שומרון (עיר)
 | |
| רחוב עמודים בחורבות שומרון מהתקופה ההלניסטית, תצלום משנת 1925 לערך | |
| מדינה | ממלכת ישראל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 887 לפנה"ס[1] |
| סיבת נטישה | כיבוש הארץ על ידי צבא אשור |
| תאריך נטישה | 721 לפנה"ס |
| יישובים יורשים | סבסטיה |
| קואורדינטות | 32°16′34″N 35°11′42″E / 32.276111°N 35.195°E |
שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.[2][3] על-פי המסופר בתנ"ך, היא נוסדה בידי עמרי מלך ישראל, שקנה את המקום מאדם בשם שמר. חפירות ארכאולוגיות חשפו במקום את שרידיו של ארמון מפואר שנחשב לאחד הגדולים באזור הלבנט בתקופת הברזל.[4] לפי הדעה המקובלת במחקר, הארמון נבנה בידי עמרי ובנו אחאב.[5] בימי האימפריה האשורית החדשה מלכי האימפריה התייחסו למלכי ישראל כמלך שומרון – "שומרוני" (באשורית: URU.sa-me-ri-na-a-a,[6] URU.sa-me-ri-i-na-a-a,[7] או URU.sam-si-mu-ru-na-a-a[8]), והשם "שומרון" ניתן גם לכל ממלכת ישראל (הן במקרא והן בכתבים אשוריים), כחלק מהנוהג לקרוא ממלכה על שם בירתה.[9] העיר נחרבה בשנת 721 לפנה"ס לערך במהלך כיבוש ממלכת ישראל על ידי האימפריה האשורית. לאחר חורבן הממלכה, שומרון המשיכה לשמש כמרכז מנהלי בתקופה האשורית, הבבלית והפרסית בארץ ישראל.[10]
האתר הארכאולוגי של העיר שומרון נמצא ליד הכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון שבשמו השתמר השם "סבסטה" (Sebaste), כפי שנקראה על ידי הורדוס שבנה אותה מחדש.[11][12] כיום האתר נמצא בשליטה ישראלית, אך ביקור במקום מתאפשר רק בקבוצה לאחר תיאום עם צה"ל.
בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על-פי ספר מלכים היה המקום בבעלותו של שמר, ונקנה ממנו בידי עמרי מלך ישראל.[13] בנו של עמרי המלך אחאב ביצר את העיר ובנה בה בניינים מפוארים. אחד מבניינים אלה הוא בית השן, בניין מפואר המעוטר בשנהב. שרידי בניין זה התגלו בחפירות ארכאולוגיות.[14]
העיר נחרבה בשנת 721 לפנה"ס תוך כדי כיבוש הארץ על ידי צבא אשור, תחת שלטון שלמנאסר החמישי (או סרגון השני). ממהדורת האנאלים מארמונו בדור שרוכין של סרגון השני (715 לפנה"ס) נמסר שהוגלו לתחומי שומרון "בני ערב הרחוקים יושבי המדבר".[15]
שומרון איבדה את צביונה השומרוני לאחר כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון והפכה לעיר יוונית הלניסטית. תושביה היוונים של העיר שיבשו את שמה לסמריה שם שנשאר שגור בשפות הזרות עד היום, העיר נחרבה עם כיבושה על ידי הנשיא המושל החשמונאי יוחנן הורקנוס. לזכר כיבושה בידי יוחנן נקבע יום טוב בכ"ה בחשוון, כנזכר במגילת תענית.
