שומרון (עיר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- הדף "סבסטיה" מפנה לכאן. לערך העוסק בתחנת הרכבת מסעודיה (סבסטיה), ראו תחנת הרכבת מסעודה (סבסטיה).
שומרון היא עיר קדומה בארץ ישראל. בירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס. מיקומה הגאוגרפי של העיר שומרון מיוחס לכפר הערבי סבסטיה שבהרי השומרון כיום בתחום הרשות הפלסטינית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
על-פי ספר מלכים ייסד את העיר עמרי מלך ישראל:
| "ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שומרון" | ||
| – מלכים א' ט"ז 24 | ||
בנו של עמרי המלך אחאב ביצר את העיר ובנה בה בניינים מפוארים. אחד מבנינים אלה הוא בית השן, בניין מפואר המעוטר בניבי פילים. שרידי בניין זה התגלו בחפירות ארכאולוגיות. העיר נחרבה בשנת 721 לפנה"ס תוך כדי כיבוש הארץ על ידי צבאות האשורים.
שומרון איבדה לחלוטין את צביונה היהודי-שומרוני לאחר כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון, שיישב במקום כ-6,000 מוקדונים והעיר נהפכה לעיר יוונית הלנית. תושביה המוקדונים של העיר שיבשו את שמה לסמריה שם שנשאר שגור בשפות הזרות עד היום, העיר נחרבה עם כיבושה על ידי יוחנן הורקנוס. בתקופתו של הורדוס נבנתה שומרון מחדש כעיר רומית מפוארת שנקראה סבסטיאה על שם הקיסר אוגוסטוס ("סבסטי" Σεβαστη היה כינויו היווני של אוגוסטוס). זה היה אחד ממפעלי הבנייה המרשימים של הורדוס. הורדוס, שייחס חשיבות למיקומה של העיר בלב שטחי שלטונו, החליט לפתח אותה ואף יישב בה חיילים משוחררים שהבטיחו את נאמנותה של העיר למלך. לשם כך הוקפה שומרון בחומה שאורכה כ 3,500מ' ובמרכזה נבנה מקדש מפואר לכבוד הקיסר אוגוסטוס. לכבודו, בדומה לנמל קיסריה, הקדיש את העיר ושינה את שמה לסבסטוס (שמו היווני של אוגוסטוס). כמו כן הקים הורדוס בעיר מבנים האופייניים לעיר רומית: אצטדיון, פורום ותיאטרון. העיר קשורה גם למסעותיהם של ישו ועמיתיו כאתר מרכזי בציר ההר בין ירושלים לנצרת.
[עריכה] גן לאומי שומרון (סבסטיה)
אתר החפירות הארכאולוגיות הוכרז כגן לאומי המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים, והכניסה אליו בתשלום. במקום מסעדות וחנויות מזכרות. שטח הגן כ-218 דונם.
היום ניתן לראות בבמקום שרידים מתקופות שונות ובעיקר את שרידי המבנים הציבוריים ומרכזי הפולחן מן התקופה ההרודיינית/רומית וכן קטעי ביצורים ומגדלים הלניסטיים. כמו כן קיימים היום שרידים של רחוב עמודים (קארדו) ששימש כמרכז מסחרי. רחוב זה מאוחר לתקופת הורדוס אך כנראה גם הורדוס הקים רחוב דומה.
באתר אפשר לראות את האמפיתיאטרון השלם ביותר מהתקופה הרומית בין אלה ששרדו במזרח התיכון.
[עריכה] ארכאולוגיה
בשומרון נעשו מספר חפירות. הראשונה בין השנים 1908-1910 מטעם אוניברסיטת הרוורד. החפירה בתחילה הייתה בראשות שומכר, לאחר מכן בראשות רייסנר ופישר. בחפירה נחשף האגף המערבי של מצודת מלכי ישראל מימי עמרי ויהוא.
השניה בשנים 1931-1935 כאשר השתתפו חמישה מוסדות: אוניברסיטת הרוורד, הקרן האנגלית לחפירות בארץ ישראל, האקדמיה הבריטית, בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים, והאוניברסיטה העברית. ניהלה את החפירות קרופוט. בחפירה התברר כי העיר חרבה פעמים רבות, ובכל פעם שנבנתה מחדש פורקו כל בניניה והיא נבנתה מחדש על הסלע באמצעות אבנים מהבנינים הישנים, דבר שהקשה להבחין בין השכבות השונות.
בין השנים 1965-1967 נערכו חפירות מצומצמות מטעם אגף העתיקות הירדני בראשות ז' זיאדין, בעיקר באזור התיאטרון ומקדש אוגוסטוס.
