סבריו מרקאדנטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סבריו מרקדאנטה

ג'וזפה סבריו רפאלה מרקאדנטהאיטלקית: Giuseppe Saverio Raffaele Mercadante, הוטבל לנצרות ב-17 בספטמבר 1795 - 17 בדצמבר 1870) היה מלחין איטלקי, בעיקר של אופרות. מרקאדנטה לא זכה אומנם לתהילה בינלאומית, כזו שהייתה נחלתם של גאטנו דוניצטי או ג'ואקינו רוסיני, מעבר לתקופת חייו, אך במספר היצירות המרשים שחיבר לא נפל משני אלה, והמבנים האופראיים, הסגנונות המלודיים והתזמור שפיתח תרמו משמעותית ליסודות שעליהם בנה ג'וזפה ורדי את הטכניקה הדרמטית שלו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקאדנטה למד בקונסרבטוריון של נאפולי אצל צינגרלי. בראשית דרכו התבלט כמלחין מוזיקה אינסטרומנטלית, אך בשנת 1820 כבר עשה לו שם בנאפולי כמלחין אופרות. את ההצלחה הראשונה הגדולה נחל בלה סקאלה שבמילאנו, באופרה "אליזה וקלאודיו" (1821), שהועלתה תוך זמן קצר על בימות כמה מן התיאטראות החשובים באירופה. להצלחה דומה ולמשך חיים ארוך ברפרטואר האופראי זכתה "קאריטיאה, מלכת ספרד" (שנודעה גם בשם "דונה קאריטיאה"; ונציה 1826). מרקאדנטה ניסה למצוא משרה בספרד, ומשנכשל בכך, חזר ב-1831 לאיטליה. ב-1832 עלתה האופרה שלו "הנורמנים בפאריג'י" בטורינו. בשנת 1833 התמנה למאסטרו די קאפלה בנובארה ובמהלך שבע השנים הבאות הלחין הן מוזיקה דתית והן אופרות נוספות.‏[1]

בשנת 1835 הזמין התיאטרון האיטלקי בפריז אופרה ממרקאדנטה. האופרה, "אי בריגאנטי", לא הייתה לטעם הקהל הפריזאי, אבל השפעת תרבות ההאופרה הפריזאית, בעיקר זו של ג'אקומו מאיירבר, מצאה ביטוי ביצירתו הבאה, "איל ג'וראמנטו" מ-1837, שהרפורמות שנקט בה התגלו גם באופרות הבאות שלו, בייחוד ב"איל בראבו" וב"לה וסטאלה". ב-1840 התמנה מראקדנטה למנהל הקונסרבטוריון של נאפולי, שם נשאר 30 שנה, עד מותו.‏[1] . עם תלמידיו שם נמנה גם פאולו טוסטי.

השפעתו של רוסיני ניכרת מאוד באופרות הראשונות של מרקאדנטה, אך מראשית שנות ה-30 גוברת עליה השפעת הסגנון החדש שהביאו בליני ודוניצטי. בסוף שנות ה-30 ובשנות ה-40 הכניס חידושים נוספים בעבודתו, כשנמנע מקישוטיות-יתר ווקאלית והרחיב את הטווח ההרמוני, לצד התאמה רבה יותר לפעילות על הבמה. הדבר צלח בידו פה ושם, אבל הוא התקשה לקיים תנופה דרמטית לפרקי זמן ממושכים. מאמצע שנות ה-40 נחשלה יצירתו בהשוואה לזו של ורדי, ששליטתו בזירת האופרה גברה והלכה, בדומה לרוסיני בשנות ה-20. עם זאת, באופרות הראשונות של ורדי, כגון "אוברטו, רוזן סן בוניפאצ'ו", עוד ניכרת השפעתו של מרקאדנטה.‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 רוג'ר פרקר, הערך "סבריו מארקדנטה" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין