סדרת דרמה המשכית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגמת קשה, שגיאות קשות וקביעות חסרות שחר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

סדרת דרמה המשכית (או להלן: דרמה סדרתית, באנגלית: Serial Drama) הינו נרטיב טלוויזיוני המגדיר סדרת טלוויזיה בשעת הפריים טיים המסתמכת על עלילה מתמשכת. עלילה זו מתגלה בצורה הדרגתית, תוך שמירת טבעו של הסיפור חבוי וגילוי האלמנטים שבו פרק אחר פרק, ובכך שומרת על מוטיב המתח בציפיה לקראת הפרק הבא. דרמות סדרתיות עוקבות אחר עלילה מרכזית שמקיפה עונות או אף לעתים משך הסדרה כולה, מה שמייחד אותן מסדרות טלוויזיה רגילות. בדרך כלל, הפרקים מלווים בקטעי סיכומים בתחילת הפרק עם קליף האנגר בסופו.

פירוש המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה הבריטית, המונח "סדרתי" (Serial) הוא שם נרדף ל"מיני-סדרה" (Miniseries) בטלוויזיה האמריקנית, היינו, סדרה קצרת טווח בעלת שם ועלילה אחידים. סיומה של הסדרה הוא לעתים סיומה של התוכנית כשלם, כאשר סדרות המשך יכולות להמשיך את העלילה שהתוותה בסדרה הראשונה (כדוגמת סדרות הספין-אוף "CSI מיאמי" ו-"CSI ניו יורק" לסדרת הדרמה CSI, או סדרת הספין-אוף "אנג'ל" המהווה המשך לסדרה "באפי ציידת הערפדים").

עם הזמן, המונח "סדרת דרמה המשכית" נהפך למיושן, וזאת עקב השימוש השגור בפי הצופים ב"קשת עלילתית" (Story Arc). בנוסף, השימוש בקליף האנגרים מיוחס לרוב לסדרות הרפתקאות, כאשר יש צורך בהם כדי לעבור לפרסומות.

ברחבי העולם, אופרת הסבון נגזרת מהמונח "סדרתי". אולם, במשך הזמן היא קיבלה פרדיגמה משלה, כך שניתן לשייך אותה כז'אנר בפני עצמו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמט הטלוויזיה הסדרתית המוכר כיום מקורו בתוכניות רדיו: אופרות סבון בנות 15 דקות ותוכניות הרפתקאות לילדים. תוכנית בשם "The Smith Family", ששודרה על בסיס יומי בתחילת שנות ה-30 נחשבה ל"אבי-סבהּ‏ של אופרות הסבון", ואילו תוכנית אחרת בשם "The Guiding Light" ("האור המנחה") שהחלה כתסכית רדיו בשנת 1937 והמשיכה עד 2009 בשידורה הטלוויזיוני, תוך שהיא מחזיקה בתואר "הסדרה הארוכה ביותר" לפי ספר השיאים של גינס (מעל 15,000 פרקים). כמה מן הדמויות באופרות הסבון תוארו כנושאות סבל ממושך, לרוב כתוצאה מהנושאים החברתיים והסוציו-אקונומיים של ימינו.

תוכניות טלוויזיה כ-"The Guiding Light" ואחרות היו פופולריות ביותר במהלך תור הזהב והכסף של הטלוויזיה, עד היום. בין הסדרות ניתן למנות את "As The World Turns" ("כשהעולם סובב"), שהתחילה שידוריה בשנת 1956 וירדה מהמסכים בספטמבר 2010; "בית חולים כללי" (מאז 1963); "ימי חיינו" (מאז 1965); "לחיות את החיים" (מאז 1968); "כל ילדיי" (מאז 1970); וצעירים חסרי מנוח (מאז 1973).

עידן אופרות הסבון שבשעות הפריים טיים עלה לשיא חדש עם תחילת שידורה של "דאלאס" בשנת 1978. זו הסדרה שהגדירה את השימוש בקליף-האנגר, שעדיין בשימוש כיום. עלילות שעסקו במסתורין כדוגמת "האם סו-אלן תחיה?" או "מי ירה בג'יי אר?" נותרו ללא מענה אלא לאחר צפייה בעונה הבאה.

בשנות ה-80 נוספו סדרות פריים טיים נוספות כשושלת, "נוטס לנדינג" ו"פלקון קרסט", כמו גם סדרות דרמה המשכיות כ"בלוז לכחולי המדים" ו"מקום אחר" (St. Elsewhere).