סביבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ילד משחק בסביבון, ציור שמן על קנבס, המאה ה-18
ילדה מחזיקה בסביבון, בציור "משחקי ילדים" של פיטר ברויגל האב, 1560

סביבון הוא צעצוע המסתובב על צירו. בקרב היהודים משמש הסביבון בעיקר כמשחק מסורתי לחג החנוכה.

הסביבונים הנפוצים מופעלים על ידי סיבובם באמצעות אצבעות כף היד, אך יש גם המופעלים באמצעות השלכתם בעוצמה, באמצעות בעיטה בכף הרגל, או באמצעות מנגנון הפעלה מכני. לאחר הפעלתו הסביבון מסתובב זמן מה סביב צירו, לעתים גם תוך התקדמות במישור, עד שהחיכוך וכוח הכבידה מביאים לעצירתו.

פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסביבון מקבל תנע זוויתי התחלתי באמצעות סיבוב התחלתי, וממשיך להסתובב ("לרקד") הודות לחוק שימור התנע הזוויתי והודות למידת החיכוך הקטנה שיש לסביבון עם המשטח עליו הוא מסתובב, מכיוון שהוא רוקד על חוד דק. משך סיבובו של הסביבון תלוי במספר גורמים:

  1. המהירות הזוויתית הראשונית הניתנת לו.
  2. מידת החיכוך שלו עם המשטח עליו הוא מסתובב.
  3. מומנט ההתמד שלו באופן יחסי למסתו - ככל שמומנט ההתמד שלו גדול יותר, כך תישמר מהירותו לאורך זמן רב יותר. סביבון גבוה יחסית יוכל להתמיד בסיבובו פחות מאשר סביבון שטוח יותר בו רוב המסה מפוזרת רחוק יחסית מציר הסיבוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו של הסביבון ככל הנראה בהודו העתיקה. הסביבון הוא פיתוח של משחק המזל בסוואסטיקה (צורה המוכרת כיום בשימושה על ידי הנאצים כצלב קרס), המסמלת את גלגל החמה.

לסביבון ארבע דפנות, שעל כל אחת מהן מסומנת (מגולפת, חרוטה או צבועה) אות. האותיות מייצגות גורלות העולים במהלך המשחק. לסביבון המסורתי יש צורה של קובייה עם חוד מצד אחד, ובצד השני יש מקל קצר. על ארבע הפאות הנותרות של הקוביה, שנמצאות בין המקל לחוד רשומות אותיות.

סביבון חנוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביבונים צבעוניים מעץ בשוק מחנה יהודה

מקור המנהג לשחק בסביבון בחנוכה הוא ממשחק הגרלה של ילדי גרמניה, נוצרים ויהודים, מהמאה ה-16, שבו השתמשו בסביבון כקוביית משחק. האותיות על צידי הסביבון סימנו בראשי תיבות לטיניות את מצב הזכייה של סכום ההימור. האותיות הלטיניות היו P–N–J–F או A–R–J–F. ביידיש, האותיות הן:

  • נ' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור)
  • ג' = גאנץ = מלא (זכייה)
  • ה' = האלבּ = חצי (חצי זכייה)
  • ש' = שטעל = להעמיד (הפסד)

המשחק בסביבון, שנפוץ גם באירופה (ונקרא ביידיש "דריידל"), אומץ שם על ידי היהודים שכרכו אותו עם מסורת חג החנוכה וניסיו. הם נתנו לאותיות את ראשי התיבות העבריות המוכרים: נס גדול היה שם. בתחילת המאה ה-20 החלו המורים ובהמשך גם המשוררים של ארץ ישראל להחליף את ה-ש' באות פ', המייצגת את המילה "פה", כדי להתאים את המסורת לשינוי הגאוגרפי.‏[1][2]

פירוש נוסף שניתן לאותיות נגה"ש הוא הערך המספרי (גימטריה) שלהם, העולה 358, כערך המילה משיח. גדולי החסידות, נתנו פירושים נוספים, כך למשל רבי נחמן מברסלב פירש בשיחות הר"ן את ראשי התיבות כ"נבדל", "גלגל", "היולי", "שפל" המרמזים לחלקי העולם.

במשך הזמן התפתח המנהג של מתן דמי חנוכה לילדים. מעות אלו שימשו להימורים במשחק הסביבון, בדומה למשחקי הימורים באגוזים של פסח. ההתרחקות ממקור המשחק (ההימור) מתבטאת בין היתר בכך שבסביבונים מודרניים אין פאות ואותיות כלל, והם אינם מתאימים להימורים. הסביבון הפך לסמל, ובמקומות מסוימית נהוג למלא סביבונים חלולים בממתקים בתור "דמי חנוכה".

