נתן ילין-מור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתן (פרידמן-)ילין-מור
נתן ילין-מור (פרידמן)
תאריך לידה 1913
תאריך פטירה 19 בפברואר 1980 (בגיל )
כנסות 1
סיעה מפלגת הלוחמים
מודעת "מבוקש" על ראשם של יצחק שמיר, נתן ילין-מור, ויעקב אליאב

נתן יֶלִין-מוֹר (פרידמן) (כ"ג בסיוון תרע"ג, 28 ביוני 191319 בפברואר 1980) היה ממנהיגי מחתרת הלח"י וחבר הכנסת. מאוחר יותר דגל בגישה פציפיסטית ובוויתורים גדולים מצד ישראל לטובת הצד הערבי בסכסוך במזרח-התיכון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתן פרידמן-ילין נולד בשנת 1913 בעיר גרודנו, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). סיים את לימודיו בגימנסיה העברית "תרבות" בעירו, ולאחר מכן הוסמך כמהנדס בפוליטכניון של ורשה. בצעירותו היה פעיל בתנועת בית"ר ובתנועת הציונות הרוויזיוניסטית שם, ומונה לקצין הנציבות של בית"ר בפולין בשנת 1933. בפעילות בבית"ר הכיר את אברהם שטרן (יאיר), לימים מייסד ארגון הלח"י.

הוא ערך את עיתון האצ"ל בפולין, "די טאט", בשנים 19381939. ב-1941, בעת מלחמת העולם השנייה, עלה באופן בלתי-לגאלי לארץ ישראל, הצטרף לארגון הלח"י וקיבל שם את כינויו המחתרתי גֵּרָא.

לאחר שפגישתו של נפתלי לובינצ'יק עם נציג דיפלומטי גרמני בביירות ב-1940, שבה הציע הלה שיתוף פעולה בין הלח"י לבין מדינות הציר (גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית) במלחמתן בבריטניה, לא נשאה פרי, הוטלה על ילין-מור המשימה לחדש את הקשר עם גרמניה הנאצית. לאחר הניצחון במערכה בסוריה ובלבנון ביולי 1941, שלטו בעלות הברית בסוריה, וניתן היה להגיע דרכה לגבול טורקיה הנייטרלית, בה שכנה שגרירות של גרמניה. בדצמבר 1941 יצא ילין-מור לסוריה כדי להגיע משם לטורקיה, ליצור קשר עם הגרמנים, ולשכנעם להושיט עזרה ללח"י במלחמתו באויב המשותף, בריטניה. ילין-מור השתמש בסיפור כיסוי לפיו הוא מתעתד לעבוד עבור קבלן יהודי מארץ ישראל בשם שמעון דיסקין, שבנה ביצורים בשדות תעופה בסוריה ובלבנון. בעיר חאלב יצר קשר עם מבריחי גבול שהיו אמורים להעבירו לטורקיה. לפתע, הגיעה אליו הוראה מאברהם שטרן לדחות את צאתו כי בדעת שטרן לצרפו למפקדת הלח"י כאחראי על מחלקת ההסברה. המודיעין הבריטי גילה את מקום המצאו, מתוך מכתב של ילין-מור שנתפס ובו כתובתו בסוריה, ובינואר 1942 אסר את ילין-מור בעיירה באב אל-הווא שליד חאלב, והביא אותו לארץ ישראל למחנה המעצר מזרעה.

לאחר ששטרן נרצח, מונה צוות של שלושה אנשים להנהגת הלח"י, יצחק שמיר, ד"ר ישראל אלדד, ונתן ילין-מור. רוב הזמן, אחד או יותר מהשלושה, היה במעצר. כך היה ילין-מור עצור משנת 1942 ועד סתיו 1943, אז ב-1 בנובמבר ברח ממחנה המעצר בלטרון יחד עם חבריו.

בשנת 1948, זמן קצר לאחר קום המדינה, נעצר ילין-מור בחשד למעורבות ברצח המתווך מטעם האו"ם, הרוזן פולקה ברנדוט. בית דין צבאי מיוחד בעכו הרשיע אותו בפברואר 1949 בעבירות על הפקודה למניעת טרור וגזר עליו שמונה שנות מאסר בפועל. כעבור זמן לא רב, שוחרר במסגרת חנינה כללית.

באותה עת, חל פילוג בין יוצאי הלח"י, וילין-מור, שנמנה עם הפלג השמאלי, הקים מפלגה בשם "רשימת הלוחמים" שהוא עמד בראשה בבחירות לאספה המכוננת, והיה חבר הכנסת היחיד שנבחר מטעמה. המפלגה התפוררה עקב מחלוקות פנימיות ולא התמודדה עוד.

ב-1954 רכש ליאון אליגולשוילי, בעל הון מצרפת, 5000 דונם ממזרח לאשקלון, והטיל על ילין-מור להקים בשטח חווה חקלאית פרטית. ילין-מור ניהל את "חוות מרים" עד 1965.

ב-1956 נמנה ילין-מור על מייסדי תנועת הפעולה השמית. הוא ערך את בטאונה "אתגר" שיצא לאור בשנים 1960-1968.

בבחירות לכנסת השביעית (1969) התמודד במקום שני מטעם רשימת השלום בראשותו של גדי יציב, אולם המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. בפעילותו הפוליטית דגל בשיתוף פעולה עם ברית המועצות ובהקמת מדינה פלסטינית.

נפטר בשנת 1980. לאחר מותו נקרא על שמו רחוב בתל אביב. בנו הוא איש ההיי-טק אלישע ילין-מור.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]