילון מורכב מהקטע המרכזי שעובר בתוך העיר תל אביב לאורך אפיק נחל איילון שהיה ידוע בעבר כ"ואדי מוסררה". לציר זה המשכים לכיוון צפון, דרך הרצליה עד חיבור לכביש 2 דרומית לנתניה; לכיוון דרום, בין חולון לבת ים וראשון לציון עד כביש 4 ומזרחית לפתח תקווה וכביש 5. עד היום הושלמו הקטע המרכזי, הדרומי וחלקים מהקטע הצפוני.

לכל אורך הציר המרכזי והצפוני עוברות שלוש מסילות רכבת ועליהן מספר תחנות של רכבת ישראל. בחלק מהקטע (מתחנת תל אביב מרכז ועד תחנת האוניברסיטה) עוברות ארבע מסילות. ציר זה הוא החיבור הרכבתי היחיד במרכז גוש דן ועוברות בו למעלה מ־200 רכבות נוסעים ביום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לנצל את ואדי מוסררה לתחבורה עלה כבר במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20[1], במסגרת הפרויקט חציית תל אביב, אך רק בשנת 1964 החליטה הממשלה על קידום המיזם. בשנת 1967 נעשתה בדיקת היתכנות וכדאיות כלכלית שבעקבותיה התקבל מלווה של 20 מיליון דולר מהבנק העולמי[2]. הפעולות הראשונות שנעשו היו הסדרת נחל האיילון בתוך תעלה לאחר שבמשך שנים הוא היווה מטרד והציף את שכונות תל אביב. כבר מראשיתו תוכנן המיזם לכלול כביש שיגיע עד חדרה‏[3].

כדי לבצע את הפרויקט הוקמה ב־1970 "חברת נתיבי איילון" בבעלות שווה של ממשלת ישראל ועיריית תל אביב. ב-1978, בעת הקמת כביש 1 לירושלים חובר הכביש לתחילתו של מחלף קיבוץ גלויות. באפריל 1982 נפתח הקטע הראשון של הכביש בין מחלף השלום להלכה. קטע הכביש המרכזי נפתח סופית לתנועה ביולי 1991 עם חנוכת קטע רוקח-גלילות. לאורך שנות ה-80 וה-90 מוספרו נתיבי איילון ככביש 2 עד שלקראת סוף שנות ה-90 נקבע מספרם ככביש 20‏‏[4], עת החלו העבודות לפיתוח הכביש מצפון למחלף גלילות והובילו ליצירת קטע המקביל לכביש 2 הקיים.

במהלך שנות ה-90 ובתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הורחב הקטע המרכזי של הכביש לשלושה נתיבים ואחר כך לארבעה נתיבים לכל כיוון. כמו כן, הוארך הכביש עד הרצליה ועובתה תשתית הרכבת לאורכו. ב-25 בינואר 2005 נחנך הקטע הדרומי של הכביש עם פתיחת מחלפי דב הוז ויוספטל. הנחת מסילות הרכבת בקטע הדרומי הסתיימה וקו הרכבת נפתח לתנועה בחודש ספטמבר 2011. קטע זה של נתיבי איילון צפוי להפוך לכביש מהיר.

בפברואר 2007 הודיעה חברת נתיבי איילון על כוונתה להפוך את נתיבי איילון לכביש אגרה בתוך כשנה. הודעה זו גררה התנגדות רבה מקרב גורמים שונים‏[5]. הכוונה לא מומשה.

בחודש אוקטובר 2013 נחנך נתיב נסיעה חמישי בנתיבי איילון צפון, בקטע שבין מחלף קק"ל להסתעפות עם מחלף גלילות. קטע זה של הכביש הוא אחד מקטעי הדרך העמוסים במדינה, בו נוהגים מדי יום מעל 120 אלף נהגים. חודשיים קודם לכן נפתח נתיב שלישי בין מחלף חולות למחלף חולון.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומס אופייני בשעות אחר הצהריים בנתיבי איילון
מבט על קטע מנתיבי איילון - מאזור מחלף השלום (מגדלי עזריאלי) עד מחלף ארלוזורוב
פסי רכבת בנתיבי איילון
נתיבי איילון בלילה
מגדלי עזריאלי מהאיילון

בניית נתיבי איילון שינתה מן היסוד את המבנה של העיר תל אביב. מרכז העסקים הראשי (מע"ר) ההיסטורי של העיר, סביב רחוב הרצל ושדרות רוטשילד נחלש ועסקים מסוימים עברו לאורך ציר האיילון. כיום המע"ר הישן משמש בעיקר בנקים וחברות פיננסים, ומטות של חברות רבות עברו למגדלי משרדים לאורך נתיבי איילון.

