סברי ג'ריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

סברי ג'ריסערבית: صبري جريس; נולד ב-1938 בפסוטה) הוא עורך דין ערבי-ישראלי ופעיל פוליטי, אשר היה בכיר באש"ף וחבר במועצה הלאומית הפלסטינית.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ריס נולד בכפר פסוטה ב-1938 למשפחה ערבית-נוצרית. בגיל 19 יצא ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית. הוא היה פעיל בוועד הסטודנטים הערבים והיה ממייסדי ומנהיגי תנועת "אל-ארד", תנועה ערבית לאומית עם אוריינטציה נאצריסטית פאן-ערבית שהוצאה מהחוק כעבור כמה שנים. עם סיום לימודיו עבר לחיפה ועבד במשרד עורכי הדין נקארה-וקסמן.

בשנת 1966 פרסם את המחקר "הערבים בישראל", הספר הראשון בעברית שעסק במצבם של ערביי ישראל ותיאר את יחס השלטונות כלפיהם. הספר תורגם למספר שפות, בניהן אנגלית, גרמנית, צרפתית, איטלקית ושבדית.

בשנים 1964-1970 הוחזק 7 פעמים במעצר מנהלי בכלא‏[1][2] והוטלו עליו מגבלות שונות.

בשנת 1970, עזב את ישראל לביירות עם אשתו, בתיאום עם השלטונות בארץ. בלבנון היה לפעיל מרכזי באש"ף. והחל לשמש כחוקר במכון למחקרים פלסטיניים של אש"ף במחלקה הישראלית. ג'ריס הפך לראש המחלקה הישראלית במכון ומשנת 1978 הוא עומד בראש המכון. בנוסף היה עורך של ירחון אש"ף. במהלך שנות השמונים והתשעים שימש כיועץ לערפאת לענייני ישראל.

הוא נשאר בלבנון לאחר שאש"ף גורשו מהעיר עם אשתו ושני ילדיו והמשיך לנהל את המכון. בשנת 1983 נרצחה אשתו בפיצוץ מטען, שככל הנראה היה מיועד לפגוע בו. ג'ריס עזב לתוניס, שם נישא לאחות אשתו, ומשם עבר עם המשפחה לניקוסיה, משם ניהל את המכון. ב-1994 במסגרת הסכם אוסלו חזר לישראל.

בשנת 2006 ייצג בבית המשפט את אחיו ג'ריס ג'ריס שהורשע לבסוף במגע עם סוכן איראני.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]