בתקופתו של הורדוס נבנתה שומרון מחדש כעיר רומית מפוארת שנקראה סבסטיאה על שם הקיסר אוגוסטוס (Σεβαστη, "סבסטה", היה כינויו היווני של אוגוסטוס). היה זה אחד ממפעלי הבנייה המרשימים של הורדוס. הורדוס, שייחס חשיבות למיקומה של העיר בלב שטחי שלטונו, החליט לפתח אותה ואף יישב בה חיילים משוחררים שהבטיחו את נאמנותה של העיר למלך. לשם כך הוקפה שומרון בחומה שאורכה כ-3,500 מ' ובמרכזה נבנה האוגוסטאום, מקדש מפואר שהוקדש לקיסר. בנוסף הוקמו במקום מבנים האופייניים לעיר רומאית: אצטדיון, פורום ותיאטרון. העיר קשורה גם למסעותיהם של ישו ועמיתיו כאתר מרכזי בדרך ההר בין ירושלים לנצרת.
ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשומרון נעשו מספר חפירות. הראשונה בין השנים 1908–1910 מטעם אוניברסיטת הרווארד. מנהל החפירה היה ג'ורג' אנדרו רייזנר ששכר את שירותיו של גוטליב שומכר כדי שיסייע לו בחפירה, לאחר שלא היה מרוצה מעבודתו, פיטרו, והביא במקומו את קלרנס פישר שחפר לפני כן במסופוטמיה. בחפירה נחשף האגף המערבי של מצודת מלכי ישראל מימי עמרי ויהוא.
החפירה השנייה התבצעה בשנים 1931–1935, והשתתפו בה חוקרים מחמישה מוסדות: אוניברסיטת הרווארד, הקרן לחקר ארץ ישראל, בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים והאוניברסיטה העברית. ניהל את החפירות ג'ון וינטר קרופוט, מנהל בית הספר הבריטי לארכאולוגיה, וסייעה לצידו אשתו הבוטנאית גרייס קרופוט. בחפירה התברר כי העיר חרבה פעמים רבות, ובכל פעם שנבנתה מחדש פורקו מבניה, ואבניהם שימשו לבניה המחודשת, דבר שהקשה על הבחנה בין השכבות השונות.
בין השנים 1965–1967 נערכו חפירות מצומצמות מטעם אגף העתיקות הירדני בראשות ז' זיאדין, בעיקר באזור התיאטרון ומקדש אוגוסטוס.
מהתקופה הישראלית נמצא כי היו עיר עליונה (אקרופוליס) ותחתונה. ממדיה שנויים במחלוקת: בעוד שקרופוט סבר כי לא עלו על 75 דונם, קתלין קניון (שהשתתפה אף היא במשלחת המנדטורית) סברה כי היו קרובים לממדים של העיר בתקופה הרומאית שעמדו על כ-640 דונם. הבניה הייתה משובחת, ונעשתה ב"בנייה יבשה" של אבנים משולבות ללא טיט. נראה כי נעשתה בהשראת הפיניקים ואולי אף בעזרתם. בחדרי המחסנים נמצאו חרסי שומרון, אוסטריקונים בעברית הכתובים בדיו שחור שהיו למעשה תעודות משלוח של שמן ויין שהועלו כמס. שנהבי שומרון שנמצאו בארמון נחשבים לממצאים החשובים ביותר בסיווג של אמנות זעירה מאותה תקופה. לחלק משנהבים אלה יש דמיון רב לשנהבים שנבזזו על־ידי האשורים ונמצאו בארסלאן טאש ובכלח (אנ'). תארוכם מצוי במחלוקת, כאשר השוואה לשנהבים דומים מארמונות האשורים נוטה לתארכם לסוף המאה ה־8 לפנה"ס;[16] חוקרים אחרים מתארכים למאה ה-9 לפנה"ס.[17] לאחר הכיבוש האשורי במחצית השנייה של המאה ה-8 לפנה"ס, הוקמה בעיר בירת הפחווה, אם כי העיר החדשה הייתה כנראה קטנה מזו שלפני הכיבוש.[18]
לשיא תפארתה הגיעה העיר בתקופה הרומית. בתקופה זו הוקמו בניני ציבור בחלקם על ידי הורדוס שקיבל את העיר מידי אוגוסטוס. בין הממצאים ניתן לציין את מקדש אוגוסטוס, מקדש האלה קורֶה, שנבנה על גבי שרידי מקדש הלני לאלה איזיס, אצטדיון, תיאטרון בקוטר 65 מטר, פורום ובזיליקה, וכן מערכות קברים שונות, חלקן חצובות בסלע, וחלקן בנויות כמאוזוליאום מאבני גזית ומקורה בכיפה. הכיפה נתמכת בפנדנטיבים, וזו הדוגמה הקדומה בעולם לשימוש בטכניקה זו.