מספר רב של אזורי מסחר התפתח משני צדי הקטע המרכזי של נתיבי איילון. באזורים אלו, שהיו מאוכלסים בעבר בתעשייה זעירה ומוסכים נבנו מגדלים והם שינו את דמותם. בין האזורים הללו ניתן למנות את רחוב המסגר, דרום הקריה, רחוב יגאל אלון ומתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן. הדוגמה הקיצונית ביותר הם מגדלי עזריאלי, שבשטחם פעל עד תחילת שנות ה־90 חניון משאיות פינוי האשפה של עיריית תל אביב. בתחילת המאה ה-21 גם החלה מגמה של בניית מגדלי יוקרה למגורים בסמוך לנתיבי איילון, בעיקר בפארק צמרת.

נתיבי איילון נבנו מתוך ציפייה לפתרון בעיית עומסי התנועה בתל אביב, אך במשך השנים גדל מספר כלי הרכב באופן העולה על הגידול בכבישים וכיום הכביש סובל מעומסי תנועה ברוב שעות היום. האכזבה מאי פתרון בעיית הפקקים, למרות השקעות הענק, חיזקה את התפתחות הרכבת שתופסת יותר ויותר שטח לאורך נתיבי איילון. השינוי הגאוגרפי הבא צפוי עם פתיחתה של הרכבת התחתית של תל אביב שתחבר את האזורים הללו עם המע"ר הישן ויפו לקראת אמצע שנות ה-20 של המאה ה-21.

נתיבי איילון צפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכרזים להארכת נתיבי איילון (כביש 20) צפונה, פורסמו בשנת 2012 והקמת הכביש עתידה להסתיים עד לשנת 2016. עבודות אלה מבוצעות על ידי חברת נתיבי ישראל, כחלק מסלילתו של כביש 531 העתיד להתפצל מכביש 20. תוואי מסלולי הנסיעה החדשים יהיה באורך של כשמונה ק"מ נוספים, בין מחלף שבעת הכוכבים בהרצליה לבין החיבור לכביש 2 באזור געש. הפרויקט להארכת נתיבי איילון כולל את העתקת קווי הרכבת של מסילת החוף אל בין מסלולי כביש 20, סלילת קווי רכבת חדשים של מסילות החוף ושילוב מסלול של הרכבת הקלה בתל אביב בשטחו של מחלף שבעת הכוכבים.

סלילת נתיבי איילון צפון כוללת את הקמתם של שני מחלפים חדשים: מחלף שמריהו מזרח (בחיבור בין כביש 20 לכביש 531) ומחלף המעפילים (מדרום לשמריהו מזרח, בין דרך 20 לבין רחוב המעפילים בכפר שמריהו) וכן, את שדרוגו של מחלף שבעת הכוכבים.

תכנונים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנון המקורי היה שהקטע הצפוני של נתיבי איילון ימשיך עד אזור חדרה כשהוא מקביל פחות או יותר לכביש 2 (כביש החוף)‏[3], אולם הוועדה לתשתיות לאומיות החליטה לבטל את הקטע המתוכנן מצפון לנתניה, ובמקומו הוחלט על עיבויו ושיפורו של כביש החוף באותו אזור. נכון לשנת 2007, הקטע הצפוני המאושר לסלילה הוא עד למחלף עם כביש 531 העתידי שייפגש עם נתיבי איילון סמוך לרשפון.

בעיה נוספת שיש לפתור היא גורלה של תעלת האיילון. רכבת ישראל נזקקת למסילה רביעית לאורך האיילון, שכן זה מהווה צוואר בקבוק בתנועת הרכבות הארצית. מסילה כזו יכולה לבוא רק על חשבון התעלה שבמרכז הנתיבים. כיום נבדקות שתי חלופות: בניית צינור ניקוז ענק ממחלף קיבוץ גלויות עד חוף יפו או כיסוי התעלה ובניית שטח ליד חירייה שישמש כאגם שיקלוט את מי ההצפות. פעמים אחדות (דצמבר 1991, אוקטובר 2000, נובמבר 2003, ינואר 2013) גרמו גשמים עזים לעליית התעלה על גדותיה ולהשבתת נתיבי איילון לשעות.

