נתניאל קלייטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נתניאל קלייטמןאנגלית: Nathaniel Kleitman‏; 26 באפריל 1895, קישינב, האימפריה הרוסית - 13 באוגוסט 1999, לוס אנג'לס, ארצות הברית) היה נוירופיזיולוג ופסיכולוג אמריקאי, יהודי יליד בסרביה.

נחשב אבי הסומנולוגיה (מדע השינה) והאונירולוגיה (מדע שנת החלומות) - אבי החקר המדעי של שינה ושל פיזיולוגיית החלומות, שגילה, יחד עם יוג'ין אסרינסקי את שנת ה-REM - השנייה המלווה בתנועות מהירות של העיניים, הקרויה גם שינה הפרדוקסלית.

ימי ילדותו, נעוריו ולימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-26 באפריל 1895 בקישינב, בבסרביה, אז באימפריה הרוסית (כיום במולדובה), כבן לזוג היהודים סוני (ברקוביץ') קלייטמן ופסיה לבית גלאנטר. עוד משנות בית הספר גילה כישורים למתמטיקה ולמדעי הטבע.

בשנת 1912 עלה לארץ ישראל וכעבור שנה נרשם ללימודי רפואה באוניברסיטה האמריקאית בבירות, בלבנון העות'מאנית, כשהמוסד עדיין נקרא "המכללה הפרוטסטנטית הסורית".

בשנת 1914, עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כאזרח רוסי, נעצר ונכלא על ידי השלטונות הטורקים ונאלץ להפסיק את לימודיו. בשנת 1915 הצליח קלייטמן להצטרף לקבוצה גדולה של אזרחי ארצות הברית שנכלאו במחנה הסגר יחד איתו ולהתפנות איתם על סיפון אנייה צבאית אמריקאית. בהגיעו לנמל ניו יורק שילם מס בסכום 25 $ והתחייב שלא לחזור לעולם לביירות. בתנאים אלה הורשה להשאר בארצות הברית, שם התאזרח בשנת 1918.

ביבשת החדשה מיהר לחדש את לימודיו. למד קודם פיזיולוגיה ופסיכולוגיה במכללת העיר City College בניו יורק וסיים את התואר הראשון במדעים אלו בשנת 1919. אחרי שנה כבר גמר תואר שני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ולאחר-מכן, תוך ארבע שנים עד שנת 1923 עשה גם את עבודת הדוקטורט שלו במדעים, בהצטיינות יתרה, באוניברסיטת שיקגו.

פעילותו המדעית. חלוץ החקר המדעי של השינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1925 ועד 1960 עבד קלייטמן כחוקר ומרצה בחוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת שיקגו, שם הקים את מעבדת השינה הראשונה.

החל משנות ה-20 של המאה ה-20 נתניאל קלייטמן הקדיש את זמנו למחקרים של פסיכופידיולוגיה של השינה, כשחלק גדול מניסוייו ביצע על עצמו, על אשתו פולינה שווייצר, על שתי הילדות שלהם ,אסתר והורטנס, על ידידים ומכרים.

בשנת 1938, למטרת חקר השפעת הסביבה על הקצבים הביולוגים הצירקדיאנים, לרבות על שינויי הטמפרטורה של הגוף, יחד עם עוזרו ברוס ריצ'רדסון בילה 32 ימים ולילות בבידוד מוחלט בתנאים כמעט קבועים, במערת הממותה Mammoth Cave במדינת קנטקי. ניסה במחקר זה להרחיב את מחזור הקצב היומי שינה - ערות אל 28 שעות.

בשנת 1939 פרסם קלייטמן את עבודתו המכוננת "השינה ומצב הערות" (Sleep and Wakefulness) (מהדורה שנייה הופיעה בשנת 1963), שבה הציג את תגליתו המרעישה - קיומו בזמן השינה של מחזור בסיסי מנוחה - פעילות - basic rest- activity BRAC) cycle).

בשנת 1953 עם תלמידו המפורסם יוג'ין אסרינסקי (1921 - 1998), קלייטמן הפך לראשון שגילה את שנת הר.ע.מ. - שנת REM - אותו סוג מחזורי של השינה הקרוי השינה עם תנועות מהירות של העיניים או השינה הפרדוקסלית והוכיח כי היא נמצאת בקורלציה עם החלומות ועם פעילות המוח.

המחקרים הנ"ל בוצעו קודם על ילדו של אסרינסקי, ארמנד, ולאחר מכן על אשתו וילדותיו של קלייטמן.

קלייטמן ואסרינסקי הוכיחו את קיום מחזור שינת ה-REM גם אצל בעלי חיים עליונים. כמו כן ציינו שבשנת ה-REM קיים שיתוק כללי של השרירים הפריפריים יחד עם קיום התנפחות וזקפת הפין.

יחד עם תלמיד אחר שלו, ויליאם דמנט, עיבד קלייטמן את נתוני הניתוח הפוליסומנוגרפי של השינה ושל הניטור האלקטרואנצפלוגרפי והאקטיגרפי לכל אורך הלילה. בעקבות מחקרים אלה הושג תיאור מפורט של שלבי שינה והוקמה הקליניקה הראשונה להפרעות שינה שנפתחה בשנת 1970 על ידי ויליאם דמנט באוניברסיטת סטנפורד.

בשנים האחרונות של פעילותו המדעית חקר קלייטמן את חשיבות הקצבים האולטראדיאנים בתהליך השינה.

נתניאל קלייטמן היה פרופסור אמריטוס לפיזיולוגיה באוניברסיטת שיקגו. פעיל מבחינה אינטלקטואלית עד שנותיו האחרונות, בשנת 1995 הרצה בנשוויל בכנס המדעי המוקדש ליום הולדת המאה שלו.

נפטר בגיל 104 בלוס אנג'לס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]