קבר אחאב ואביו עמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארכאולוגית נורמה פרנקלין, מאוניברסיטת תל אביב הביעה השערה לגבי מיקום הקברים בחפירות שומרון המקראית. בהרצאה בכנס מחקרי יהודה ושומרון במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ביוני 2007 היא הציגה תיאור של שני קברים שנחצבו מתחת לארמון מלכי ישראל בעיר שומרון. הקברים נחפרו לפני למעלה מ-100 שנה, על ידי משלחת מאוניברסיטת הרווארד הראשונה בין השנים 1908–1910 אך לא זוהו בתור כאלה. החוקרת סיפרה כי בהתאם לשיטת העבודה של המשלחת, היות שהיא חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים, היה עליה לפי החוק לחשוף בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, ומיד לכסות אותה בסיום רישום הממצאים. וזאת כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. בדו"חות שהותירה המשלחת היא מציגה שרטוט מלא של שני האולמות המוארכים - בעלי צורה מלבנית - בעלי קמרונות, העשויים להיות קברי המלכים. בביקור שערכה באתר היא הצליחה לחדור לקמרונות ולבחון את צורתם.
תחילה היא הבחינה בשרטוטים כי שניים מהמבנים מתחת לארמון שונים מהאחרים ואינם בורות מים, ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים הללו נראו כמו מערות קבורה בצורה מלבנית. המבנה שלהם ומיקומם דומים לקברים המלכותיים של מלכי אשור בחורסאבד (היא דור שרוכין בירת סרגון השני), ביניהם קברו של סרגון השני. שם נמצאו קברי מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה ובהם נמצאו תכשיטי זהב מעוצבים, כלי מלחמה ועוד. תמיכה בהשערה מצאה פרנקלין במקרא, בדברי ישעיהו הנביא המציין את נוהג מלכי הגויים לעומת מנהג מלכי בית דוד: ”כָּל-מַלְכֵי גוֹיִם, כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד, אִישׁ בְּבֵיתוֹ”.[19] פרנקלין מעריכה כי המערה האחת היא של עמרי והשנייה של אחאב.
גן לאומי שומרון (סבסטיה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר החפירות הארכאולוגיות הוכרז כגן לאומי ונוהל על ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים, והכניסה אליו הייתה בתשלום. במקום נבנו על ידי תושבי הכפר הסמוך סבסטיה מסעדות וחנויות מזכרות. שטח הגן כ-218 דונם. כיום הכניסה לגן הלאומי היא ללא תשלום, אך אפשרית רק במסגרת טיולים מאורגנים, בתיאום מראש עם צה"ל, ואיננה מתאפשרת למבקרים בודדים, למעט בזמנים מיוחדים כגון חול המועד פסח וחול המועד סוכות, שבהם הכניסה לרכבים פרטיים מאובטחת על ידי צה"ל.
ניתן לראות במקום שרידים מתקופות שונות ובעיקר את שרידי המבנים הציבוריים ומרכזי הפולחן מן התקופה ההרודיינית/רומית וכן קטעי ביצורים ומגדלים הלניסטיים. כמו כן קיימים היום שרידים של רחוב עמודים (קארדו) ששימש כמרכז מסחרי. רחוב זה מאוחר לתקופת הורדוס אך כנראה גם הורדוס הקים רחוב דומה.
סמוך למקום נמצאות ההתנחלות שבי שומרון ומדרשת השומרון.
הרס באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – הרס אתרי מורשת ישראלית |
ביולי 2022 הציתו ערבים פלסטינים חלקים נרחבים מהאתר, ריססו כתובות גרפיטי על עתיקות, וגרמו נזק לעתיקות ולממצאים הארכאולוגיים במקום.[20] במרץ 2023 פרסמה עיריית סבסטיה בדף הפייסבוק שלה כי היא סללה כביש טבעתי בתוך שטח הגן הלאומי שומרון, בתוואי שחודר כ-400 מטר לעומק שטחי C. במהלך העבודות נהרסה החומה ההרודיאנית ונפרצו מערות קבורה מתקופת בית שני שנשדדו והושחתו. אל הקברים הושלכו פגרי חזירים.[21] במאי 2023 אישרה ממשלת ישראל תוכנית לשיקום הגן הלאומי מההרס בהיקף של 32 מיליון שקלים.[22]
גלריית תמונות מהגן הלאומי שומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
סרקופג -
שדירת עמודים בפורום -
פינת ישיבה עגולה בקצה הפורום -
התיאטרון -
מגדל עגול -
מדרגות למקדש -
עתיקות שומרון בגן לאומי סבסטיה 2016
גלריית תמונות מהכנסייה הביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסורת ימי-ביניימית מצביעה על בירת השומרון כמקום קבורת ראשו של יוחנן המטביל, כפי שמופיע במפות צליינים מן התקופה.
-
פרוזדור הכניסה -
השער מתוך הכנסייה -
-
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, משרד הביטחון והוצאת כרטא, כרך 4 עמ' 1493 - 1503
- יוסף אבירם (עורך), ארץ שומרון - הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשל"ד
- עמוס פרומקין, מערכת אספקת המים של שומרון-סבסטיה, אמות מים קדומות בארץ ישראל- קובץ מאמרים, בעריכת דוד עמית, יזהר הירשפלד ויוסף פטריך, הוצאת יד בן צבי, 1989
- על אמות המים של ירושלים ראה מדריך ישראל החדש, כרך 11: "הרי יהודה", עמ' 63 - 70
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גן לאומי סבסטיה - באתר "טבע ונופים בישראל"
- צילה וזהר לפיד, שומרון- סבסטיה בירת ממלכת ישראל טבע הדברים
- פארק (גן לאומי) שומרון (סבסטיה) - באתר רשות הטבע והגנים
- תל שומרון באתר עידן התנ"ך
- סיור וירטואלי (מצולם) באתר העתיקות
- תמונות מסבסטיה
- תמונות עדכניות של גן לאומי שומרון באתר 'רשימות', אוקטובר 2009
- ורד נעם, מביקורת הנוסח לשחזור היסטורי: לתולדותיהם של שלושה מקומות בארץ-ישראל, קתדרה 104, יוני 2002, עמ' 7 - 18
- בצלאל בר-כוכבא, כיבוש העיר שומרון בידי יוחנן הורקנוס: העילה להטלת המצור, היישוב היהודי בחבל עקרבא והריסת העיר סמאריה, קתדרה 106, דצמבר 2002, עמ' 7 - 34 (דיון היסטורי בסיפור כיבוש העיר בספרו של יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים)
- שומרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע על אתר שומרון, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- שמואל פישר, חורבן ממלכת ישראל וגלות עשרת השבטים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 באוגוסט 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/haeir-4.htm
- ^ Bagnall, Roger S; Brodersen, Kai; Champion, Craige B; Erskine, Andrew; Huebner, Sabine R, eds. (2013-01-21). The Encyclopedia of Ancient History (באנגלית) (1 ed.). Wiley. doi:10.1002/9781444338386.wbeah11208.pub2. ISBN 978-1-4051-7935-5.
- ^ I Book of Kings 12:25
- ^ Finkelstein, Israel (2013). The Forgotten Kingdom: the archaeology and history of Northern Israel. pp. 65–66, 73, 78, 87–94. ISBN 978-1-58983-911-3. OCLC 880456140.
