סאביק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סאביק

default

קירסטי אלי כלוטננט סאביק, מתוך סרט הקולנוע "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן", 1982.
סרט "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן"
"מסע בין כוכבים 3: החיפוש אחר ספוק"
"מסע בין כוכבים 4: השיבה הביתה"
הופעה ראשונה "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן", 1982.
הופעה אחרונה "מסע בין כוכבים 4: השיבה הביתה", 1986.
מס' הופעות שלושה סרטי קולנוע
שחקן/ית קירסטי אלי (בסרט "זעמו של חאן" בלבד)
רובין קרטיס (בסרטים "החיפוש אחר ספוק" ו-"השיבה הביתה")
מידע
גזע חצי וולקנית
חצי רומולאנית
מין נקבה
מקצוע קצינה בצי הכוכבים
שיוך צי הכוכבים
אזרחות פדרציית הכוכבים המאוחדת

לוטננט סאביקאנגלית: Saavik) היא דמות בדיונית ביקום הבדיוני של זיכיון "מסע בין כוכבים". היא הופיעה לראשונה בסרט הקולנוע "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן" (1982) בגילומה של קירסטי אלי. רובין קרטיס לקחה על עצמה את התפקיד בסרט ההמשך, "מסע בין כוכבים 3: החיפוש אחר ספוק" (1984), ובסרט שלאחר מכן, "מסע בין כוכבים 4: השיבה הביתה" (1986).

ביוגרפיה של הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע של סאביק מעולם לא נחקר על המסך. לעומת זאת, ההיסטוריה שלה כבר קורמת עור ובשר ברומנים וספרי קומיקס, למרות שאף אחד ממקורות אלה אינם נחשבים כחלק מהקאנון של מסע בין כוכבים. על פי הרומנים והקומיקס, סאביק נולדה בהלגארד (Hellguard), מושבת רומולאנים נטושה. היא חצי וולקנית וחצי רומולאנית. שורת דיאלוג, שהייתה יכולה לחשוף זאת ב"מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן", נחתכה מהסרט בשלב העריכה ומעולם לא הוחזרה; כתוצאה מכך, הקאנוניזציה של פיסת מידע זו שימשה מקור לוויכוחים במשך למעלה משני עשורים. יחד עם זאת, הדבר מסביר במידת מה את התנהגותה הקצת נרגשת של הדמות בסרט זה, על אף שהיא אימצה לעצמה אורח-חיים וולקני בהופעות מאוחרות יותר. ברומנים של "מסע בין כוכבים" ישנן לעתים קרובות התייחסויות למוצא המעורב של הוריה של סאביק. עם זאת, אם המוצא המעורב שלה ישולב בקאנון של "מסע בין כוכבים", יהיה בכך הפרה של ההמשכיות, שנוצרה בפרק "Balance of Terror" של "מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית" (אשר עלילתו מתרחשת לאחר לידתה של סאביק), בו צי הכוכבים מגלה לראשונה כי קיים דמיון רב בין הרומולאנים לבין הוולקנים, עובדה שנראה כי איננה ידועה גם לוולקנים (או לכל הפחות - איננה ידועה באותה העת למר ספוק, בעל הידע הנרחב). על פי רומנים שאינם חלק מהקאנון, לעומת זאת, נטען כי לפחות חלק מהוולקנים היו מודעים היטב למורשת הרומולאנית שלהם, אבל בכוונה הסתירו מידע זה מהפדרציה, בהתחשב בכך שזה עניין פנימי מביך שלא צריך להיחשף בפני בעלי בריתם. סדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים: אנטרפרייז" ביססה בקאנון כי כמה פלגים של השלטון הוולקני היו מודעים לקשר כבר במאה ה-22. בנוסף, הייתה מחלוקת האם ספוק הציל את סאביק הילדה לפני או אחרי ההתרחשויות שאירעו בפרק "Balance of Terror". הצלה שהתרחשה לאחר פרק זה - איננה יוצרת סתירה עם הידע של הוולקנים אודות הרומולאנים.