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם סביבון לא הוברר עד תומו. במקומות אחדים מובא המקור מפי איתמר בן אבי, שטען כי הוא זוכר שהגה את המילה כבר בהיותו ילד בן 5. הפרסום הראשון של המילה בכתובים מופיע בעיתון הצפירה, מיום 24 בדצמבר 1897 (כאשר בן אב"י היה כבר בן 15) במאמר של דוד ישעיהו זילברבוש הווינאי, המייחס דווקא לעצמו את החידוש הלשונאי:

יש קונה עולמו במילה אחת או בהברה אחת ואפילו באות אחת שנזרקה לו מפי תומו...הנה מתנה טובה שיש לי בבית גנזי...סביבון שמה. הוא השם שאני קורא בעברית במשקל שפיפון לכלי צעצועים של הילדים בחנוכה שקורין 'דראדיל' בלע"ז.‏[3]

שמות אחרים שניתנו למשחק: ביאליק קרא לו "כִּרְכָּר", ומנדלי מוכר ספרים - "חזרזר", ונמצא גם הכינוי "מגדל עוז" שמקורו אינו ידוע.

ילד משחק בסביבון, וייטנאם

סביבוני משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסביבוני משחק שלא נועדו דווקא לחנוכה הצורה היא לרוב דיסקה בעלת סימטריה גלילית, על מנת שהסביבון יסתובב טוב יותר ולזמן רב יותר. באמצעות מקל מסובבים את הסביבון על החוד והוא "מרקד" על המשטח סביב עצמו.

ישנם גם סביבונים המכונים "פורפרה" בעגת ילדי ישראל (ביפנית:独楽, באנגלית:Trompo או Whipping Top). שני סוגי סביבונים שונים קרויים פורפרה, ולשניהם חודי מתכת.

  1. פורפרה עם שוט: סביבון עץ שחלקו העליון שטוח, ובמרכזו ידית שאורכה כחמישה סנטימטר. הסביבון מסובב ביד. השחקן מצליף בפורפרה באמצעות שוט, אשר נכרך סביב הסביבון. משיכת השוט מאיצה את הסביבון ושולחת אותו לשחקן נוסף, אשר מחזיר את הסביבון (מעין משחק מסירות).
  2. פורפרה עם חוט: סביבון קוני, פלסטי או עשוי עץ, אשר על חלקו התחתון חרוט תבריג. השחקן כורך חוט סביב הסביבון, מעגן את קצהו לאצבעו בלולאה ומטיל את הסביבון בעוצמה לקרקע. החוט הנמשך מסובב את הסביבון. במשחק של מספר שחקנים בפורפרות כאלה מטרת השחקן המטיל את הפורפרה לפגוע בפורפרה נייחת כך שהפורפרה שהטיל תמשיך עדיין להסתובב. פורפרות הפלסטיק, שהיו עשויות שני חלקים בצבעים שונים (חלק תבריג תחתון וחלק כדורי עליון) נטו להישבר כתוצאה ממשחק זה, ששוחק משנות החמישים עד סוף שנות השבעים.

סביבוני רגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביבוני רגל הם סביבונים שיחודם הוא בכך שהם מופעלים בעזרת כף הרגל. צורת הסביבונים מזכירה צורת פעמון והפעלתם נעשית על ידי דריכה חזקה בסמוך לחלק הפתוח שלהם. ייחוד נוסף של סביבונים אלו קשור לעובדה שניתן לשמור אותם בתנועה סיבובית לפרקי זמן בלתי מוגבלים על ידי שבועטים בהם בעיטה סיבובית בטכניקה מיוחדת. תכונה זו מאפשרת לשחק בסביבונים אלו משחק הדומה מאוד באופיו למשחק הכדורגל. המשחק פותח על ידי ממציא המשחקים דוד הירש, ויצא לאור לראשונה בשנת 1989.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל בשיר "סביבון" שחיבר נ.ד. קרפיבנר בשנות ה-20, וכן בשיר הסיפורי של נתן אלתרמן "נס גדול היה פה" שפורסם בעיתון דבר בשנות ה-30
  2. ^ לשוננו לעם, 44-45, המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, 1993
  3. ^ דוד ישעיהו זילברבוששיחת חולין לחנוכה, הצפירה, 24 בדצמבר 1897 (לקריאת המאמר כולו יש לדפדף קדימה ואחורה באמצעות החצים שבקצה השמאלי התחתון של הדף)