סאלטימבנקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סאלטימבנקו (Saltimbanco) היה המופע הנודד הראשון של קרקס השמש, להקת קרקס שנוסדה על ידי גי לאליברטה ודניאל גוטייה במונטריאול שבקוויבק, קנדה. התמה של המופע הייתה חגיגה של "החיים" באשר הם, והוא נועד להיות, לדברי הכוריאוגרפים של המופע, מעין "טיפול נגד" או "חיסון" כנגד הדיכאון האופף את העולם עם תום המאה ה-20 ותחילת המאה ה- 21.

כמו יתר מופעי קרקס השמש, למופע פסקול משלו, והוא נמכר גם כתקליט מוזיקלי.

המופע היה המופע הראשון של קרקס השמש שהופיע בדרום אמריקה. ההופעות כללו הופעות בסנטיאגו שבצ'ילה (מרץ 2006), בואנוס איירס שבארגנטינה (מאי 2006), סאו פאולו וריו דה ז'ניירו שבברזיל (אוגוסט 2006 ואוקטובר 2006 בהתאמה).

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך המופע מופיעות מספר רב של דמויות ובהן:

  • התולעים העירוניות (Urban Worms) - דמויות אלה מייצגות את ההמונים (הציבור הרב חסר הפנים והדעה) או את הבירוקרטיה. דמויות אלה צופות בסצנות השונות אך אינן מסוגלות להשפיע עליהן או להוביל אותן.
  • התולעים הצבעוניות (Multicolored Worms) - תולעים אלה מסמלות את ראשית החיים -את התולעים שבטבע, ומתנהגים כמותם - כל יעודם הוא לאכול ולהתרבות.
  • האבירים (The Cavaliers) - האבירים הם המגינים על הדמויות השונות במופע ותפקידם הוא להתוות דרך חדשה עבור הדמויות לעבר עתיד טוב יותר.
  • ה- Baroques - ישנים מתחת לגשרים ומתנהגים כרוחות חופשיות. דמויות אלה הן דמויות אימפולסיביות המתפרעות על הבמה ומסמלות חיים חופשיים מהגבלות.
  • המוות - תזכורת לכך שכל תושבי כדור הארץ סופם למות, ובשל כך חייבות הדמויות (ומסמלות זאת עבור הצופים) לנצל את החיים עד תומם עד רגע המוות.
  • מנהל הזירה - צועד במרכז המופע ומנהל את המופע סביבו (לרוב משמש אתנחתא קומית המקשרת בין הסצנות השונות).
  • הברון - דמות מרושע המחייך אל הצופים וצועד בין סצנות המופע. מסמל את הרשע שבבני האדם, ואת התחבולות שהם נוקטים בהם על מנת להשיג מטרותיהם.
  • החולם - דמות זו פועלת מתוך חלום, ולא ברור האם הוא חולם במהלך המופע או המופע כולו הוא החלום שלו.
  • הילד - הילד חייב לעזוב את ההגנה שמעניקים לו הוריו ולמצוא את עצמאותו תוך חקירת העולם שסביבו. הילד מסמל את התום שבבני האדם.
  • הליצן אדי (Eddie) - אדי מסמל את הילד שבתוך כל בני האדם הבוגרים.
  • ציפור השיר - הציפור מסמל את הרגשות של בני האדם. לאורך המופע היא מציגה תיקווה, שימחה, אכזבה ועצב כתוצאה מההתרחשות על גבי הבמה.

תיאור המופע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המערכה הראשונה שתי דמויות במסיכה - גבר לבוש צהוב ואישה לבושה כחול, וכן ילד קטן בלא מסיכה הלבוש לבן עולים אל הבמה. תולעים צבעוניות צופות בהם משני צידי הבמה בשעה שהשלושה מבצעים בלט (סצנה זו מלווה ב-Adagio מהפסקול של המופע).

  • עם רדת השלושה מהבמה, התולעים עורכות מופע של טיפוס וקפיצות בין, אל וממקלות סיניים (למנגינת "סלטימבנקו" (Saltimbanco) בהפסקול).
  • בסצנה הבאה עולה לבמה אישה לבושה ורוד, המבצעת אקרובטיקה של על גבי חבל גבוה (קטעי "Kazé" ו-"Norweg" בהפסקול).
  • סצנה של אקרובטיקה הכולל להטוט שמונה כדורים לבנים (קטע Arlequin בהפסקול).
  • סצנת ה-Boleadoras - בסצנה זו מבוצע קטעי ריקוד טאפ על הבמה על ידי שתי רקדניות (קטע זה מלווה במוזיקה המכונה Malamba שאינה מופיעה בהפסקול).

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת מערכה זו שב הברון ומבצע ריקוד טאפ. בסצנה הבאה מבוצעים קטעי אקרובטיקה לצלילי קטע "Barock" מהפסקול. לאחר מכן מבוצע מופע טרפז על ידי זוג תאומים (לצלילי Amazonia מהפסקול). ה-Baroques מגיבים למופע הטרפז מתחתית הבמה. בתום מופע הטרפז נערך מופע אקרובטי של שני לוליינים המאזנים זה את זה לצלילי מקטע "Urgence" של הפסקול. בסצנה הבאה ארבעת האווירים מבצעים אקרובטיקה של קפיצות באנג'י (לצלילי "Il Sogno di Volare"). המופע מסתיים שציפור השיר שרה את "Horéré Ukundé".

הפסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול זה הופץ בשלוש גרסאות שונות:

גירסת 1992
  1. Kumbalawé
  2. Barock
  3. Kazé
  4. Amazonia
  5. Norweg
  6. Urgence
  7. Pokinoï
  8. Saltimbanco
  9. Il Sogno di Volare
  10. Horéré Ukundé
  11. Rideau
גרסה מורחבת (2001) גרסה זו זהה לגירסת 1992 וכוללת ביצוע חי ל-
  1. Asagio
  2. Arlequin
גירסת 2005
  1. Kumbalawé
  2. Saltimbanco
  3. Cantus-Mélopée
  4. Norweg
  5. Kazé
  6. Barock
  7. Adagio
  8. Amazonia
  9. Pokinoï
  10. Il Sogno di Volare
  11. Horéré Ukundé
  12. Rideau

קיימת גירסת נוספת של המופע שהוקלטה בביצוע חי באמסטרדם, אולם זו לא שוחררה למכירה לציבור.