סאטינדרה נאת בוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאטינדרה נאת בוז
Satyendra Nath Bose
לידה 1 בינואר 1894
קולקטה, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בפברואר 1974 (בגיל 80)
קולקטה, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים הודו
מקום לימודים
  • אוניברסיטת פרזידנסי (1915)
  • הקולג' האוניברסיטאי למדע, טכנולוגיה וחקלאות (1921)
  • Hindu School עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
  • אוניברסיטת דאקה (19211947)
  • אוניברסיטת קלקוטה (19471956) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Purnima Sinha עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית (1958)
  • פדמה ויבהושן (1954) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ushabati Bose עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות על שמו נקראים בוזונים
תרומות עיקריות
עיבוי בוז-איינשטיין
התפלגות בוז-איינשטיין
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סאטינדרה נאת בוזבנגלית: সত্যেন্দ্র নাথ বসু, נהגה "שוֹטֵּנְדְרוֹנַאתְהְּ בוֹשוּ", הגייה הינדית: "סֶטְיֵנְדְרֶה נַאתְהְּ בוֹס"; 1 בינואר 18944 בפברואר 1974) פיזיקאי-מתמטי בנגלי, חבר החברה המלכותית. הראשון לתאר את התכונות הסטטיסטיות של קוונטים זהים שנקראים בוזונים, על שמו. (החלקיקים הזהים בטבע מתחלקים לשתי מחלקות: חלקיקים בוזונים וחלקיקים פרמיונים. הפוטון-חלקיק האור--הוא בוזון, בעוד שאלקטרון הוא פרמיון.) התפלגות בוז-איינשטיין ועיבוי בוז-איינשטיין נקראים על שמו ועל שמו של איינשטיין שפרסם וקדם את התיאוריה של חלקיקים בוזונים.

בוז נולד בקולקטה, הבן הבכור משבעה ילדים. אביו, סורנדראנטה בוז, עבד כמהנדס בחברת רכבות הודית. התבלט בגיל צעיר כנער מחונן, שלט במספר רב של שפות מקומיות ואירופאיות, היה מוזיקאי מחונן, וזכה בציונים הגבוהים ביותר באוניברסיטה בה למד. בשנים 1916–1921 שימש מרצה לפיזיקה באוניברסיטת קולקטה וב-1921 התקבל למחלקה לפיזיקה באוניברסיטת דאקה. באותה תקופה הפיזיקה עברה את מהפכה של הפיזיקה הקוואנטית שמשכה את ליבו של בוז. בידודה של הודו והמרחק מאירופה מנעו ממנו להשתתף בכנסים וליצור קשרים אישיים עם מחוללי המהפכה,כמו פלנק, איינשטיין, בוהר, הייזנברג ושרדינגר .

ב-1924, הרצה לסטודנטים על קרינת גוף שחור וגילה דרך מקורית לקבל את חוק פלנק לקרינת גוף שחור משקולים של מכניקה קוונטית. את התיאוריה הזו סיכם במאמר ב 1925 שנדחה ממספר כתבי העת החשובים באותה תקופה. כמוצא אחרון שלח בוז את המאמר לאלברט איינשטיין, שהבין את חשיבות התגלית, תרגם את המאמר לגרמנית ושלח בשמו של בוז לעיתון המוביל של התקופה Zeitschrift für Physik. בעקבות מאמר זה בוז התפרסם וקיבל הזמנות רבות ממוסדות אקדמיים ברחבי העולם בעיקבותיהן עזב לראשונה את הודו וחזר רק כעבור שנתיים לדאקה וקודם לדרגת פרופסור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאטינדרה נאת בוז בוויקישיתוף