סאטיאגרהא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סאטיאגראהא)

סאטיאגרהאסנסקריט: सत्याग्रह, תרגום: "כוח האמת" או "לדבוק באמת") הוא עיקרון פילוסופי ופרקטיקה של התנגדות לא אלימה, שפותחה על ידי מוהנדס קרמצ'נד גנדי בהשפעת כתביו של לב טולסטוי ובבסיסה התנגדות לרוע ולדיכוי על ידי התנגדות בלתי אלימה המבוססת על האהימסה. גנדי פיתח את הסאטיאגרהא במהלך מאבקיו המוקדמים באימפריה הבריטית בדרום אפריקה ולאחר מכן גם במאבק על עצמאותה של הודו.

מהטמה גנדי מוביל את צעדת המלח, 1930
מהטמה גנדי מוביל את צעדת המלח, 1930. דוגמה לשימוש בסאטיאגרהא במאבק בלתי אלים

מאחורי גישה זו טמונים שני רעיונות:

  1. התנגדות אלימה היא כניעה לרוע. אלימות, גם אם היא כלי במאבק צודק, הופכת אותו למאבק שאינו מוצדק מוסרית.
  2. לצד השני במאבק יש ערכים מוסריים תואמים, התנהגות מוסרית תשפיע על הצד השני והוא יכיר בנכונות המאבק.
כך, לדוגמה, אם אדם כמו גנדי פותח בשביתת רעב - זהו איום שהוא ירעיב עצמו למוות, אלא אם יתמלאו תנאים מסוימים. כדי שהשביתה תהיה אפקטיבית, הצד השני צריך להיות מאוים מוסרית על ידי מעשה זה.

פירוש המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סאטיא" היא מילה בסנסקריט שפירושה "אמת"; השורש "גרהא" פירושו "להחזיק" או "לאחוז". צירוף שתי המילים יכול להיות מובן כ"היאחזות או דבקות באמת". המונח הפך פופולרי בזמן פעילותה של התנועה לעצמאות הודו, והיא נמצאת בשימוש בשפות הודיות רבות, כולל בהינדי.

גנדי תיאר את המונח בדרך הבאה:

פירושה השורשי הוא להיאחז באמת, ומכאן כוח-אמת. קראתי לה גם כוח-האהבה או כוח-הנפש. ביישום של סאטיאגרהא, גיליתי בשלבים המוקדמים שהמרדף אחר האמת לא מאפשר הפעלה של אלימות כלפי היריב, אלא שיש לגמול אותו מטעותו באמצעות סבלנות וסימפטיה. שכן מה שנראה כאמת לאחד עשוי להראות שגוי לאחר. וסבלנות פירושה סבל-עצמי. כך שפירוש הדוקטרינה הוא צידוק או הוכחת האמת, לא באמצעות גרימת סבל ליריב, אלא לעצמך.

"הצהרה לוועדת החקירה למהומות", 5 בינואר 1920.[1]

כללים לקמפיינים של סאטיאגרהא[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנדי הציע סדרה של כללים ליישום כדי להשתמש בסאטיאגרהא במסע התנגדות לא אלים.[2] קיימות גרסאות מעט שונות לכללים אלה Mahatma Gandhi’s Rules For Satyagraha, Lokvani

  • ללא כעס.
  • לסבול את הכעס של היריב.
  • לעולם אל תגיב על תקיפות או עונשים, אך אל תיכנע, מחשש מעונש או תקיפה, לפקודה שניתנה בכעס.
  • היכנע מרצון למעצר או החרמה של רכושך.
  • אם אתה נאמן על רכוש, הגן על רכוש זה (ללא אלימות) מפני החרמה בחייך.
  • אין לקלל או להשתמש במילים מגנות.
  • אל תעליב את היריב.
  • לא להצדיע ולא להעליב את סמל או דגל היריב שלך או מנהיגי היריב שלך.
  • אם מישהו מנסה להעליב או לתקוף את היריב שלך, הגן על היריב שלך (ללא אלימות) בחייך.
  • כאסיר, התנהג באדיבות וציית לתקנות הכלא (למעט כל מה שמנוגד לכבוד עצמי).
  • כאסיר, אל תבקש יחס מועדף מיוחד.
  • כאסיר, אל תצום בניסיון להשיג נוחות, אם קיפוחה לא כרוך בפגיעה כלשהי בכבודכם העצמי.
  • צייתו בשמחה להוראות של מנהיגי פעולת אי-ציות האזרחי.

השפעות מחוץ להודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאוריה של הסאטיאגרהא השפיעה על מרטין לותר קינג במהלך המאבקים שלו במסגרת התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית. הדלאי לאמה טנזין גיאטסו אימץ פילוסופיה זו במאבקו נגד השלטון הסיני בטיבט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאטיאגרהא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gandhi, M.K. Statement to Disorders Inquiry Committee January 5, 1920 (The Collected Works of Mahatma Gandhi vol. 19, p. 206)
  2. ^ Gandhi, M.K. “Some Rules of Satyagraha” Young India (Navajivan) 23 February 1930 (The Collected Works of Mahatma Gandhi vol. 48, p. 340)