- ^ Finkelstein, Israel (2013). The Forgotten Kingdom: the archaeology and history of Northern Israel. pp. 65–66, 73, 78, 87–94. ISBN 978-1-58983-911-3. OCLC 880456140.
- ^ Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III (744–727 BC) and Shalmaneser V (726–722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 46, 70;
Grant Frame, The Royal Inscriptions of Sargon II, King of Assyria (721–705 BC), Eisenbrauns, 2021, עמ' 56, 329 - ^ Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III (744–727 BC) and Shalmaneser V (726–722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 77, 87
- ^ A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 64, 114, 131, 175
- ^ נדב נאמן, לקביעת מקום מקדשיהם של ה׳ שומרון וה׳ תימן, ארץ ישראל לג, 2018, עמ' 177
- ^ Pummer, Reinhard (2019), "Samaria", The Encyclopedia of Ancient History (באנגלית), John Wiley & Sons, Ltd, pp. 1–3, doi:10.1002/9781444338386.wbeah11208.pub2, ISBN 978-1-4443-3838-6, S2CID 241784278, נבדק ב-2021-12-22
- ^ נחמן אביגד, שומרון (העיר), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, עמ' 1493
- ^ Barag, Dan (1993-01-01). "King Herod's Royal Castle at Samaria-Sebaste". Palestine Exploration Quarterly. 125 (1): 3–18. doi:10.1179/peq.1993.125.1.3. ISSN 0031-0328.
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"ד
- ^ זאב וילנאי, העיר שומרון, באתר דעת
- ^ [1].
- ^ ר. גבעון, שנהבי נמרוד ושנהבי ארץ־ישראל, ידיעות החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה כב, 1958, עמ' 57–58
- ^ הערך"שומרון", אנציקלופדיה מקראית, כרך ח', עמ' 160
- ^ מבוא לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, פרק 8 (כתב: אברהם פאוסט), עמ' 279.
- ^ ספר ישעיהו, פרק י"ד, פסוק י"ח.
- ^ הצתה וכתובות גרפיטי בערבית: נזק לגן הלאומי "שומרון העתיקה", באתר ערוץ 7, 26 ביולי 2022
- ^ לא מפסיקים להרוס: הפלסטינים סללו כביש על ממצאים ארכיאולוגים בשומרון העתיקה, באתר ערוץ 7, 14 במרץ 2023
- ^ חזקי ברוך, הממשלה אישרה: 32 מיליון שקלים לשיקום שומרון העתיקה, באתר ערוץ 7, 7 במאי 2023
| אתרים בשומרון | ||
|---|---|---|
| צפון השומרון | תל דותן • עמק דותן • קסטלום בליסימום • יער ריחן • מצפה שלפים - עמק דותן • שומרון • יער שקד | 
|
| מרכז השומרון | בריכת ישמעאל • עין מח'נה (מעיין עמשא) • האלות האטלנטיות • מצפה יוסף • מצפה הדר • מצפור רבבה • שכם הקדומה • קבר יוסף • הר גריזים • מוזיאון השומרונים • מקדש השומרונים בהר גריזים • יקב הר ברכה • הר עיבל • מזבח הר עיבל • באר יעקב (שכם) • עין כפיר • עיינות בידאן • הר כביר • בור הציפורים • סבסטיה • גבעת פינחס • קברי אלעזר ואיתמר • אלוני יצהר • קבר השייח' סלמן אל פארסי | |
| מערב השומרון | המרפסת של המדינה • נחל קנה • גתות ברקן • דיר קלעה • פארק הצנירים • חורבת כורכוש • חורבת דיר סמען • חורבת צרידה | |
| מזרח השומרון | מצפה שלושת הימים • מצפה מתן • תל חייא • שמורת נבי נון • חורבת עורמה • בריכת אירוס השומרון • מצפה אילן (אלון מורה) • מצפה בניו • בוסתן שלמה • טנא א-תחתא | |
| דרום השומרון | קבר יהושע בן נון • קבר כלב בן יפונה • מעיין אייל • ח'ירבת סמארה • יקב טורא | |
