סאלח אל-עלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סאלח אחמד אל-עלי
1884 – 13 באפריל 1950 (בגיל כ־66)
Saleh al-Ali.jpg
סאלח אל-עלי במרד של 1919
ידוע בשל מפקד המרד העלאווי של 1919
דת עלאווי

השייח' סאלח אחמד אל-עליערבית: الشيخ صالح أحمد العلي; נולד באל-שייח' באדר, 1884 - מת בטרטוס, 1950) היה מנהיג סורי עלאווי חשוב והמפקד של המרד העלאווי של 1919 מהמרידות הראשונות כנגד המנדט הצרפתי על סוריה לפני המרד הסורי הגדול[1].

סאלח אל-עלי נולד בשנת 1884 למשפחת נכבדים עלאווים בעיר אל-שייח' באדר שבהרי אנסריה, צפון מערב סוריה. על פי מה שנמסר, הוא לחם כנגד העות'מאנים ב-1918 לפני שנסוגו מסוריה‏[2].

המרד העלאווי של 1919[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1918 כבשה צרפת את אזור החוף של סוריה והחלה להתקדם לפנים הארץ. ב-15 בדצמבר 1918 כינס אל-עלי את כל נכבדי העלאווים החשובים בעיר אל-שייח' באדר. אל-עלי הזהיר את הנוכחים שהצרפתים כבר כבשו את אזור החוף במטרה להפריד את האזור משאר המדינה, ושיכנע אותם להתקומם ולגרש את הצרפתים מסוריה. השלטונות הצרפתיים ששמעו על הכינוס שלחו כוח צבאי לאל-שייח' באדר על מנת לאסור את אל-עלי. אל-עלי ואנשיו ארבו לכוח ותקפו אותו, והכוח הצרפתי הובס וספג 35 אבידות‏[2].

לאחר הניצחון הראשון אל-עלי אירגן את המורדים לצבא ממושמע, עם מפקדים משלו והיררכיה צבאית. המורדים נתמכו על ידי האוכלוסייה המקומית, והיו נשים שסיפקו להם מזון ושתייה ואף החליפו אותם בעבודה בשדות‏[2]. אל-עלי כרת ברית עם איברהים חנאנו שהנהיג מרד בחאלב, עם שבט הדנדשי שמרד בתלכלח' ועם סובחי ברכאת שהנהיג את המרד באנטיוכיה. כמו כן, קיבל אל-עלי עזרה כספית ותחמושת מכמאל אטאטורק שהיה גם הוא במלחמה נגד צרפת[1].

היושבים משמאל לימין: שוכרי אל-קוותלי (הנשיא לעתיד), סעדאללה אל-ג'בירי (ראש הממשלה לעתיד), ריידא אל-שורבג'י (מייסד הגוש הלאומי), השייח' סאלח אל-עלי. העומדים: חאג' אדיב ח'יר ואיברהים חנאנו (מפקד המרד בחאלב)

ביולי 1919, כנקמה על תקיפות הצרפתים כנגד עמדות המורדים, אל-עלי תקף מספר כפרים איסמאעילים שהיו בעלי בריתם של הצרפתים. הסכם הפסקת אש הושג בין שני הצדדים, אך הצרפתים הפרו אותו בכיבוש ושריפת הכפר קאף אל-ג'ז. אל-עלי נקם בתקיפת העיר אל-קדמוס, משם ניהלו הצרפתים את המלחמה נגדו.

מאזן הכוחות החל לנוע לטובת הצרפתים לאחר שהם כבשו את דמשק ב-24 ביולי 1920, כשהם מביסים את הצבא הארעי הסורי בקרב מיסלון. בנובמבר תיכנן הגנרל אנרי גורו מערכה נגד אל-עלי ואנשיו בהרי אנסריה. הצרפתים נכנסו לאל-שייח' באדר ועצרו נכבדים עלאווים רבים; אל-עלי עצמו נמלט צפונה, אך הצרפתים תפסו את כל העמדות שלו ואל-עלי נאלץ להמשיך להסתתר‏[2]. בית דין צבאי שכונס בלטקיה פסק לו עונש מוות‏[1].

אל-עלי נותר במסתור עד שהגנרל גורו הכריז ב-1922 על חנינה כללית, ואל-עלי חזר לביתו ופרש מכל פעילות פוליטית עד למותו ב-13 באפריל 1950 בטרטוס[1].

סאלח אל-עלי נעשה לדמות מוערצת לאחר עצמאותה של סוריה. אל-עלי, בהופעתו הפומבית הראשונה לאחר 1922, היה אורח הכבוד של הנשיא שוכרי אל-קוותלי בחגיגות יום העצמאות הסורי ב-17 באפריל 1946[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Moubayed, Sami M. (2006). Steel & Silk: Men & Women Who Shaped Syria 1900-2000. Cune Press. pp. 363–364.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Moosa, Matti (1987). Extremist Shiites: The Ghulat Sects. Syracuse University Press. pp. 282–283