נתן צבי פינקל (מיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נתן צבי פינקל
לידה 12 במרץ 1943
ה' באדר ב' ה'תש"ג
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בנובמבר 2011 (בגיל 68)
י"א בחשוון ה'תשע"ב
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות ? – 8 בנובמבר 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק חינוך, לימוד תורה
תפקידים נוספים חבר במועצת גדולי התורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב נתן צבי פינקל (ה' באדר ב' ה'תש"ג, 12 במרץ 1943י"א בחשוון ה'תשע"ב, 8 בנובמבר 2011) היה ראש ישיבת מיר בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב נתן צבי פינקל בעת דרשה

נולד בשיקגו שבארצות הברית לאליהו מאיר[1] ושרה פינקל (נפטרה ה'תשפ"א)[2]. נקרא על שם אבי סבו, הסבא מסלובודקה. למד בתיכון דתי אבל לא-חרדי בעירו. בתחילת שנות ה-60 נסע ללמוד בישיבת מיר בירושלים, שלא ברצון הוריו[3]. בישיבה שהה תחת חסותו של אחי סבו הרב אליעזר יהודה פינקל, וכן למד בחברותא עם הרב חיים קמיל, שהחשיב לרבו.

נישא ללאה, בתו של הרב בנימין ביינוש פינקל, ראש ישיבת מיר ובן דוד של אביו. לאחר פטירת חמיו, בשנת ה'תש"ן (1990), התמנה תחתיו לראש הישיבה.

בשנת ה'תשמ"ח (1988) לקה בפרקינסון ומאז סבל במשך שנים ממחלת ניוון שרירים קשה ולקראת סוף ימיו היה מרותק לכיסא גלגלים. בשנת תשס"ג, בגיל 60, נתמנה לחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה והיה לחבר הצעיר בה מעולם.

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות חוליו פיתח את הישיבה ומוסדותיה לממדי ענק, והפך אותה לישיבה הגדולה בישראל ולאחת משתי הגדולות בעולם כולו (לצד ישיבת לייקווד). תחת הנהגתו פתחה הישיבה סניפים נוספים ברמת שלמה בירושלים, וישיבת מיר ברכפלד בשכונת אחוזת ברכפלד במודיעין עילית. סדר יומו התחיל בתפילת שחרית בבית המדרש המרכזי של הישיבה. במהלך היום הוא בחן תלמידים וקיבלם לשיחות אישיות בביתו. אחת לשבוע מסר שיעור כללי בישיבה בירושלים, וכן חבורה בימי רביעי ושני ועדים בימי שישי בביתו, לתלמידים ישראלים ול"חוצניקים". פעמיים בשבוע נסע לסניף הישיבה במודיעין עילית לסדר בוקר ולתפילת מנחה, ופעם בחודש מסר בה שיעור כללי, ולעיתים אף שיחות מוסר. היה מעורב גם בהקמת וליווי ה"חבורות" בישיבה ונהג להשתתף במסיבות של החבורות.

במסגרת הבנייה המואצת של מוסדות הישיבה, המתפרסת על פני מבנים רבים בשכונת בית ישראל, נטל הרב פינקל חלק פעיל ברכישת המגרשים, השגת תורמים והכנת תוכניות הבנייה. לשם כך הוא נסע לעיתים תכופות לחוץ לארץ.

דרך לימודו התייחדה בהסבר כיצד שיטת כל ראשון בסוגיא התלמודית מסתדרת עם שיטתו בכל המסכת (דרך זו מכונה "לשיטתו").

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פינקל נפטר לפנות בוקר בביתו, ביום שלישי, י"א בחשוון ה'תשע"ב, 8 בנובמבר 2011. הלווייתו התקיימה ביום פטירתו והיא נעה מישיבת מיר להר המנוחות והשתתפו בה למעלה מ-100,000 אנשים[4][5], בראשות מנהיגי הציבור החרדי, בהם הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והאדמו"רים מגור ובעלזא. הרב שטיינמן אף נשא עליו דברי הספד ובאופן חריג קרע עליו קריעה.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו בכורו, הרב אליעזר יהודה, ששימש כאחראי על "חבורה" חסידית בישיבה, הוכתר לאחר פטירתו לממלא מקומו בראשות הישיבה.
  • בתו גולדי נשואה לרב נועם אלון, ממלא את מקומו בראשות ישיבת מיר ברכפלד
  • בנו הרב ישעיהו הוא ראש בית המדרש "פרידמן".
  • בנו הרב אברהם שמואל הוא "משיב" בישיבה.
  • בנו הרב חיים תנחום ממלא את מקום אחיו הבכור כאחראי על ה"חבורה" החסידית, וכן משמש כ"משיב" בישיבת מיר ברכפלד.
  • בנו שמריהו יוסף הוא מנהל ישיבת מיר ברכפלד.
  • בנו הרב יצחק (נפטר בשבט תשע"ה), שימש כאחד מרבני ישיבת מיר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו החלו משפחתו ותלמידיו בהוצאת כתביו ושיעוריו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים שלמה רוזנטל, בכל נפשך, ירושלים ה'תשע"ג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נתן צבי פינקל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנו של הרב אברהם שמואל פינקל, ממייסדי ישיבת היכל התלמוד בתל אביב.
  2. ^ אבל במיר: הרבנית הלכה לעולמה בגיל 101, באתר בחדרי חרדים, 25 באוגוסט 2021
  3. ^ המכונית הביואיק שהובטחה
  4. ^ נהרות אדם בלווית הרב פינקל זצ"ל, באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2011
  5. ^ סיקור ענק • הלווית מרן הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, באתר JDN, ‏8 בנובמבר 2012