נ. סטרויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נ. סטרויה
N. Stroe
נ. סטרויה (מימין) וואסילה ואסילאקה
נ. סטרויה (מימין) וואסילה ואסילאקה
נ. סטרויה (מימין) וואסילה ואסילאקה
לידה 5 במאי 1906
Răcăciuni, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 ביוני 1990 (בגיל 84)
תל אביב-יפו, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Stroe Nacht עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת רומנסה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Nora Piacentini עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נ. סטרויה (נכט)רומנית: N. Stroe;‏ 5 במאי 1906, גשטן, רומניה24 ביוני 1990, תל אביב) היה שחקן וזמר קומיקאי ובמאי קולנוע יהודי-רומני. נודע בעיקר כאחד מבני הצמד "סטרויה וואסילאקה" בשנות ה-1930 - 1940 ברומניה. בשנת 1977 עלה לישראל והתאזרח בה.

רקע משפחתי ושנות ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרויה (Stroe) או סטרואיצה (Stroiţă) נכט[1] (Nacht) נולד כבן השני של בנימין בויום נכט, ביישוב קטן בשם גשטן (Găşteni), בשטח הכפר רקצ'ון (Răcăciuni) במחוז בקאו, רומניה. הוא היה הבן השני, אחיו הבכור היה לימים עיתונאי וסופר בשם העט איסאיה רקצ'יון (Răcăciuni Isaiia).

לימודים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדות המשפחה עברה לגור בבוקרשט, בה סטרויה למד קודם בבית הספר האוונגלי, המשיך לתיכון ואחרי זה ניסה להתקבל לאקדמיה לתיאטרון. הוא נדחה פעמיים וכשניסה להתקבל בפעם השלישית הגיע לאחר מעבר המבחנים לוועדת קבלה. חברי הוועדה שאלו לשמו, אך לפני שהספיק לענות, אחד מחברי הוועדה, השחקן הידוע באותם ימים, ניקולאיה סוריאנו (Nicolae Soreanu), שכנראה התרשם מכישרונו, ענה: "ניקולאיה, שמו כשמי, ניקולאיה". כך נמנע מסטרויה הצורך ה"מביך" להזדהות בשם נכט, שהעיד על מוצאו היהודי, וייתכן שזה עזר לו להתקבל הפעם ללימודי תיאטרון. לאחר אירוע זה אימץ לעצמו את השם ניקולאיה והזדהה בו בתעודות[2]. אולם בכל מופעיו שמו הופיע תמיד כנ. סטרויה, כרמז לשם המשפחה נכט, ואף פעם כ"ניקולאיה".

סטרויה הצטיין בלימודיו ובסיומם התחיל להופיע ב"התיאטרון הקטן" (Teatrul Mic) (של להקת אלווירה פופסקו-יון ינקובסקו) בתפקידים משניים. הוא זכה בפעם הראשונה לשחק בתפקיד ראשי במחזה "אזיאיס" (Azais) של לואי ורניי (Louis Verneuil), מחזה שהצליח מאוד והוצג מאות פעמים. בעונת הקיץ היה מופיע בתפקידים קטנים ב"גן אוטטלשטיאנו" Parcul Oteteleşteanu בבוקרשט, שם הכיר את ואסילה ואסילאקה (Vasile Vasilache), שנשכר כמחליף של פסנתרן ליווי. ואסילאקה, שחקן ומלחין מוכשר, הקסים את יתר השחקנים בחיקויים הקוליים שעשה לכלי הנגינה השונים. אשתו הראשונה של סטרויה, נורה פיאצ'נטיני Nora Piacentini), שרצתה להתגאות בפסנתר החדש שקנתה, הזמינה את ואסילאקה אליהם לארוחת צהריים וכך נולד הצמד "סטרויה וואסילאקה". הצמד הצליח מאוד בדרכו, לשמחת שתי המשפחות. בזכרונותיו סיפר סטרויה, שאביו של ואסילקה נהג לומר לבנו: "אמרתי לך, שאם יהודי קופץ לתוך באר, קפוץ אחריו, כי זה ודאי עסק מוצלח", וואסילקה היה עונה: "אתה רואה אבא, באמת קפצתי אחריו". הדברים כוונו בעיקר להופעתם הראשונה בגן "וולטה בוזשט" ב"אולימפיאדת העליצות" (Olimpiada veseliei), הופעה שיזמו השניים על חשבונם, ליוו אותה בפרסום חוצות נרחב והייתה הצלחה קופתית מהדהדת. בעזרת המלצה של איסאיה רקצ'יון (האח של סטרויה), שהיה מנהל הוצאה לאור ומזכיר הקרן ע"ש "קרול השני" לפרופסור אלכסנדרו רוסטי, שהמליץ למנהל תוכניות הרדיו, פרופ' מוגור, לשבץ אותם לשידור. כשמוגור טען שאין לו תקציב לכך, השניים הציעו להופיע בחינם. הופעתם הצליחה מאוד, בכל מקום זמזמו את הנעימות שלהם, הגימיקים ששימשו לפתיחת התוכנית (Alo, Alo, aici radio, Stroe şi Vasilache, lache, lache, lache) הפכו למותגים ושמם הפך לשם דבר.