חברת נתיבי איילון מקדמת מספר תוכניות להוספת נתיבים בכביש. לפי אחת התוכניות יסללו שני נתיבים נוספים ממחלף קיבוץ גלויות ועד מחלף השלום. נתיבים אלו עשויים לסייע בקליטת הגידול בנפח התנועה הנכנסת לאיילון צפון מכביש 1, ולהעניק פתרון לצוואר הבקבוק שנוצר עם פתיחת הנתיב המהיר.

בקרת תנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורכו של כביש 20 ובחלק מכבישי הגישה העיקריים המזינים אותו, קבועים באספלט חיישנים הממפים את נפח התנועה בכביש, אליו וממנו. המידע הנצבר באמצעות חיישנים אלה מעובד להנחיות לנוהגים ומוצג במלל ובתמרורים מתחלפים מעל מסלולי הכביש ולצידו. מידע זה זמין גם על גבי שלטים בכביש 1 ובכביש 5 הממוקמים מרחק קילומטרים מנתיבי איילון. בנוסף מפעילה חברת נתיבי איילון אתר אינטרנט ובו מוקרן מידע זה על גבי מפה‏‏‏[6]. במפה מידע צבעוני הממחיש את דרגות עומס התנועה בכביש - ירוק לתנועה זורמת, צהוב לעומס או להאטה, ואדום לפקק תנועה. תוכנו של השילוט הזמני שלצדי הכביש ומעליו מופיע במפה במקביל להופעתו לאורך הכביש, ובנוסף לכך מאפשרת המפה גישה למצלמות התנועה שלאורך הכביש והמשדרות באופן רציף. נכון לתחילת שנת 2009, אין בישראל מערכת דומה.

מחלפים בנתיבי איילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתיבי איילון תוכננו מלכתחילה כך שתתאפשר לכל אורכם נסיעה חופשית מרמזורים. הנתיבים עוברים בשטח עירוני צפוף, ולכן יש לאורכם מחלפים רבים, שבמרביתם גשר המשמש לתנועה החוצה את נתיבי איילון (וחולפת מעליהם). היציאות ברבים מהמחלפים הן מוקדי עומס עיקריים בנתיבי איילון.

קילומטרים שם המחלף ומספר היציאה מחלף
(לחצו על התמונה להגדלה)
מיקום דרכים מצטלבות
0 4 - מחלף חולות מחלף חולות.svg ראשון לציון Copy of h.png כביש 4
1 5 - מחלף מבוא איילון מחלף מבוא איילון.svg ראשון לציון ISR-HW431BLUE.PNGISR-HW431.pngכביש 431
3.5 6 - מחלף משה דיין מחלף דיין.svg ראשון לציון שדרות משה דיין / שדרות רחבעם זאבי (ISR-HW441.pngכביש 441),
שדרות יצחק רבין
5 7 - מחלף קוממיות מחלף קוממיות.svg חולון, בת ים רח' משה דיין בחולון, רחוב הקוממיות בבת ים
6.5 8 - מחלף יוספטל מחלף יוספטל.svg חולון, בת ים רחוב יוספטל בחולון ובת-ים
7.5 9 - מחלף דב הוז מחלף דב הוז.svg חולון, בת ים שדרות דב הוז בחולון ורחוב קק"ל בבת-ים
9 10 - מחלף וולפסון מחלף וולפסון.svg תל אביב, חולון רח' הלוחמים, רח' אד קוץ', רח' סומקן, רח' היינה
12 11 - מחלף חולון מחלף חולון.svg תל אביב, חולון ISR-HW44.png כביש 44, דרך בן צבי, שדרות לוי אשכול
13 12, 12A - מחלף קיבוץ גלויות ומחלף חיל השריון Galuyot.svg תל אביב ISR-HWB1.pngISR-HW461.png כביש 461, כביש 1
דרך קיבוץ גלויות, רח' לח"י, דרך חיל השריון
14 13 - מחלף לה גוארדיה Guardiaint.svg תל אביב רח' לה גוארדיה, רח' הרכבת
16 14 - מחלף השלום Hashalomint.svg תל אביב דרך השלום, רחוב קפלן
17 15 - מחלף הרכבת (ארלוזורוב) ArlozerovSketch.svg תל אביב ISR-HW481.png כביש 481, דרך מנחם בגין
רח' ארלוזורוב, רח' שפע טל
17.5 16 - מחלף ההלכה Halacha.svg תל אביב רח' ביאליק, רח' רב ש. גורן, כביש 2000
19 17 - מחלף רוקח Rokahsketch.svg תל אביב שדרות רוקח, רח' אייזיק רמבה, רח' ירוחם משל
21 18 - מחלף קק"ל Kerenkayemet.svg תל אביב שדרות קק"ל
23 19 - מחלף גלילות Glilot Sketch.svg רמת השרון ISR-HWB5.png כביש 5
25.5 20 - מחלף שבעת הכוכבים Herzelia.svg הרצליה ISR-HW541.png כביש 541, שד' שבעת הכוכבים
29 21 - מחלף המעפילים (בבנייה) AB-AS-blau.svg הרצליה שד' מנחם בגין
30.8 22 - מחלף שמריה מזרח (בבנייה) AB-Kreuz-blau.svg רשפון ISR-HW531.png כביש 531
34.6 23 - מחלף רשפון - געש (בבנייה) AB-Kreuz-blau.svg רשפון ISR-HW2.png כביש 2
הכביש באזור תחנת הרכבת תל אביב מרכז

