סהרנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סהרנה הוא חג עממי, ללא מקור דתי, שהתקיים בעבר בקהילה היהודית בכורדיסטן במהלך חול המועד פסח. החל משנת 1975 נחוג הסהרנה במדינת ישראל על ידי יוצאי עדת כורדיסטן בסוכות.

מאפייני החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכורדיסטן נחגגה הסהרנה המרכזית בחול המועד של פסח שכן הסהרנה הוא חג אביבי במהותו. חגיגות הסהרנה מתאפיינות בהילולה גדולה, שבין השאר כוללת יציאה המונית לטבע וסעודות רבות של בני הקהילה, תרומות, שירה ותחרויות שירה, נגינה על תוף וחליל וריקוד.

למרות שהחג אינו דתי במהותו, ישנן תפילות מיוחדות לחג, וטקסים דתיים כגון הכנסת ספר תורה חדש לבית הכנסת וטקסי אירוסין המתקיימים כחלק מן החגיגות.

מחג אביבי לחג סתווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ הוחלט על חידוש מסורת הסהרנה החל ב-1975, אולם בשל חשש מ"תחרות" מול חגיגות המימונה הפופולריות של עדת יוצאי מרוקו הנערכות באיסרו חג של חג הפסח, הוחלט על העברת הסהרנה לחול המועד סוכות דווקא. ייתכן ומהלך זה תרם בסופו של דבר לדעיכת החגיגות שאיבדו רבות מאופיין, שכן החג הפך מחג אביבי המציין את שיא הפריחה וההתחדשות בטבע, לחג סתווי הנערך בתקופה היבשה והחמה של סוף הקיץ.

הסהרנה בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, מרכז חגיגות הסהרנה הוא בטבריה, שם מוצגת תערוכת מורשת ופולקלור ומוקרנים סרטים על ההיסטוריה של יהדות כורדיסטן. כמו כן גם בירושלים ובמבשרת ציון נוהגים לחדש ולחגוג את החג עם מיטב האומנים הכורדים וכלי הנגינה מלווים בבגדים כורדים

  • יהודי המזרח, אוסף מאמרים, תל אביב, 1984.


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.