על פי מספר מקורות, שאינם קאנוניים, סיפור הרקע של סאביק הוא כדקלמן: היא ניצלה מהמושבה, יחד עם ילדים אחרים, על ידי ספוק, והיא אומצה על ידי הוריו - השגריר סארק ואשתו אמנדה גרייסון. בהולכה בעקבותיו של אחיה-המאמץ והמודל שלה לחיקוי - היא נרשמת ללימודים באקדמיה של צי הכוכבים. בספר שאינו קאנוני משנת 1990 בשם "Pandora Principle" מאת קרולין קלאוז, נקבע כי ארבע ספינות מחקר וולקניות נתפסו על ידי הרומולאנים. אנשי הצוות הוולקנים נחטפו על ידי מדענים רומולאנים ובאמצעות מניפולציות שונות נוצרו ילדים - חצי רומולאנים וחצי וולקנים - כמו סאביק, לצורך שימוש בניסויי שליטה מוחית. מדענים וולקנים גילו אודות הניסויים הסודיים, ויצאו להצלת סאביק ויתר הילדים הניצולים מהלגארד. ספוק איים כי אם לניצולים לא תינתן אזרחות וולקנית - הוא יחשוף את הסיפור לרשויות הפדרציה, ביחד עם הסוד אודות מחזור הזדווגות הוולקני (הפון-פאר). חברים אחרים במפלגה רצו לחנך אותם במקום אחר ולשלוח את הילדים לחיים בעולמות אחרים מוולקן. קלאוז כותבת ששמה של סאביק הוא ממוצא רומולאני, ופירושו: "חתול קטן". ב-"Pandora Principle", סאביק, בניגוד לשאר הילדים הניצולים, חצי רומולאנים וחצי וולקנים, מסרבת לעבור בדיקת DNA על מנת לזהות את קרובי משפחתה הוולקנים. במקום זאת, ספוק, אשר איתו היא ביססה קשר, לוקח חופשה אישית למשך שנה, על מנת "לתרבת" ולחנך את סאביק, בת ה-9-10. סאביק גדלה מחוץ לוולקן, בבתי משפחות אומנות או פנימיות שנבחרו על ידי ספוק, עד אשר היא מתקבלת לאקדמיה של צי הכוכבים כשהיא בגיל העשרה. הדבר מתיישב עם אירועי "מסע בין כוכבים 3: החיפוש אחר ספוק", בהם סאביק אומרת כי מעולם לא הייתה בוולקן לפני כן. לאחר סיום לימודיה, כחלק מלימודי השדה של הכשרתה, לוטננט סאביק הצעירה הצטרפה אל צוות ספינת החלל אנטרפרייז תחת פיקודו של אדמירל קירק, כאשר זו מותקפת על ידי אויבו הוותיק חאן נוניאן סינג, אשר מבקש נקמה על כישלונה של המושבה סטי אלפא 5 ומותה של אשתו מרלה מק'גיברס.

ספוק מת תוך הצלת ספינת החלל אנטרפרייז במהלך האירועים של הסרט "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן", אך לפני מותו הועברה הקטרה (Katra - מהות החיים שלו) שלו אל ד"ר לאונרד מקוי. ארון הקבורה שלו שוגר מהאנטרפרייז אל כוכב הלכת "ג'נסיס", תוך אמונה כי הושמד עם כניסתו אל האטמוספירה. ביטוי נדיר של רגש על ידי וולקן מוצג כאשר סאביק נראה מזילה דמעה במהלך ההספד שמעניק אדמירל קירק לחברו ספוק. סאביק, יחד עם דיוויד מרקוס (בנו של קירק), נשלחים מטעם ספינת המחקר גריסום (Grissom) לחקור את כוכב הלכת החדש שנוצר. במהלך משימה זו, סאביק מגלה כי ספוק איכשהו שב לחיים, אך הוא מזדקן במהירות. כשספוק החדש מגיע אל שנות העשרה שלו, הוא מתחיל לסבול מיצר ההזדווגות הוולקני המכונה "פון פאר" (pon farr), וסאביק עוזרת לספוק במהלך תקופה קשה זו. למחרת, כאשר המפקד הקלינגוני קרוג, יחד עם אנשיו, לוכדים את חוליית הנחיתה של הפדרציה (הכוללת את סאביק, מרקוס וספוק), מרקוס מקריב את חייו על מנת להציל את סאביק מהוצאה להורג. סאביק עוזרת לאדמירל קירק להחזיר את ספוק אל וולקן, שם נשמתו (הקטרה) וגופו מתאחדים. לאחר מכן, סאביק נשארה על וולקן עם משפחתו של ספוק מסיבות שלא הוסברו מעולם על המסך; הכותבים של הסרט התכוונו שזה היה בגלל שהיא הייתה בהריון עם הילד של ספוק, כתוצאה מהפון פאר, אבל שום אזכור להריונה לא הגיע אל סרט המוגמר ולא הייתה לכך אף התייחסות נוספת בסרטים ובסדרות שלאחר מכן, ובכך, פעם נוספת, התפתחות זו נותרת בתחום האפור, במונחים של קאנון.