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נתיבי איילון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתיבי איילון ביום כיפור
תחבורה בישראל

כבישי ישראל: · כביש 1 · כביש 2 · כביש 3 · כביש 4 · כביש 5 · כביש 6 (חוצה ישראל) · כביש 7 · נתיבי איילון (כביש 20) · כביש 22 (נתיבי המפרץ) · מנהרות הכרמל (כביש 23) · כביש 40 · כביש 50 (שד' בגין בירושלים) · כביש 60 · כביש 90 · כביש 431 · כביש 443 · כביש מכבית (כביש 471) · כביש אלון · כביש הצפון (כביש 899) · לרשימה המלאה

חברות כבישים: · נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה · חברת דרך ארץ · חברת נתיבי איילון · נתיבי הכרמל מערכות ותפעול · נתיבי היובל

תחבורה ציבורית: אגד · אגד תעבורה · דן · מטרודן · מטרופולין · נתיב אקספרס · אומני אקספרס · סופרבוס · קווים · חברת הנסיעות והתיירות נצרת · שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת · אפיקים · רמה תחבורה ציבורית גולן · גלים · עילית · רב-קו · המטרונית

תחנות מרכזיות: התחנה המרכזית החדשה של תל אביב · התחנה המרכזית הישנה של תל אביב · מסוף 2000 · התחנה המרכזית של ירושלים · מרכזית המפרץ · מרכזית חוף הכרמל · מרכזית הקריות · התחנה המרכזית בבאר שבע · התחנה המרכזית של אשדוד · התחנה המרכזית של נתניה · תחנה מרכזית חדרה · התחנה המרכזית של הרצליה

נמלים: נמל אילת · נמל אשדוד · נמל חיפה · נמל הקישון · רשות הספנות והנמלים

רכבת ישראל: פורטל רכבת ישראל · הקו הראשי של רכבת ישראל · מסילת הרכבת לירושלים · קו הרכבת המהיר לירושלים · מסילת איילון · תחנות רכבת בישראל

רכבות קלות ותחתיות: הכרמלית · הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום) · הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום)

תעופה: רשות התעופה האזרחית · רשות שדות התעופה · נמל התעופה בן-גוריון · אל על · ישראייר · ארקיע · סאן דור · שדות תעופה בישראל

היסטוריה: נמל תל אביב · נמל יפו · הרכבת המנדטורית · רכבת העמק · חברות תעופה עבריות ביישוב · כביש הנפט · כביש הגבורה · דרך בורמה

שונות: משרד התחבורה · מוניות בישראל · מוניות שירות בישראל · תחבורה בתל אביב · תל-אופן · ערכים נוספים
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים