נתיחה שלאחר המוות
נתיחה שלאחר המוות (בלועזית: post-mortem או Autopsia) היא כלי חשוב ברפואה המשמש ללמידה על המבנה האנטומי של גוף האדם. הנתיחה מאפשרת לצפות באופן ישיר כיצד הגוף נראה מבחינה מרחבית, וזאת בשונה מלימודים תאורטיים.
בעבר היה נהוג לבצע ניתוחי מחקר גם באנשים חיים – פעולה המכונה ויויסקציה. היתרון בשימוש בוויויסקציה לעומת נתיחה שלאחר המוות, הוא האפשרות לראות כיצד תהליכים שונים מתרחשים בגוף בפועל. לפי עקרונות המוסר המודרני אסור לנתח אדם רק לשם מחקר ומסיבה זו אין מבצעים יותר ויויסקציות.
ברוב בתי הספר ללימוד רפואה בישראל יש מעבדות מיוחדות שבהן מנתחים גופות של אנשים שהביעו את רצונם לפני מותם שגופתם תשמש לצרכים מדעיים. ממצאי הנתיחות שלאחר המוות מספקים נתונים למחקרים רפואיים בתחומים רבים. כמו כן, הנתיחות משמשות לצורכי רפואה מונעת, כגון גילוי פגמים תורשתיים המשותפים לכמה מבני המשפחה.
תמונה קשה לצפייה גופתה של קתרין אדווס לאחר הנתיחה שלאחר המוות
פרט למחקר מדעי, המטרה העיקרית של הנתיחה שלאחר המוות היא קביעה מדויקת ככל האפשר של סיבת המוות. קביעת סיבת המוות דרושה לצרכים חקירתיים במקרים של עבירה פלילית, והנתיחה משמשת לאיתור חפצים או חומרים בגופה כגון קליעים, להב שבור של סכין, שאריות רעלים וכדומה, היכולים לתרום לחקירת המקרה הפלילי (בישראל עוסק בכך המכון הלאומי לרפואה משפטית).
תוכן עניינים |
נתיחה שלאחר המוות ביהדות[עריכה]
היהדות שוללת באופן עקרוני כל פגיעה גופנית בגופה, מפאת כבוד המת. במקרים חריגים התירו רבנים לבצע נתיחה כזו, אם היה בכך סיכוי סביר להציל חיים של אנשים אחרים, למשל - זיהוי חיידק הגורם למגפה. בנושא זה עדיין חלוקות הדעות בזרמים השונים ביהדות, כאשר רוב הזרמים ביהדות החרדית נוטים להימנע בכל מחיר מנתיחה שלאחר המוות, ואילו זרמים אחרים ביהדות מתירים נתיחה כזו ואף מעודדים מחקר מדעי, במידה והנפטר הסכים לכך לפני מותו.
במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל אירעו לא פעם עימותים בין הציבור הדתי לרשויות המדינה במקרים בהם דרשה המשטרה לנתח גופות של אנשים שמתו באופן לא טבעי במטרה לקבוע את סיבת המוות. באוגוסט 2011 רכשה זק"א בתיאום עם ראשי מערכת הבריאות והרפואה המשפטית מכשיר MRI שיכול לקבוע את סיבת המוות על ידי סריקה חיצונית של הגופה ללא צורך בניתוח חודרני.[1]
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- יצחק רפאל, לשאלת ניתוחי מתים, הוצאת המפלגה הדתית הלאומית בישראל, תש"ד.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
ניתוחי מתים ביהדות ובמדינת ישראל:
- אברהם שטיינברג, הערך ניתוחי מתים באנציקלופדיה הלכתית רפואית (תקציר)
- אליעזר מלמד, הלכות ניתוחי מתים, באתר ישיבה
- ניתוחי מתים - מאמרים, באתר מכון שלזינגר
- ניתוחי מתים - מאמרים, באתר דעת
- אליעזר יהודה וולדינברג, ציץ אליעזר ח"ד, ירושלים תשי"ד (1954), סימן י"ד, עמ' עב-עט, באתר HebrewBooks
- יצחק רפאל, לשאלת נתוחי מתים ופתרונה, בתוך: אור המזרח, תשרי-כסלו תשכ"ז (1966), עמ' 13-17, באתר HebrewBooks
- בעית ניתוחי מתים, בהוצאת "מרכז להסברה דתית בישראל", ירושלים תשכ"ז 1967, באתר HebrewBooks
- סמדר שמואלי, ניתוחי מתים ללימוד רופאים - רק באישור המשפחה, באתר ynet, 18 בפברואר 2001
- יהודה יפרח, השלדים יוצאים מהארון, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), 5 באוגוסט 2011, פורסם במקור ראשון
הערות שוליים[עריכה]
- ^ הושק מכשיר ה-MRI לקביעת סיבת המוות, באתר זק"א
