סבראש
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 סבראש
| |
|---|---|
.JPG)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | נקראים |
| משפחה: | נקריים |
| סוג: | סבראש |
| מין: | סבראש |
| שם מדעי | |
 Jynx torquillaליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
סַבְרֹאשׁ (שם מדעי: Jynx torquilla) הוא עוף נודד ממשפחת הנקריים. תפוצתו טרנספלארקטית. הוא מתרבה באזורים הממוזגים של אירופה ואסיה, וחורף באפריקה ובדרום אסיה. בישראל הוא חולף בחודשי הסתיו בדרכו דרומה, ושוב באביב כשהוא חוזר לאזורי הרבייה שלו.
השם סבראש ניתן לו בשל יכולתו לסובב את ראשו ב-180 מעלות כמעט. במצבי סכנה, הוא מפתל את ראשו ולוחש כנחש במצג הרתעה.
מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורך גופו של הסבראש כ-17 סנטימטרים, ומשקלו עד 50 גרם. צבע הנוצות חום-אפרפר כצבע קליפת עץ, ללא כיתום מובהק, והרגליים קצרות וחומות. הזנב חום-אפור, ארוך יחסית לגוף, עם שלושה פסי רוחב חומים כהים. המקור אפור, מחודד פחות וקצר מזה של נקריים אחרים. לעיתים נראה גוון ירקרק ברגליים ובמקור. הגחון בהיר, משורטט בדוגמה כהה של "ראשי חץ", והגרון חום בהיר.
נוצות הראש מזדקרות לצורת כיפה במצבי התרגשות. פס חום כהה נמשך מהראש עד הגב, המופרד בבירור אצל עופות בוגרים. אצל הצעירים הפס מטושטש יותר ומתמזג עם שאר הנוצות. פס באותו צבע נמשך מקצה העין לרוחב הלחי.
הזכר והנקבה דומים, אך צבעי הנקבות מעט עמומים יותר, וגוני החום-אדמדם המופיעים בלבוש החיזור של הזכר חסרים אצלן. הצעירים דומים לבוגרים, מלבד גוני החום הדהויים יותר. דוגמת ראשי החץ על הגחון כמעט אינו נראית, והגרון בהיר מאוד, לעיתים כמעט לבן.
קול[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן החיזור, ההזדווגות והטיפול בגוזלים, הסבראשים קולניים למדי. מחוץ לתקופות אלה התנהגותם חששנית וקשה להבחין בהם. קולו של הסבראש ברור, צלול ובלתי משתנה, ומזכיר קריאת בז. בני הזוג מרבים לשיר ביחד, וכשהם מחליפים משמרות בעונת הדגירה הם משמיעים קולות תיפוף ונקישה חרישיים.
הצעירים, ולעיתים גם בוגרים, משמיעים קול דומה ללחישת נחש במצבי סכנה, התנהגות המכונה "מימיקה".
בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
סבראשים חיים בנופים פתוחים או פתוחים למחצה, שיש בהם לפחות עצים בודדים, כגון שטחי פארק, גנים גדולים ומטעים. הם נמנעים מיערות עבותים, שטחים חסרי עצים, מדבריות והרים גבוהים, ומעדיפים אקלים יבשתי שאינו לח מדי. באזורי החריפה שלהם, הסבראשים מחפשים אזורים עשירים בחרקים, בעיקר סוואנה עם עצי שיטה. הם אינם נכנסים ליערות גשם ושוהים רק פרקי זמן קצרים באזורים מדבריים.
נדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב הסבראשים נודדים, למעט אוכלוסיות איים (כגון קורסיקה, סרדיניה, סיציליה וקפריסין), שהן יציבות או נודדות למרחקים קצרים. נדידת הסבראשים מתחילה באמצע אוגוסט. בדרך כלל הם חוצים את הרי האלפים, אך עוקפים את הים התיכון בנתיב מערבי, דרך ספרד וגיברלטר, או בנתיב מזרחי, דרך הבלקנים והבוספורוס. יש החורפים בדרום ספרד, בדרום יוון או באיי יוון. אוכלוסיות מצפון סקנדינביה נודדות בחלקן מעל בריטניה, ופרטים בודדים נצפו חורפים שם.
סבראשים מאירופה וממערב אסיה חורפים מדרום לסהרה, באזור נרחב המשתרע מסנגל, גמביה וסיירה לאון במערב עד אתיופיה במזרח, ועד הרפובליקה של קונגו וקמרון בדרום. אוכלוסיות ממרכז ומזרח-אסיה חורפות בתת-היבשת ההודית, בדרום-מזרח אסיה ובדרום יפן.
הסבראשים מתחילים לחזור לאזורי הרבייה שלהם בסוף מרס, אך רובם יוצאים לדרכם באמצע אפריל. אוכלוסיות צפון-פליארקטיות מגיעות לשטחי הרבייה שלהן רק בתחילת מאי או מאוחר יותר. פרטים בודדים מגיעים לעיתים עד מערב אלסקה.
התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזונו העיקרי של הסבראש הוא נמלים וחרקים אחרים שהוא מוצא בעצים רקובים או על הקרקע.
קינון[עריכת קוד מקור | עריכה]
סבראשים משתמשים בחורי קינון נטושים של נקרים, במקום לחצוב חורים בעצמם. הביצים לבנות, כמו אצל עופות רבים המקננים בנקרות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סבראש, באתר ITIS (באנגלית)
- סבראש, באתר NCBI (באנגלית)
- סבראש, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- סבראש, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סבראש, באתר GBIF (באנגלית)