הצמד הפיק סרט בשם "בינג בנג" שעסק באנשים פשוטים וחיי היום יום שלהם, דבר חריג באותה תקופה בה עסקו יצירות קולנועיות כמעט באופן בלעדי באנשי המעמד הגבוה. כדי לממן את הסרט נזקקו לעזרתו של איסאיה רקצ'יון שהפגיש אותם עם מנהל הלוטו הממלכתי הרומני. הלה הסכים לממן את הסרט אך דרש מהם לשנות את התסריט כך שבסיום הסרט יזכה המובטל בלוטו. בעזרת הכסף שהרוויחו מהסרט השניים יצאו להופעות ברחבי העולם והגיעו לברלין, אך עזבו במהרה בגלל עלייתו לשלטון של היטלר. הם עברו לפריז, עם נשותיהם והופיעו באחד ממועדוני הלילה הגדולים לשבועיים ניסיון. ההופעה זכתה להצלחה גדולה והוצע להם להמשיך, אך הם סירבו, כי היו להם תוכניות שיבה לרומניה. ברומניה הופיעו ב"תיאטרון אלהמברה" Teatrul Alhambra עם תוכנית חדשה, תוכנית בה שולבה גם השחקנית והזמרת סילי ואסיליו (Sili Vasiliu). ההצלחה הובילה אותם לפתיחת תיאטרון משלהם ב"אולם מאז'סטיק" Sala Majestic ושם המופע הותאם לשם האולם: Majestic tic, tic eşti mic, dar şic (מאז'סטיק, טיק, טיק, קטנצ'יק עם שיק). כשממדי האולם לא עמדו בדרישה הגוברת למקומות בהופעותיהם, הם עברו לגן הקיץ של "התיאטרון החדש" Teatrul Nou. הצמד נשכר בשנת 1938 לסיבוב הופעות במזרח התיכון, איסטנבול, ביירות, תל אביב, קהיר ואלכסנדריה. כאשר שבו לרומניה נשכרו השניים להופעות בקזינו של סינאיה.

תקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באוגוסט 1940 הגיעה הוראה האוסרת על ההופעה המשותפת של הצמד (בגלל יהדותו של סטרויה) ואוסרת הופעה כלשהי של סטרויה, פרט להופעות בתיאטרון היהודי. עלייתם לשלטון של הלגיונרים הביאה, בין היתר, לסילוק היהודים מכל במות הבידור. ואסילאקה הודיע מיד שהצמד לא יכול להתקיים ללא סטרויה. בתיאטרון היהודי בבוקרשט, "תיאטרון באראשאום" Teatrul Baraşeum, בבכורה של המופע "הספינה של סטרויה" הגיעו ואסילאקה וחבריו וקראו מהאולם קריאות עידוד. הקומיקאי קונסטנטין טנאסה (Tănase), שהעריך מאוד את סטרויה, נתן לו בהסתר לביים את המופעים המוזיקליים בתיאטרון שלו והמשיך לשלם לו את משכורתו. במחזה מסוים, בו הופיע ואסילאקה ודיבר עם מצפונו, ענה לו המצפון הבלתי נראה בקולו של סטרויה - הקהל שזיהה את הקול פרץ במחיאות כפיים ומפקח מטעם משרד התרבות, שישב באולם, עלה לבמה לחפש מאיפה בא הקול, אך סטרויה הספיק להימלט בדלת אחורית. ב-4 באפריל 1944, בהפצצה באווירית הראשונה האנגלו-אמריקאית על בוקרשט, נהרג ואסילאקה. סטרויה חש הרוס מוראלית ושנים רבות לאחר מכן הופיע לבדו כשהוא משלב את זרועו בזרועו של פרטנר בלתי נראה, זכר לואסילאקה המנוח. במשך כמה שנים המשיך לשדר לבד את התוכנית הפופולרית "השעה העליזה", (Ora veselă) כשאות הפתיחה שלה היה הפזמון "הלו, הלו, כאן סטרויה

הוא מבקש את רשותכם
רגע לעשות לכם שמח.
אתכם להתבדח.

(:Alo, alo, aici e Stroe,

Și roagă să-i dați voie,
O clipă să vă-nveselească,
să glumească ...iar cu voi)

התקופה שלאחר מלחמת העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך עבודתו של סטרויה עסקה יותר ויותר בבימוי - בעיקר במסגרת ה"תיאטרון לרוויו" (תיאטרון מוזיקלי)ע"ש "קונסנטין טנאסה" בבוקרשט בשנת 1977 עלה לישראל יחד עם אשתו השנייה, רולנדה קמין, ועם שני ילדיו. בנו, יוג'ין הוא גם כן שחקן ובמאי תיאטרון הממשיך את דרכו של אביו בעזרת בית ספר למשחק שנמצא ביישוב שוהם שבישראל. בתו, דנה, היא פסיכולוגית שחיה בדיסלדורף שבגרמניה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחרי המהפכה משנת 1989 תחת המשטר הדמוקרטי החדש ברומניה בית התרבות של

כפר הולדתו רקצ'ון נקרא על שמו.

עבודתו כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bing Bang 1935 "בינג בנג"
  • Ora veselă 1935 "שעה עליזה"

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"77 שנים ב-200 עמודים", ספר זכרונות (1983) (ani in 200 pagini ‏ 77)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נ. סטרויה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם סטרויה הוא שם רומני שיהודים ברומניה היו מאמצים בשביל השם ממקור יידי סטרול או שטרול, כלומר ישראל. סטרואיצה הוא צורת חיבה
  2. ^ הירחון הישראלי בשפה הרומנית MINIMUM, מס' 271, אוקטובר 2009, ע'25