נתן שטראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתן שטראוס

נתן שטראוסאנגלית: Nathan Straus ‏;31 בינואר 1848, גרמניה - 11 בינואר 1931 ניו יורק). איש עסקים יהודי-אמריקאי ממוצא גרמני, מבעלי רשת חנויות הכלבו מייסיס (Macy's). פילנטרופ אשר תרם רבות למטרות ציוניות בין היתר לייסודה של העיר נתניה הקרויה על שמו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם בבית המרפא של שטראוס, שנות העשרים המאוחרות. תצלום מאת אברהם סוסקין.

נולד באוטרברג (Otterberg) שבריינלנד פאלץ, הבן השלישי לשרה ולזר שטראוס. בשנת 1854, היגרה המשפחה, בעקבות האב שיצא שנתיים קודם לכן לארצות הברית. תחילה התיישבו בג'ורג'יה, אך בעקבות מלחמת האזרחים עברו בשנת 1865 לניו יורק, והקימו עסק ליבוא חרסינה. עסקי המשפחה שגשגו, ובשנת 1888 היו נתן ואחיו איזידור לשותפים ברשת חנויות הכלבו מייסיס. נישא ללינה שעסקה בנדבנות וכיהנה כסגנית נשיאת הכבוד של "הדסה".

פעילות ציבורית ופסטור חלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטראוס כיהן בתפקידים ציבוריים שונים בניו יורק, כולל נשיא הוועדה הציבורית לבריאות של עיריית ניו יורק, ואף סירב לרוץ לראשות העיר לבקשת המפלגה הדמוקרטית ולחץ ציבורי.

שטראוס פעל רבות בנושא פסטור החלב, קודם בארצות הברית, ומאוחר יותר גם באירופה ובארץ ישראל. בשנת 1892 התחיל בפעילות למען פסטור החלב, פעילות שכללה תעמולה, קידום הנושא אצל הרשויות וכן חלוקת בקבוקי חלב מפוסטרים במחיר שסובסד על ידו. בשנת 1898 הקים מפעל להספקת חלב מפוסטר בניו יורק, ובשנים שאחר כך הקים מפעלים דומים בברוקלין, פילדלפיה, שיקגו ובסנט לואיס בארצות הברית, וכן בהיידלברג, קארלסרוהה ובערים נוספות בגרמניה. השפעתו של שטראוס על משק החלב בארצות הברית הייתה מכרעת, בתקופתו הפך הפסטור לנוהל מומלץ ובהמשך לחובה על פי חוק.‏‏[1] בשנת 1909 25% מהחלב שנמכר בניו יורק היה מפוסטר, ובשנת 1920 הגיע שיעור החלב המפוסטר הנמכר ל-90%.

ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטראוס ביקר לראשונה בארץ ישראל בשנת 1904.הוא שב לביקור נוסף בשנת 1912 עם יהודה לייב מאגנס - ביקור שככל הנראה הציל אותו ממוות - הוא התעתד לצאת עם אחיו איזידור שטראוס לנסיעה על סיפון הטיטניק, אך הביקור בארץ שהתארך מעבר למצופה הציל אותו מגורלם של אחיו וגיסתו, שטבעו באסון. הטענה הרווחת היא, כי שטראוס החליט להקדיש את חייו והונו ליישוב הארץ, מאחר שראה בהצלתו כסימן משמים שעליו לעשות כן, אך שטראוס כבר תרם כספים והיה מעורב בנעשה בארץ עוד לפני 1912. הוא שב לארץ בשנים 1923-1924 וב-1927. בתחילה נוצר קשר עם אנשי היישוב הישן בירושלים, להם תרם תרומות לבית תמחוי (ברחוב השלשלת ברובע המוסלמי), ויסד מרפאה שהעניקה שירותי בריאות לעניי ירושלים. בשנת 1909 נפגש עם אהרן אהרונסון, שהיה פעיל ציוני, בוטנאי ואגרונום, והוא אשר השפיע על שטראוס לתרום למטרות חקלאיות בארץ ישראל. כך תרם לייסוד החווה החקלאית בעתלית, ועזר לקדם יזמות חקלאיות התיישבותיות אחרות. שטראוס בחר לחבר בין דאגתו לבריאות תושבי הארץ לבין מפעלו בארצות הברית, כך החל להחדיר את פסטור החלב גם בארץ ישראל. בבית המרפא שהקים, ייסד גם מכון פסטור ועודד הקמת תחנות בריאות ברחבי הארץ. כמו כן תרם רבות לפעילותה של ההסתדרות הציונית הדסה, והניח את הבסיס למערכת הבריאות הציבורית בארץ על ידי הקמת בית הבריאות שטראוס בירושלים (נחנך ב-1929) ובתל אביב.

בשנת 1928 נפגש שטראוס עם שניים מראשי ההסתדרות "בני בנימין", איתמר בן אב"י ועובד בן עמי (מי שהיה מאוחר יותר ראש עיריית נתניה), והבטיחו לו כי יקראו את שמה של המושבה החדשה בשרון על שמו "נתן-יה". שטראוס תרם סכום נכבד להקמת המושבה.

בירושלים נקרא על שמו רחוב מרכזי בעיר, "רחוב שטראוס", לשעבר רחוב צ'נסלור, על שם הנציב הבריטי ג'ון צ'נסלור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ברוך רוזן ויונל רוזנטל - השפעות אמריקניות על התפתחות תעשיית החלב בארץ, קתדרה מרס 1994‏