הופעת אורח שלא מומשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב מסוים, סאביק הייתה אמורה להופיע בסדרה "מסע בין כוכבים: הדור הבא", בפרק "Cause and Effect" בסצנה שבה האנטרפרייז-D נתקלת בספינת חלל שנלכדה באנומליה של זמן במשך כ-80 שנה. הרעיון הוצע לקירסטי אלי, אולם היא התעקשה, בתמורה להופעת קמאו ללא דיאלוג, על תשלום הגבוה מכפי שתקציב הפרק איפשר. אילו התפשרה - סאביק הייתה נראית עומדת על גשר הפיקוד לצידה של דמות המגולמת על ידי קלסי גראמר - איתו הופיעה יחד בסדרה "חופשי על הבר").[1]

ספר וההמשכיות של הדור הבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברומן "Vulcan's Heart" ובטרילוגיה "Vulcan's Soul", אשר האירועים המתוארים בהם מתרחשים מספר שנים לאחר אירועי הסרט "מסע בין כוכבים 6: ארץ לא נודעת", סאביק המבוגרת מתחתנת עם ספוק. בטרילוגיית "סאגת יקום המראה" מאת וויליאם שאטנר, נחשף כי לספוק של יקום המראה נולדה בת בשם ט'ואל (T'Val) עם סאביק של יקום המראה. סאביק מופיעה שוב בטרילוגיה "Vulcan's Soul" שיצאה לאור בשנת 2005. ברצף אירועים זה, הדמות מתקדמת לדרגת קפטן. ברומן "Taking Wing", אשר במרכזו ספינת החלל טיטאן (Titan), נכתב במפורש שספוק וסאביק נשואים, כשהיא שולחת את ברכתה דרך טובוק.

קירסטי אלי גילמה את סאביק פעם אחת נוספת, במחזה מאת וולטר קניג בשם "The Machiavellian", אשר עלילתו מתרחשת בין אירועי "מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן" לבין אירועי "מסע בין כוכבים 3: החיפוש אחר ספוק", שנכתב עבור הכנס השאפתני "Ultimate Fantasy". עוד השתתפו במחזה זה: דפורסט קלי, ג'יימס דוהאן, וולטר קניג, נישל ניקולס וג'ורג' טאקיי, עם ויליאם שאטנר בתפקיד האורח "האדמירל". התסריט, כפי שפורסם על ידי Creation Conventions בחוברת משנת 1987 בשם "Through the Looking Glass", שגה באיות שמה של סאביק ("Savik" במקום "Saavik"). ספרי "מסע בין כוכבים" אינם נחשבים לחלק מהקאנון של מסע בין כוכבים.

התייחסות מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ג'ין רודנברי תכנן את הסדרה החדשה שלו "Star Trek: Phase II" בשנות ה-70, ולאחר שנודע כי לאונרד נימוי לא יחזור לגלם את דמותו של ספוק, רודנברי יצר דמות וולקן גברית חדשה למלא את מקומו של ספוק. לדמות היה שם - Xon, והשחקן דיוויד גאוטרוקס לוהק לגלמה. כאשר Phase II הפכה לסרט הקולנוע "מסע בין כוכבים: הסרט", נימוי שב לגלם את דמותו של ספוק, וגאוטרוקס לוהק מחדש לתפקיד קומנדר בראנץ (על מנת לשמור את הדמות Xon לשימוש עתידי אפשרי).[2] התסריט שכתב סמואל א. פיפלס עבור סרט הקולנוע השני של "מסע בין כוכבים", בשם "Worlds That Never Were", אשר מעולם לא נעשה בו שימוש, כלל דמות גברית בשם "דוקטור סאביק", אשר בסופו של דבר - הפכה ללוטננט סאביק, האישה.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nemeck, Larry (2003). Star Trek: The Next Generation Companion. Pocket Books. ISBN 0-7434-5798-6.
  2. ^ Reeves-Stevens, Judith, Reeves-Stevens, Garfield Star Trek: Phase II : The Making of the Lost Series Pocket Books. ISBN 0-671-56839-6
  3. ^ Worlds That Never Were unused script by Samuel A. Peeples


מסע בין כוכבים