סב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בייחוס משפחתי. אם התכוונתם לאל המצרי גֶבּ, הנקרא גם סֶבּ, ראו גב (אל).
סבים הם האבות או האמהות של הוריו של אדם. המילים העבריות סב וסבה נתפסות בימינו כמשתייכות למשלב גבוה ואינן שימושיות בעברית היומיומית. במקומן נקלטו השמות המקבילים מארמית סבא וסבתא. לכל אדם ישנם ארבעה סבים, שמונה רב-סבים (סבא רבא) וכו' (לעתים פחות מכך, עקב נישואים בין קרובי משפחה).
בתרבויות רבות לסבים תפקיד חשוב בגידול וחינוך הילדים ובמקרים רבים, שבהם ההורים מסרבים או לא מסוגלים לגדל את ילדיהם, לוקחים על עצמם הסבים את התפקיד.
הסבים מזוהים עם זקנה ואף משמשים לעתים כסמל שלה.
בתרבויות המזרח-אסייתיות המסורתיות, אשר הושפעו מאוד מהקונפוציאניזם בו כיבוד האבות היה מן הערכים המוסריים החשובים ביותר במשפחה, נהגו הסבים במשפחה להשתמש בסמכות שלהם בענייני המשפחה, וצאצאיהם היו חייבים לציית להם. מסורת זו נעלמה עם ההתגברות של ההשפעות המערביות והגידול במספר המשפחות הגרעיניות בקרבם.
לפי ההלכה, מצוות כיבוד הורים כוללת גם את כיבוד הסבים:
| חייב בכבוד אבי אביו ואבי אמו, ואֵם אביו ואֵם אמו... ויתן להם דין קדימה בדיבור ובאכילה, וידבר אליהם בלשון כבוד וחשיבות | ||
| – שולחן ערוך המקוצר, הלכות כיבוד אב ואם | ||
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
