סדרת הרכבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סדרת הרכבות
Maps-sodor-railways-amoswolfe.svg
מפת קווי הרכבות באי הבדיוני סודור
מחבר וילברט אודרי וכריסטופר אודרי
שם בשפת המקור The Railway Series
שפת המקור אנגלית

סדרת הרכבות (אנגלית: The Railway Series) היא סדרת ספרים העוסקת בעלילותיהם של מערכת רכבות מואנשות באי הבדיוני סודור. ישנן 42 ספרים בסדרה זו. 26 מספרי הסדרה נכתבו על ידי הכומר האנגלי וילברט אודרי בין השנים 1945 עד 1972. 16 ספרים נוספים נכתבו על ידי בנו, כריסטופר אודרי - 14 נכתבו בין השנים 1983 עד 1996, ושניים נוספים נכתבו בשנים 2007 ו-2011.

כמעט כל הסיפורים בסדרה מבוססים על אירועים אמיתיים. וילברט אודרי, אשר היה חובב רכבות במשך כל חייו, הקפיד כי הסיפורים בסדרה יהיו מציאותיים ככל הניתן. כל דמויות הקטרים מתבססים על דגמי קטרים אמיתיים, ואף חלק מקווי הרכבות בסדרה מתבססים על קווים אמיתיים באזור האיים הבריטיים.

הדמויות והסיפורים מסדרת הספרים הרכיבו בהמשך את הבסיס לסדרת הטלוויזיה "תומס הקטר".

כמו כן, לאורך השנים הופקו גם הקלטות אודיו בהם של סיפורי הסדרה תחת השם "סיפורי הרכבות".

בעקבות העלייה המשמעותית בפופולריות של הזיכיון כתוצאה מההצלחה האדירה לה זכה העיבוד הטלוויזיוני של סדרת הספרים, המוצרים הנלווים של הסדרה, ובמיוחד הצעצועים של דמויות הסדרה זכו להצלחה מסחרית רבה ברחבי העולם במהלך הרבעון האחרון של המאה ה-20 ואילך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילברט אודרי החל לעבוד על הסיפור הראשון בסדרה במהלך שנת 1942 כאשר בנו כריסטופר חלה בחצבת והיה מרותק לחדר חשוך. במהלך אותה התקופה וילברט סיפר לכריסטופר סיפורים והקריא לו שירים קצרים שונים עם חרוזים על מנת לשמח אותו. אחד מאותם השירים, אשר היה אהוב במיוחד על כריסטופר, היה:

Cquote2.svg

Early in the morning, Down at the station, All the little engines standing in a row. Along comes the driver, Pulls the little lever, Puff Puff Chuff Chuff, Off we go

Cquote3.svg

המקור המדויק של החרוז איננו ידוע אך מחקר אותו ערך הסופר האנגלי בריאן סיבלי מצביע על כך שמקור החרוז הינו אף לפני תקופת מלחמת העולם הראשונה. התשובות של וילברט אודרי לשאלות של כריסטופר אודות החריזה הובילו את וילברט ליצור את הסיפור הקצר הראשון בסדרה ששמו היה "יומו של אדוורד". סיפור זה התמקד בעלילותיו של אדוורד הקטר הכחול, קטר ישן אשר מורשה לצאת מהמבנה בו שהה ליום אחד. בהמשך וילברט יצר את הסיפור השני בסדרה שהתמקד גם כן בדמותו של אדוורד. בסיפור זה שולבה גם דמותו של גורדון הקטר הגדול. גורדון קיבל את שמו על שמו של ילד שחי באותו הרחוב של משפחת אודרי ואשר אותו כריסטופר החשיב לשתלטן. מקורו של הסיפור השלישי בסדרה ("סיפורו העצוב של הנרי") היה בחמשיר אשר כריסטופר אהב במיוחד:

Cquote2.svg

Once, an engine attached to a train, Was afraid of a few drops of rain. It went into a tunnel, And squeaked through it's funnel, And never came out again.

Cquote3.svg

כמו בשיר הקודם, גם המקור של שיר זה איננו ידוע עד היום. ראוי ציין כי אודרי קיבל בעבר מכתב בו נטען כי שיר זה הינו בעל דמיון רב לשיר שהופיע בספר שירי ילדים אשר הופץ בשנת 1902:

Cquote2.svg

Once an engine when fixed to a train Was alarmed at a few drops of rain, So went 'puff' from its funnel Then fled to a tunnel, And would not come out again

Cquote3.svg

בסיפור זה הופיעו לראשונה דמויותיהם של הנרי הקטר הירוק והמנהל השמן.

מרגרט, אשתו של וילברט, עודדה אותו בהמשך לשלוח את שלושת הסיפורים לחברת ההוצאה לאור של אדמונד וורד במהלך שנת 1943. ראש מחלקת ספרי הילדים של החברה ביקש מאודרי שיפיק סיפור רביעי בסדרה אשר בו יעסוק בעלילותיהם של שלושת הקטרים מהסיפורים הקודמים ואשר בו הקטר הנרי ישוחרר מהמנהרה בו נכלא בסיפור הקודם. אף על פי שוילברט לא התכוון במקור כי עלילת הסיפורים אודות שלושת הקטרים תתרחש באותו קו הרכבת, הוא נעתר בהמשך לבקשה זו כאשר כתב את הסיפור הרביעי בסדרה "אדוורד, גורדון והנרי". ארבעת הסיפורים יצאו לראשונה לשווקים ב-1945 ככרך אחד אשר נקרא "The Three Railway Engines". את האיורים בספר זה אייר ויליאם מידלטון.

בחג המולד של שנת 1942 נולדה דמותו של תומס הקטר, אשר הפך בהמשך לדמות הראשית בסדרה. אודרי יצר באותה שנה קטר צעצוע עבור בנו כריסטופר, והקטר זכה לשם תומס. כריסטופר ביקש בהמשך מאביו שיכתוב עבורו סיפורים אודות תומס. בעקבות כך, ב-1946 אודרי פרסם את הספר "Thomas the Tank Engine". ספר זה אוייר על ידי רג'ינלד פיין. בדומה לספר הקודם בסדרה, ספר זה זכה להצלחה רבה ועקבות כן וילברט התבקש לכתוב סיפורים שיתמקדו בעלילותיו של הקטר ג'יימס, אשר הוצג לראשונה בסיפור הקצר "תומס ורכבת החילוץ" (הסיפור האחרון בספר "Thomas the Tank Engine"). הספר "James the Red Engine" יצא לשווקים לראשונה בשנת 1948, השנה בה קווי הרכבות בבריטניה הולאמו. בשל כך המנהל השמן בסדרת הספרים זכה החל מעתה לשמו הרשמי שבו הוא נודע עד היום - המפקח השמן (Fat Controller).

הספר "James the Red Engine" היה הספר הראשון שאוייר על ידי קלרנס רג'ינלד דאלבי. ספר זה, אשר הנו אחד מהספרים הנודעים ביותר בסדרת הספרים הנו גם אחד מהספרים השנויים ביותר במחלוקת בסדרת הספרים. דאלבי אייר את כל יתר הספרים בסדרה בשנים הבאות עד לספר "Percy the Small Engine" (אשר יצא לשווקים בשנת 1956). דאלבי ייצר איורים חדשים לספר המקורי בסדרה וביצע מספר שינוים באיורים של הספר "Thomas the Tank Engine".

הספרים הבאים בסדרה הציגו לראשונה דמויות בולטות שונות כגון אנני וקלרבל, פרסי הקטר הקטן וטובי.

על מנת שהסיפורים יהיו אמיתיים כמה שאפשר, וילברט קיבל השראה רבה בעת הכתיבה ממספר ספרים בספרייה הפרטית שלו, בנוסף לטור "scrapheap" בעיתון "Railway Gazette" אשר היה שימושי במיוחד עבור אודרי כמקור לתקריות רכבות יוצאות דופן אשר אותם אודרי שילב בסדרת הספרים. וילברט המשיך לעבוד על סדרת הספרים עד שנת 1972 אשר בה פרסם את ספר מספר 26 בסדרה - "Tramway Engines". אודרי אשר החל להתקשות להמציא רעיונות לסיפורים חדשים בסדרה, החליט בעקבות כך כי הגיע הזמן לפרוש. על אף שוילברט אודרי לא כתב ספרים חדשים נוספים בסדרה לאחר 1972, הוא כן כתב בהמשך סיפור ספין-אוף לסדרת הטלוויזיה בשם "מסיבת חג המולד של תומס" ויצר גם מספר מהדורות מורחבות לחלק מהספרים הישנים בסדרה. כמו כן הוא כתב גם את הספר "האי סודור: האנשים, ההיסטוריה והמסילות". בנוסף לכך הוא כתב גם מספר סיפורים קצרים ומאמרים אשר פורסמו באוגדנים השנתיים של תומס הקטר (Thomas and Friends annuals).

סדרת ספרי ההמשך של כריסטופר אודרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1983 ואילך כריסטופר אודרי, בנו של וילברט, המשיך לכתוב את הסיפורים של סדרת הרכבות. את ההשראה לסיפור הראשון שיצר הוא קיבל בעת שביקר במסילת Nene Valley Railway אשר בקיימברידג' שבאנגליה. בהמשך יצר ארבעה סיפורים חדשים נוספים: "Triple Header", "Stop Thief!, "Mind That Bike" ו-"Fish". כריסטופר הראה את כל הסיפורים לאביו, אשר הציע לו בעקבות כן לשלוח את הסיפורים לחברת ההוצאה לאור. באותה העת חברת ההפקות Clearwater Features עבדה על הפקת העיבוד הטלוויזיוני הראשון של סדרת הספרים ובשל כך חברת ההוצאה לאור קיי ווורד הסכימו לפרסם סיפורים חדשים בסדרת הרכבות פרי עטו של כריסטופר אודרי. הספר "Really Useful Engines" יצא לשווקים ב-1983.

מ-1983 ואליך כריסטופר אודרי הוציא לשווקים 13 ספרים נוספים בסדרת הרכבות, בהם הספר ה-50 בסדרה - "Thomas and The Fat Controller's Engines". חלק מסיפורים שכתב שימשו גם כבסיס לעלילה של סדרת הטלוויזיה.

אף על פי כן, לאורך השנים נוצרה אי התאמה בין החזון של כריסטופר אודרי לבין הבקשות שהציב לאודרי המוציא לאור - ניגוד אינטרסים שנבע באופן אירוני דווקא בשל ההצלחה של סדרת הטלוויזיה. סדרת הטלוויזיה הפכה את תומס לדמות המרכזית והפופולרית ביותר בסדרת הרכבות וכתוצאה מכך, המוציא לאור החל לדרוש בהדרגה יותר ויותר סיפורים שעלילתם תתמקד בתומס. כפשרה, פורסמו כרכים רבים בהם שולב שמו של תומס, על אף שעלילת הסיפורים לא התמקדה בו. הספר "Thomas and The Fat Controller's Engines" הכיל רק סיפור אחד שעלילתו התמקדה בתומס. בספר "Thomas Comes Home" תומס מופיע רק בדף האחרון. הספר "New Little Engine", אשר הנו הספר ה-40 בסדרת הספרים, יצא לשווקים ב-1996. חברת אגמונט אשר הייתה המוציא לאור של הזיכיון באותה העת החליטה להפסיק להפיץ ספרי חדשים בסדרה ואיפשרה לקטלוג הקיים לצאת מהדפסה.

למרות זאת, ב-2005 חברת Sodor Enterprises, אשר הינה חברת הפצה בבעלותו של כריסטופר אודרי, הפיצה לראשונה ספר בשם "סודור: קוראים בין הפסים" (Sodor: Reading Between the Lines). ספר זה סיפק הצצה רחבה יותר לעולם של סודור. בדרך חברת ההפצה Sodor Enterprises כריסטופר אודרי כתב והפיץ מספר ספרים נוספים לילדים שעלילתם עוסקת ברכבות, אשר רובם מתרחשים בקווי רכבת אמיתיים בבריטניה. כמו כן כריסטופר המשיך גם לפרסם באמצעות חברת ההפצה שלו את הסיפורים בסדרת הרכבות המקורית, וכמו גם להשתתף באירועים שונים שהיו קשורים לסדרת הרכבות.

ב-2006, המוציאים לאור התחילו להחזיר את הספרים בפורמט המקורי. כמו כן, 14 הספרים שנכתבו על ידי כריסטופר הופצו מחדש באוגוסט 2007.

ב-3 בספטמבר 2007, כריסטופר הפיץ ספר חדש, "Thomas and Victoria", והסדרה הגיעה ל-41 כרכים. הוא אוייר על ידי קלייב ספונג. ספר זה טיפל בבעיות בקשר לתנועת שימור המסילות.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילברט אודרי: 1945-1972[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. שלושת קטרי הרכבת (1945), איורים: וויליאם מידלטון, רג'ינלד דאלבי
  2. תומס הקטר (1946), איורים: רג'ינלד פיין ורג'ינלד דאלבי
  3. ג'יימס הקטר האדום (1948), איורים: רג'ינלד דאלבי
  4. תומס הקטר שנית (1949), איורים: רג'ינלד דאלבי
  5. קטרים בעייתיים (1950), איורים: רג'ינלד דאלבי
  6. הנרי הקטר הירוק (1951), איורים: רג'ינלד דאלבי
  7. טובי חשמלית הקיטור (1952), איורים: רג'ינלד דאלבי
  8. גורדון הקטר הגדול (1953), איורים: רג'ינלד דאלבי
  9. אדוורד הקטר הכחול (1954), איורים: רג'ינלד דאלבי
  10. ארבעה קטרים קטנים {1955), איורים: רג'ינלד דאלבי
  11. פרסי הקטר הקטן (1956), איורים: רג'ינלד דאלבי
  12. שמונת הקטרים המפורסמים (1957), איורים: ג'ון ת. קני
  13. דאק וקטר הדיזל (1958), איורים: ג'ון ת. קני
  14. הקטר הקטן הישן (1959), איורים: ג'ון ת. קני
  15. הקטרים התאומים (1960), איורים: ג'ון ת. קני
  16. קטרי קו הסניף (1961), איורים: ג'ון ת. קני
  17. קטר אבירי וותיק (1962), איורים: ג'ון ת. קני
  18. סטפני קטר הבלובל (1963), איורים: גאנוור ופיטר אדוורדס
  19. קטרי ההרים (1964), איורים: גאנוור ופיטר אדוורדס
  20. קטרים וותיקים (1965), איורים: גאנוור ופיטר אדוורדס
  21. קטרי המסילה הראשית (1966), איורים: גאנוור ופיטר אדוורדס
  22. קטרי המסילה הקטנה (1967), איורים: גאנוור ופיטר אדוורדס
  23. קטרי יוזמה (1968), איורים: גאנוור ופיטר אדוורדס
  24. אוליבר הקטר המערבי (1969), איורים: גאנוור ופיטר אדוורדס
  25. דיוק הקטר האבוד (1970), איורים: גאנוור ופיטר אדוורדס
  26. קטרי החשמלית (1972), איורים: גאנוור ופיטר אדוורדס

כריסטופר אודרי: מאז 1983[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]