נתן מרקוס אדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתן מרקוס אדלר
NathanMarcusAdler.jpg
תאריך לידה כ"א בטבת תקס"ג, 13 בינואר 1803
תאריך פטירה ח' בשבט תר"ן, 21 בינואר 1890
מקום פעילות האימפריה הרומית הקדושה (מאוחר יותר הקונפדרציה הגרמנית), הממלכה המאוחדת
השתייכות אורתודוקסיה מודרנית
נושאים שבהם עסק פירושים לתרגומי המקרא ותרגום ספרי קודש לשפות זרות
תפקידים נוספים רב האימפריה הבריטית
חיבוריו נתינה לגר, אהבת יונתן, היהודים בחינה ועוד

הרב נתן מרקוס בן מרדכי הכהן אדלר (כ"א בטבת תקס"ג, 13 בינואר 1803, הנוברח' בשבט תר"ן, 21 בינואר 1890, ברייטון) היה רבהּ הראשי של האימפריה הבריטית (Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire), קיים קשרים עם הממשלה הבריטית ועם הכנסייה והשפיע על חוקי המדינה הנוגעים לחינוך וללימודי דת בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית. הוא היה ממייסדי זרם האורותודוקסיה המודרנית ביהדות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, רבי מרדכי, היה רבה הראשי של הנובר, אצלו למד בנערותו. לאחר מכן למד בישיבת וירצבורג שעמדה תחת הנהגת רב המדינה של וירצבורג וצפון בוואריה, הרב אברהם בינג, תלמידו של הרב נתן אדלר מפרנקפורט. יחד עמו למדו שם ידידו הקרוב הרב אליעזר ברגמן, הרב יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר", ורבי יצחק דב הלוי במברגר שכיהן אחריו כאב"ד וירצבורג. בשנת 1822 הוסמך כרב ומונה לרב העיר וירצבורג. ב-1829 עבר לאולדנבורג שם קיבל תואר ד"ר לפילוסופיה. לאחר מכן חזר לעיר הולדתו הנובר, שבה שימש רב המדינה. בשנת 1845 עבר ללונדון כרב הראשי לבריטניה (אנגליה וממלכת הנובר היו אז מאוחדות) וכיהן כרב בית הכנסת הגדול בלונדון. בערוב ימיו חלה ופרש מפעילות ציבורית, ועבר לשבת בעיר החוף ברייטון. בנו, ר' צבי (הרמן מרקוס), מילא את מקומו עד פטירתו.

ר' נתן מרקוס אדלר נפטר בשנת 1890, ונקבר בבית הקברות היהודי בווילסדן (Willesden), אנגליה

על שמו רחוב נתן בשכונת ימין משה בירושלים ורחוב אדלר בלונדון E1.

נישא להנרייטה ווֹרמס, שנפטרה בשנת תרי"ז. בשנת תרכ"א הכיר בברלין את צֶלֶסטינֶה ליפלדט (Lehfeldt), אחותה הצעירה של הנרייטה אשת הרב מיכאל זאקס, וכעבור מספר חודשים נישא לה.

מצאצאיו: צבי הרמן אדלר - רב ראשי לאימפריה הבריטית, וילפריד ישראל, צבי השביט.

פעלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצטיין כחוקר וכמטיף. דאג להפצת התורה באנגליה, וב-1855 הקים את בית המדרש לרבנים ועמד בראשו. עזר להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית. ניהל מלחמת חורמה בתנועה הרפורמית באנגליה, במטרה להצר את צעדיה לצמצם את ממדיה ופעילותה.

פעילותו למען ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו נתפרסם בכל התפוצות כאישיות חזקה ורבת השפעה, והפך לכתובת של הצלה ועזרה. יחד עם ועד שליחי הקהילות וחברת אגודת אחים פעל לטובת יהודי רומניה ותבע את סידור עלייתם לארץ ישראל. קשר מיוחד היה לו עם משה מונטיפיורי, שנמשך שנים רבות, והיה קודש להושטת עזרה ליהודים בגולה ובארץ ישראל. בשנת ה'תרי"ז ביקש הרב לבקר בארץ הקודש, ומונטיפיורי הזמינו להתלוות אליו במסעו הקרוב. התוכנית לא יצאה לפועל, והרב לא זכה להגיע לארץ.

באותן השנים עמד בקשר מכתבים עם הרב צבי הירש קלישר בדבר יישוב ארץ ישראל, וכן על בעיות הלכתיות שונות בעניין זה, והביע בפניו את הסכמתו לרעיון ותמיכתו בעקרונותיו. בהשפעתו של הרב קלישר הצטרף אל "החברה ליישוב ארץ ישראל" שייסד ד"ר חיים לוריא, ושהרב קלישר היה מראשיה. כשנוסדה בלונדון "הקרן למזכרת משה מונטיפיורי" במטרה ליישב את יהודי ארץ ישראל על הקרקע נעשה הרב אדלר מראשי הוועד שלה.

חיבתו לארץ ישראל לא פסקה גם בערוב ימיו. בהיותו זקן וחולה כתב אל הרב שמואל מוהליבר, כי חיבת ירושלים הבוערת בלבבו ממריצה אותו לפעולה למען ארץ ישראל, וכי נפש בניו כנפשו ו"כל שיחתם וכל חפצם להציל אחינו האומללים, ולעזרם בדברים אשר יסודתם בהריי קודש"‏[1].

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיבת ציון לרא"י סלוצקי, חלק ב' עמ' 5
  2. ^ נדפס בקובץ "מעשה ידי גאונים קדמונים, ברלין 1856