סגן נשיא רוסיה

ממשל ופוליטיקה של
רוסיה

חוקה
נשיא
- ולדימיר פוטין
ממשלת רוסיה
- ראש ממשלה (רשימה)
  - דמיטרי מדבדב
מוקדי כוח בלתי פורמליים
- הלשכה הציבורית
- מועצת המדינה
האסיפה הפדרלית
- מועצת הפדרציה
- הדומה
מפלגות פוליטיות
מערכת המשפט
חלוקה מנהלית
- סובייקטים פדרליים
- מחוזות קראיה
- מחוזות אובלסטי
הבחירות
- הבחירות לפרלמנט
- הבחירות לנשיאות
יחסי החוץ

סגן נשיא הפדרציה הרוסית (רוסית: вице-президент Российской Федерации) היה התפקיד הפוליטי השני בחשיבותו ברוסיה בשנים 1990-1993, בדומה למעלת תפקיד ראש ממשלת רוסיה כיום, הנחשב במובן מסוים לממלא מקום הנשיא בעת שהותו בחו"ל וכאשר אין ביכולתו לבצע את תפקידו, כפי שאירע לקראת סוף כהונתו של בוריס ילצין.

ביטול התפקיד [עריכה]

התפקיד בוטל באוקטובר 1993 על ידי בוריס ילצין, בעקבות המשבר החוקתי ברוסיה והסכסוך בין הפרלמנט והנשיא; ביוני 1993 הוציא ילצין צו להקמת וועדה חוקתית מיוחדת לבחינת החוקה שהוא הציע באפריל של אותה שנה, על מנת שיוכלו להציעה במשאל עם. חוקת ילצין נועדה לעקוף את הפרלמנט, שעבד באותה עת על חוקה משלו. כצפוי, שתי החוקות נגדו אחת את השנייה בעניין יחסי רשות מבצעת-רשות מחוקקת וכאשר ילצין הציע להקים משטר נשיאותי עם כוח רב יותר לרשות המבצעת על חשבון המחוקקת, הפרלמנט שאף להקים משטר שיקצץ בסמכויות הנשיא ויעניק סמכויות גדולות יותר לרשות המחוקקת. הוועדה שילצין הקים, שהורכבה מנציגי מפלגות וארגונים חברתיים רבים אישרה את הבאת החוקה למשאל עם בעוד שהפרלמנט הצביע נגד ותמך באישור החוקה שלו. בסוף ספטמבר 1993, ילצין הגיב למבוי הסתום, בחזרה על ההכרזה על קיום משאל עם בעניין החוקה שהציע, אך הפעם הורה גם על פיזור הפרלמנט וקיום בחירות חדשות. הפרלמנט - קונגרס נציגי העם - קיים פגישת חירום ואישר את מינוי סגן נשיא הפדרציה הרוסית, אלכסנדר רוצקוי לנשיא והצביע להדיח את ילצין. בוריס ילצין, שנהנה מתמיכת הצבא שלח כוחות צבא לכתר את בניין הפרלמנט ואולם 180 נציגים סירבו לעזוב את הבניין. לאחר שבועיים קרא "הנשיא הפרלמנטרי", אלכסנדר רוצקוי להילחם בכוחות שילצין שלח. מהומות, שרפות והרס רכוש היו לתוצאה במספר מקומות במוסקבה. ביום שלמחרת הורה שר ההגנה הרוסי, פאבל גראצ'ב לטנקים לירות לעבר בניין הפרלמנט וכוחות צבא כבשו את הבניין וחלקים נוספים בעיר. לבסוף ניצח ילצין: בדצמבר 1993 אושרה חוקת רוסיה במשאל עם. אחוז ההשתתפות בהצבעה עמד על 54.8% כשהכמות המינימלית היא 50% מבעלי זכות ההצבעה. 58.4% מהמצביעים הצביעו בעד החוקה. החוקה החדשה הכריזה על רוסיה כמדינה דמוקרטית, פדרטיבית, מבוססת חוק, בעלת צורת ממשל רפובליקנית. הכוח מתחלק בין הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת.

בעקבות המשבר הפנימי הזה בין שני מרכזי הכוח ברוסיה: הפרלמנט נגד הנשיא והנשיא נגד סגנו, החליט ילצין לבטל את התפקיד מחשש לתחרות פנימית וסמכויות סגן הנשיא הועברו לראש ממשלת רוסיה.