מהתקופה הישראלית נמצא כי היו עיר עליונה (אקרופוליס) ותחתונה. ממדיה שנויים במחלוקת: בעוד שגרייס קרופוט סברה כי לא עלו על 75 דונם, קתלין קניון (שהשתתפה אף היא במשלחת המנדטורית) סברה כי היו קרובים לממדים של העיר בתקופה הרומאית שעמדו על כ-640 דונם. הבניה הייתה משובחת, ונעשתה ב"בנייה יבשה" של אבנים משולבות ללא טין. נראה כי נעשתה בהשראת הפיניקים ואולי אף בעזרתם. בחדרי המחסנים נמצאו אוסטריקונים בעברית, כתובים בדיו שחור שהיו למעשה תעודות משלוח של שמן ויין שהועלו כמס. שנהבים מיוחדים במינם נמצאו בארמון אחאב, והם נחשבים לממצאים החשובים ביותר בסיווג של אמנות זעירה מאותה תקופה.
לשיא תפארתה הגיע העיר בתקופה הרומית. בתקופה זו הוקמו בניני ציבור בחלקם על ידי הורדוס שקיבל את העיר מידי אוגוסטוס. בין הממצאים ניתן לציין את מקדש אוגוסטוס שנבנה על ידי הורדוס כתודה לקיסר, מקדש האלה קורֶה שנבנה על גבי שרידי מקדש קדום לאלה איזיס מהתקופה ההלניסטית, האצטדיון שהיה לו קשר למקדש, התיאטרון שקוטרו החיצוני היה כ-65 מטר, הפורום והבזיליקה, וכן מערכות קברים שונות, חלקן חצובות בסלע, וחלקן בנויות כמאוזוליאום, בנוי באבני גזית ומקורה בכיפה.
[עריכה] קבר אחאב ואביו עומרי
הארכאולוגית נורמה פרנקלין, מאוניברסיטת תל אביב הביעה השערה לגבי מיקום הקברים חפירות שומרון המקראית. בהרצאה בכנס מחקרי יהודה ושומרון במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ביוני 2007 היא הציגה תאור של שני קברים שנחצבו מתחת לארמון מלכי ישראל בעיר שומרון. הקברים נחפרו לפני למעלה מ-100 שנה, על ידי משלחת מאוניברסיטת הרוורד הראשונה בין השנים 1908-1910 אך לא זוהו בתור כאלה. החוקרת סיפרה כי בהתאם לשיטת העבודה של המשלחת, היות שהיא חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים , היה עליה לפי החוק לחשוף בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, ומיד לכסות אותה בסיום רישום הממצאים. וזאת כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. בדו"חות שהותירה המשלחת היא מציגה שירטוט מלא של שני האולמות המאורכים - בעלי צורה מלבנית - בעלי קמרונות, העשויים להיות קברי המלכים. בביקור שערכה באתר היא הצליחה לחדור לקמרונות ולבחון את צורתם.
תחילה היא הבחינה בשרטוטים כי שניים מהמבנים , מתחת לארמון, שונים מהאחרים והם לא בורות מים כמו מבנים אחרין. ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים האלה נראו כמו מערות קבורה בצורה מלבנית. המבנה שלהם ומיקומם דומים לקברים המלכותיים של מלכי אשור ב-"Khorsabad" ביניהם של סרגון השני. שם נמצאו קברי של מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה ובהן נמצאו תכשיטי זהב מעוצבים וכלי מלחמה ועוד.
תמיכה בהשערה היא מצאה במקרא, כאשר ישעיהו הנביא מציין את הנוהג של מלכי הגויים לעומת מלכי בית דוד:
 |
כָּל-מַלְכֵי גוֹיִם, כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד, אִישׁ בְּבֵיתוֹ. |
 |
| – פרק י"ד, י"ח | ||
. החוקרת מעריכה כי מערה אחת היא של עמרי והשני היא של אחאב.
[עריכה] שומרון כיום
סמוך לאתר הגן הלאומי נמצאת תחנת הרכבת סבסטיה בה חודשה ההתיישבות היהודית בשומרון בשנים 1974-1976. סמוך למקום נמצאת ההתנחלות שבי שומרון ומדרשת השומרון.
[עריכה] לקריאה נוספת
- האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, משרד הביטחון והוצאת כרטא, כרך 4 עמ' 1493-1503.
[עריכה] קישורים
- רשות הטבע והגנים - גן לאומי שומרון (סבסטיה)
- תל שומרון באתר עידן התנ"ך
- סיור וירטואלי (מצולם) באתר העתיקות
- תמונות מסבסטיה
 גנים לאומיים בישראל  |
||
|---|---|---|
|
