נתיבי הים התיכון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האונייה "מלכה"[1]
האונייה "ליאורה"[2]
האונייה "אייל"[3]

"נתיבי הים התיכון בע"מ" היא אחת מחברות הספנות הראשונות שהוקמו במדינת ישראל. היא הוקמה בשנת 1956 בשותפות שווה על ידי מרדכי מנו (1923–1969) מחלוצי הספנות העברית בישראל, והאחים סמי ויולי הרשקוביץ (עופר). החברה נוהלה על ידי מרדכי מנו וסמי הרשקוביץ (עופר).

החברה עסקה בעיקר בהובלת מטענים בין נמלי הים התיכון. בשנת 1959 רכשה החברה את האוניה "השלושה" שתוך זמן קצר נמכרה לגרוטאות. אחריה נרכשו אוניות מטען קטנות נוספות "אייל" על שם בנו של סמי עופר, "כרמלה" ו"מלכה" על שם בנותיו של מרדכי מנו.

בשנת 1961 רכשה "נתיבי הים התיכון" את האוניה "אתרוג" מחברת ביטוח, זאת אחרי שהאוניה נפגעה קשות משרפה שפרצה על סיפונה. האוניה תוקנה ושופצה על ידי החברה, הוכשרה להפליג ולספק את הציוד והאספקה במסגרת הסכם השילומים[4]. מאוחר יותר הוחלף שמה של האוניה הוחלף ל "ליאורה" על שם בתו של יולי עופר. לחברה היו אוניות נוספות, ביניהן האוניה "עידן" שנקראה על שם בנו של סמי עופר.

חברת "נתיבי הים התיכון בע"מ" פרצה את הדרך והפכה במהרה ל"ליינר" מוביל בתנועת המטענים לישראל בים התיכון ובמיוחד מהים האדריאטי.

בשנת 1966 "נתיבי הים התיכון" הפסיקה את פעילותה, ושלושה מהשותפים בה הקימו 2 חברות נפרדות. האחים סמי ויולי הרשקוביץ (עופר) הקימו את חברת "קווי הים התיכון" ומרדכי מנו הקים את "מנו נתיבי ים בע"מ".

האוניות שנרכשו במרוצת השנים חולקו בין שתי החברות. "קווי הים התיכון" קיבלו את האוניות "מלכה", "ליאורה" ו"עידן" ואילו "מנו נתיבי ים" קיבלה את האוניות "איל" ו"כרמלה"[5] ומספר אוניות חכורות.

שם החברה שונה ל"קבוצת עופר ניהול" ובהמשך הוא שונה שוב ל"אקס.טי. נדל"ן". בשנת 2019 החברה חוסלה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]